רמזים.

לא פירסמתי שנים! סליחה!

יצא פרק קצר...

היום התחיל, ומשום מה, רונלד לא נראה בכיתות.

הרמיוני התחילה את היום בשיעור התגוננות מפני כוחות האופל עם סנייפ, ודראקו והארי ישבו ליד האגם הגדול בשיער חופשי.

"אז למה אתה ככה עם הרמיוני?" שאל הארי אחריי שדיברו על קווידיץ'.

"איך?" שאל דראקו בחשש מן השיחה הבאה.

"אתה לא מתייחס אליה, מתנהג אליה באלימות ונהיה ממש פוץ. מה הקטע?" הוא שאל.

"אני לא יכול לדבר על זה." ענה דראקו וחסם את פניו למסכת אדישות וקור רוח.

"זה קשור אליו?" שאל הארי.

"למי?" השיב דראקו.

"לוולדמורט." ענה הארי בקדרות.

"כן," דראקו לחש. הוא כיחכח בגרונו ואמר שוב פעם בקול: "כן."

"מה אתה צריך לעשות?" שאל הארי בדאגה.

"מי אמר שאני צריך לעשות משהו?" דראקו נשכב על הדשא.

"זה ברור, עכשיו, עד כמה המשימה קשה?" שאל הארי.

"זה ממש, אבל ממש לא עניינך. לך. לך מפה!" צעק דראקו. הארי קם ולך.

ואז, דראקו התחיל להתפרק.

הוא בכה ובכה, אבל אף יד לא הייתה שם כדי ללטף את ראשו ולהרגיע אותו.

הוא היה לבד, בפעם הראשונה מזה שנים.

הפרק הקודם		הפרק הבא