ביום שאחרי - מנקודת מבט

הפרק מוקדש למנויים:

אנבת6

שוקולד זה המוות

ריילי וויזלי

נעהש

I'm Lord Voldemort

ולכל אלה שתמכו בתגובות.

שלום לפיבס, הפולטרגייסט הכי גרוע בבריטניה, והמפחידן הראשי של הוגוורטס.

שלום לך, מנחוסה.

השם שלי הוא לילי, לא מנחוסה.

את מנחה לא? אז הכינוי שלך הוא מנחוסה.

אל תקרא לי ככה.

אין בעיה, מנחוסילי.

אתה מת.

אני פולטרגייסט, אני לא יכול למות.

תנסה אותי.

תרגעי, מנחוסילי.

מנחוסה זה כבר עדיף. אפשר להתחיל?

אחרייך.

ממש ג'נטלמן. התחלנו. 

הסיפור:

מי שם?, שאלתי בתמימותי, והסתכלתי סביב.

"יודע שאתה שם, אפילו שאני לא יכול לראות אותך. אתה רוח, או שד, או פספוס מתלמד?"  התרוממתי באוויר וריחפתי, מסתכל על המקום בו נשמע הרעש.

"צריך לקרוא לפליץ, צריך, אם מישהו מתגנב לו בסודי- סודות.

ולפתע נשמע קול.

"פיבס" אמר קול צרוד. "לברון המגועל יש סיבות משלו להיות בלתי ניראה".

כמעט נפלתי מהאוויר מרוב בהלה, למזלי תפסתי את עצמי בזמן, וריחפתי כמה סנטימטרים מעל הריצפה.

הברון המגועל לא מפחיד אותי, בניגוד למה שכולם חושבים, הוא פשוט יודע את הקללה שצריך לומר כדי שאסתלק מהוגוורטס, אז אני מעדיף לא לריב איתו.

מיד ידעתי שעלי להתנצל, הרי כל כך כיף לי בהוגוורטס, כל כך הרבה חוקים לשבור ופספוסים למתוח. אני לא אעזוב רק בגלל התחקמות, אז התנצלתי.

"סלח לי, אנא ממך, הוד שותתותך, כבודו אדון ברון." אמרתי בנימה מתחנחנת.טעות שלי, טעות שלי - לא ראיתי אותך - כמובן שלא, אתה בלתי נראה  - סלח לפיבסי הזקן על בדיחתו הקטנה, כבודו.

שרר שקט.

"יש לי כאן עסקים, פיבס." אמר הברון בקול קר. "התרחק מהצד הזה של הטירה הלילה."

"זאת אעשה, כבודו, בהחלט אעשה זאת." אמרתי, בעודי מתרומם שוב באוויר.  "מקווה שעסקיך יתקדמו יפה, הברון ואני לא אפריע לך."

אמרתי, וברחתי.

הברון הוא רוח מלחיצה.

אחלה סיפור. זו נקודת מבט לתפארת.

תודה.

הרבה יותר טוב מהברון המגועל.

אני מסמיק, מנחוסה. מה את עושה אחרי הראיון?

נפגשת עם החבר שלי.

(פיבס מבואס, אך פתאום עולה לו חיוך זדוני)

מי החבר שלך?

לא עינינך. תוכל לספר מה עשית בזמן המלחמה?

זרקתי פצצות סירחון על אוכלי המוות, עד שוולדמורט מת, וכולם השתפנו.

ואיך הרגשת?

זרקתי פצצות סירחון, היה כיף.

אני מבינה. איך אתה מרגיש עכשיו בדיעבד, אחרי שהקרב נגמר?

מה זה, טיפול פסיכולוגי?

אתה יודע מה זה טיפול פסיכולוגי?

כן, מקגונגל ניסתה לשלוח אותי לטיפול. למיטב ידיעתי, המטפלת עדיין במוסד סגור.

הבנתי. ואיך הרגשת אחרי שהקרב נגמר?

היה באסה. אף אחד לא הגיב לשיר החדש שלי.

באמת באסה. יש עוד משהו שתרצה להוסיף?

אני רוצה להוסיף, לכל המדריכים של הוגוורטס, יש לי מסר בשבילכם:

אני אף פעם, אף פעם, לא אפסיק למתוח תלמידים. אף פעם.

תודה רבה, פיבס. אבל אתה יודע באמת היה הברון המגועל בסיפור נכון?

מה?!

לא ידעת?

לא. מי זה היה?

אבא שלי, הארי פוטר, רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר.

זה לא אבא של התעלולן ג'יימס פוטר?

כן, וג'יימס הוא אחי הגדול.

משתתף בצערך. מה הוא עושה?

הוא עובד בחנות הטריקים של הוויזלים.

של פרד וג'ורג' וויזלי?

כן, פרד מת, אז הוא ורון עוזרים לג'ורג'.

תמסרי לג'ורג' שאשמח למשלוח של פצצות סירחון, לאות תודה על כך שעזרתי להם עם אימבריג' המפלצת.

אמסור. יש עוד משהוא שתרצה להוסיף?

כן. איפה את תפרסמי את מה שאמרתי לך?

זה משנה?

ברור שכן, אם זה בפומבי אני אאפוך לסלב.

הבנתי. תודה רבה לפיבס, המרואיין הכי קל שהיה לי עד עכשיו.

(פיבס נעלם באפקט של פצצות סירחון)

תודה לאל שהוא הלך, הוא מעצבן בטירוף!

ולסיום, קטע מוזיקלי:

הצלחנו, ניצחנו.

לפוטר שיר הלל.

את וולדמורט נזרוק לבורשט,

וקדימה, נשתולל.

הערה - לקחתי חלק מהחומר מהסיפור הראשון שכתבתי, וחלק חידשתי.

אולי אחד מכם מת והשני חי, ואולי עברתם הרבה יותר מידיי, אבל אתם תמיד תהיו ביחד, בלבכם.

מוקדש לתאומים וויזלי.

הפרק הקודם		הפרק הבא