מלחמת הבתים

הפרק הזה קורה באותו יום כמו הפרק הקודם. כמה דקות אח"כ. אבל כתוב בפרק נפרד מסיבות מובנות (לדעתי).

גם הפרק הבא מתרחש באותו יום.

תגיבו.

הארי עמד באמצע המדשאה, בדרכו החוצה מהוגוורטס, כשלפתע, להקה של משהו שחור, חצה את שדה הראיה שלו במהירות אדירה לכיוון הטירה.
פיצוצים נשמעו על קירות האבן.
הוא לא היה צריך יותר מאלפית שניה להבין, ועוד אחת להגיב.
אוכלי המוות פתחו במתקפה.

כראש מחלקת ההילאים, הייתה לו יכולת לשעת צרה, להתעתק בהוגוורטס.

אוכלי המוות עוד לא הספיקו לגעת בחומות הטירה וכבר קסם כחול עצום חסם את הקסמים שלהם, הארי הפעיל את אזעקת החירום של הוגוורטס, שכללה קסמי הגנה חזקים ביותר והודעה לכל ביה"ס על הסכנה.

הארי פתח לחצי שניה את ערוץ ההתעתקות להוגוורטס.

אוכלי המוות, לא ידעו מזה, ולכן אפילו לא ניסו להתעתק פנימה, בזמן הזה התעתקו אל הוגוורטס כל משרד הקסמים והחלו לאבטח את השטח.

לא היה זמן להבריח את הקטינים, הם קיוו שהידע שרכשו בימים האחרונים יצא מן הכוח אל הפועל, ויוכיח את עצמו.

צבא של כאלף אוכלי מוות, שבראשם רואסורס פורלטו וולדמורט, התקבץ בסביבת הוגוורטס. הם הביטו במבטים נחושים על ההילאים שייצרו טבעת סביב הוגוורטס, בעוד התלמידים, המורים ושאר צוות משרד הקסמים, מתכונן להתקפה בפנים הטירה.
וולדמורט ורואסורס נעמדו זה סמוך לזה, וחיברו את שרביטיהם, ואז, בבת אחת שיגרו קסם עוצמתי במיוחד, שנטרל את קסמי ההגנה שבמשך עשרים שנה משרד הקסמים וצוות הוגוורטס שוקדים על יצירתם.
אוכלי המוות החלו לרוץ ולהתעופף לכיוון הטירה, שולחים קסמים הרסניים אגב ריצתם/תעופתם.
הארי חיפש בעיניו את צמד המנהיגים.
"היי טום." הוא שאג, מתאמץ לגבור על הרעש הנורא, בעודו עט לכיוון הדמות הירקרקה.
"סבאל'ה, לא נמאס לך?"
"הו הארי. כבר כמה ימים לא נפגשנו!"
רואסורס הגיח מאחור ושלח קסם אפל כלשהו לעברו של הארי. הרמיוני צצה באותו רגע ובעזרת קסם אדמדם, הפילה את הארי ארצה. הקסם החטיא את ליבו, ופגע בקיר שמאחוריו.
וולדמורט הרים את שרביטו, גם רואסורס, לעבר הארי שעמד בתווך.
הארי התעתק.

"יפה יפה, האריל'ה."  נהם וולדמורט, כשהארי צץ חזרה במרחק מספר מטרים משם.
"אני מבין שאפשר להתעתק."

הארי נשך את שפתיו, ושלח קסם אילם, חסר תזוזה ואור.

וולדמורט חסם אותו במהירות.

הארי היה נראה מופתע.

"אתה בהלם האריל'ה? זוכר שדיברנו ע"כ שאני הקוסם הטוב בעולם? נו זה היה כשעוד היית ילד קטן וחמוד, בשנתך השניה בבית הספר."
וולדמורט גלגל בידיו את שרביטו, והעמיד פנים של משועמם המנסה להזכיר לחברו מקרה שולי כלשהו.
"את המאסטר, שום טירון לא ינצח. אני חש בקסם, לא צריך לראות או לשמוע. קדימה הארי, בא נסיים אתך."
הוא הניף את שרביטו. בבת אחת הופיעו מאחוריו שלושה ממחלקת ההילאים. ביניהם רון. וחסמו יחדיו את הקסם העוצמתי של אדון האופל. וולדמורט התעצבן, והדף שחור אדיר העיף את ההילאים, כולל הארי, והרמיוני, שעמדה מאחוריו ונלחמה, יחד עם עוד שני הילאים מובחרים, ברואסורס פורלטו.

הארי פקח את עיניו, והספיק לראות את וולדמורט מתעתק.

הוא השתמש ביכולת שניתנה לו, כמגן הוגוורטס ראשי, וסרק בראשו את הוגוורטס. הוא זיהה את וולדמורט במועדון של סלית'רין.

הוא ניסה להתעתק, אך מסתבר שוולדמורט חסם שוב את ערוץ ההתעתקות. הוא הפך לאייל, והחל לדהור במהירות במסדרונות הוגוורטס, בדרכו למרתפים, למועדון של סלית'רין, עובר בדרך בין ההרוגים והפצועים.
התלמידים תפקדו לא רע. הוא ראה את האגריד, רושף מכעס, שולח קסמים אלימים, וחובט פיזית באוכלי המוות. נעזר בייצור כלשהו בעל שני ראשים וארבעה כנפיים, הכלאה כלשהי בין דרקון לעוד איזשהו ייצור. הוא יירק אש.
הייצור הייחידי שהסכים לעזור.

הוא הגיע לפתח המועדון, שינה חזרה את צורתו, ופרץ פנימה. מה שהוא ראה היה מדהים.

הפרק הקודם		הפרק הבא