אשפית בזמן

פרק נוסף. תהנו^^^

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"נגנב?!" לילי הייתה הראשונה שהשתחחרה מההלם. "מי יכול היה לגנוב אותו?"

"זה מה שאנחנו לא יודעים," הסביר לה אלבוס.

לילי הזעיפה את פניה. "אני לא ילדה קטנה!" מחתה.

"זה לא הזמן למשחקים," מלמל ג'יימס. "חייבים למצוא אותו!"

~*~

את השעות הבאות העבירו החמישה בחיפושים מקיפים בכל הוגוורטס, מקווים שימצאו את הסקופ ושג'יימס כנראה שכח אותו במקום מסויים, למרות שג'יימס טען שלא הוציא אותו מהמגירה אליה הכינס אותו מלכתכילה.

"אולי הקסם לא פעל כשהיינו בבית?" שאלה לוסי לבסוף, כאשר נפגשו כולם בחדר המועדון ודיווחו על כישלונותיהם.

"אבל הוא נעלם! ראיתי שהוא נעלם!" קרא ג'יימס. "חוץ מזה, הקסם הזה תמיד עובד לי."

הם החליפו מבטים נואשים.

"לא נמצא אותו עד יום שבת, נכון?" שארל אלבוס את מה שכולם כבר ידעו.

"נדחה את התוכנית," ג'יימס נשאר עיקש. "נמצא אותו."

"אין סיכוי, ג'יימס," לילי אמרה ברכות. "הסקופ אבד לנו לתמיד."

ג'יימס התיישב על הספה ותלה את עיניו בלהבות. הוא נאנח, נשען אחורנית, אך לא פצה פיו בהסכמה.

פתאום נשמעה קריאה. "ג'יימס?"

ג'יימס הסתובב. מבטו הנואש נח על ילדה בת גילה של לילי, שחייכה אליו חיוך תמים.

לילי קפצה אל מאחורי לוסי, אך לוסי הספיקה להבחין בסומק שבלחייה. היא נאנחה.

"כן?" שאל ג'יימס בקוצר רוח.  לא היה לו זמן לבנות שהעריצו אותו, ידעה לוסי.

"יש לי מתנה בשבילך," חייכה הנערה.

"מתנה?" הופתע ג'יימס.

"מתנה," והנערה שלפה מקפלי גלימתה קלטת.

פיו של ג'יימס נפתח ונסדר כמו פה של דג, ולילי שהציצה ממאחורי לוסי בסקרנות שאלה: "מאיפה השגת את זה?"

"הכנתי בעצמי," היא חייכה.

נראה שלג'יימס היה הרבה מה להגיד, אך הוא בחר לשתוק. בחירה נכונה, חשבה לעצמה לוסי. עכשיו קח את זה. ומהר.

נראה כי ג'יימס פועל ממש על פי מחשבותיה של לוסי. הוא חטף את הקלטת מידיה של הנערה המרוצה, ופנה ללכת. אך עכשיו היא כבר לא ממש הייתה מרוצה.

"היי, אתה לא מעוניין לדעת מי אני?" היא קראה אחריו.

"מי את?" שאל ג'יימס. הוא נלחם באינסטינקטים שלו ללכת ולבדוק את הקלטת עד כדי כך שחיוורון ניכר בפניו.

"אך הנערה לא שמה לב. "קוראים לי מור," היא אמרה. "ואני החברה הכי טובה של לילי."

ג'יימס הסתובב ונעץ בלילי מבט מאשים, עד שחזרה אל מחבואה, מאחורי לוסי.

"באמת? בכל מקרה, תודה." ג'יימס מלמל ומיהר משם.

מור הלכה ישירות את מאחורי לוסי וניצבה פנים אל פנים מול חברתה. "את חושבת שהוא אהב את מה שנתתי לו?" שאלה.

אפילו טוניו היה יכול להבחין בפניה האדומות של לילי ממרחק המטר בו הוא עמד, חשבה לעצמה לוסי.

"מה את חושבת שאת עושה?!" צרחה את זעמה.

"מוצאת לי חבר," ענתה לה חברה בקלילות.

