המפחידנים 1- דבש החכמים

״לטיול יצאנו, כלנית מצאנו!״ הפרופסור גרגמל צרח במלוא הגרון. אפו נראה מחודד מהרגיל, ובכוונה הוא לבש חליפה ורודה מסטיק מזעזעת. בכל זאת, פרופסור לאיך לעצבן.
כמה תלמידים סתמו אוזניים כדי להתגונן מהשירה הבלתי נגמרת של הפרופסור.
הפרופסור מינטוס, שפיקח יחד איתו על המסע, הזעיף פנים, ״הפסק!״ הוא ציווה.
״מי אתה שתגיד לייי מההה לעשווותתת???״ זימר בקול גרגמל, מנסה כמה שיותר לעצבן. זואי החניקה צחקוק למראה פניו של הפרופסור מינטוס. בהבעת גועל מוחלטת הוא צעד לאחור והלך בין טינה למיצ׳קוב, שני ילדים מעצבנים במיוחד.
״חבל שבחרו דווקא בו כמלווה…״ מה שהפרופסור מינטוס אמר לא היה אמור להיות בלחש.
״אל ההר עלינו, את הים ראינו, אלף נמלים כל אחד חגב!!!!״ המשיך גרגמל
״הפרופסור״ פנתה אליו זואי במבט רציני, ״אני חושבת שהתבלבלת בכמה מהמילים״
בשניה שאחר כך גרגמל, מריה וזואי פרצו בצחוק יחד.
״אולי- כן- אל הים ראינווו, את ההר עלינווו, ומשם ירדנו בתוך סירההה!״
מצב הרוח היה מרומם כל כך, שכל הדאגות נמחקו מראשה של זואי.
המסלול היה שקט ונעים, מדי פעם היו מקומות לשכשוך. הפרופסור גרגמל היה נהדר כל כך, עד שבקושי ניתן היה להרגיש באיום של הפרופסור מינטוס.
״רוח נשברה וענף סער!״
״אתה בלתי נסבל!״ צעק הפרופסור מינטוס, ״אני דורש להפסיק!״
״גם אני דורש- עוגה!״ הפרופסור גרגמל ליקק את שפתיו. ״אבל בסדר. מכיוון שאתה המלווה השני המתוק שלנו, אני אפסיק. כל עוד יהיה במקום הלינה שלנו גם איזה מאפה שוקולד גדול.
״שוקולד?״ הפרופסור מינטוס הזעיף פנים, ״אני אוכל רק בריאות!״
״כל אחד והטעם שלו״ השיב גרגמל במבט הגיוני.
״אתה פשוט-״
הפרופסור מינטוס לא הספיק לסיים את המשפט. האבנים תחת רגליו הדרדרו והוא כשל אחורנית. לפניהם היה צוק- מדרון תלול שנפל כלפי מטה, מלא כולו באבנים קטנות וסלעים גדולים. אלף פעמים הזהיר אותם הפרופסור מינטוס לא להתקרב מדי למצוק, אבל נראה ששכח את אזהרותיו. גופו הארוך נשרט ונמעך בשעה שהתגלגל על אבני חצץ רבות, כשלידו עפים סלעים ענקיים. הידיים המחוספסות הגדולות שלו ניסו למצוא אחיזה, אבל רק נמעכו מתחת לסלע ענק שנפל עליו. הוא המשיך להידרדר בקולות גריסה, ואז נפל, מחוסר הכרה אל מתחת לצוק.
״הפרופסור!״
גל של תלמידים התקדם לעבר מדרגות אבן מתנדנדות שירדו אל תוך המצוק התלול. זואי ומריה רצו גם הן, והצפיפות הייתה נוראה (אוי לי! קשה לי לכתוב, כעת, בתקופת הקורונה על צפיפות!).
הפרופסור גרגמל, המדריך והאחות שהיו איתם, הגיעו לשם ראשונים. הם פרשו את גופו של מינטוס על האדמה הרכה שכעת הייתה מתחת לרגליהם, העיפו מפניו כמה אבנים קטנות (אחת מהן אפילו נקלעה לתוך פיו) ובדקו אותו בעדינות.
״זואי״
זואי הסתובבה אל מריה שדפקה בחשש על כתפה.
״על אבנים מתגלגל״ אמרה מריה.

הפרק הקודם		הפרק הבא