"אבל למה אח שלי?!" לילי איבדה עשתונות.

"כי אח שלך חתיך," ענתה לה חברתה. "ואת היחידה שלא שמה לב לזה."

"כי הוא אח שלי, אולי?" הציעה לילי בציניות, פניה אדומות אפילו יותר.

"ולכן את לא יכולה להיות החברה שלו, אבל אני כן," ענתה לה חברתה ביהירות.

"אז למה לגנוב, מור? למה לגנוב?" לחשה לילי בכעס אצור.

הפעם מור נראתה מופתעת. "לא גנבתי דבר!" קראה.

לוסי נאנחה. השתיים החלו לצעוק חזק יותר אחת על השנייה, וכל חדר המועדון כבר נעץ בהן עיניים. הגיע הזמן לפעול.

היא סימנה לטוניו בהיניד ראש והוא ניגש ומשך משם את מור, בעוד לוסי מושכת את לילי לכיוון הנגדי.

היא נכנסה עם לילי למעונות.

"עכשיו, את מוכנה להסביר לי למה צרחת ככה מול כל חדר המועדון?" שאלה בשקט.

"כי... כי היא רוצה להיות... חברה של אח שלי!" זעקה לילי.

"ולמה זה מפריע לך?" שאלה לוסי.

"כי... היא חברה, וזה אח. אני לא רוצה קשר ביניהם. פשוט לא רוצה! היא..."

"הגיוני." מלמלה לוסי לעצמה.

"...גם לא מתאימה לו... רגע, אמרת עכשיו שאת מסכימה איתי?" לילי עצרה את עצמה.

לוסי הנהנה. "אבל לא נראה לי שיהיה להם סיכוי אחרי שג'יימס יגלה שזה לא הסקופ שלו," היא אמרה. "ככה שלא נראה לי שאת צריכה לדאוג."

"ממתי את מבינה בענייני אהבה, לוס?" שאלה לילי, מעקמת את אפה.

"אני לא מבינה," הודתה לוסי.

"אז למה את חושבת ככה?" שאלה לילי.

"כי רק אם יקרה לג'יימס משהו משמח הוא יזכור את הדבר לטובה. ובמקרה הזה, מור הזאת באמת צריכה לחכות לנס." ענתה לוסי.

לילי הנהנה. "האמת, זה נשמע הגיוני," אמרה.

"יופי." חייכה לוסי.

השתיים ירדו בחזרה לחדר המועדון. טוניו ומור כבר היו שם, כאשר פניה של מור פחות אדומות והיא מחייכת בניצחון. רגש מוזר הציף את ליבה של לוסי. מה הוא עשה כדי להרגיע אותה, שהיא נראית כל כך מרוצה? הוא לא מחליף עכשיו את ג'יימס נכון?

לילי התעלמה ממור בהפגנתיות.

לוסי נאנחה ונכנסה לחדרה, מחליטה שמקלחת טובה תצליח לשטוף מעליה את אי הנעימות.

~*~

ג'יימס נכנס לחדר המועדון כחצי שעה מאוחר יותר, כאשר כל הארבעה היו שם וחיכו לו, אך מור לא הייתה נוכחת. זה מפני שלפני כמה דקות ממש פרצה עוד סערה בין השתיים, עד שבסופה מור יצאה דרך החור שבתמונה במהירות.

פניו של ג'יימס היו ההפך הגמור של מה שהיו ממקודם.

"מה קרה?" הופתע אלבוס. "למה אתה כזה מאושר?"

"כי גיליתי כמה דברים," חייך ג'יימס.

"זה היה הסקופ?" שאל טוניו בלחש, מחווה בידו על הקלטת בידו של ג'יימס.

ג'יימס הניד בראשו. "אבל אני יודע איפה הסקופ עצמו."

"איפה?" קראה לילי בהתרגשות.

"אצל מישהו שלא מתכוון לתת לנו אותו," אך ג'יימס עדיין חייך.

"אם הוא לא מתכוון להחזיר אותו, למה אתה מחייך?" שאלה לוסי שאלה הגיונית.

"כי כבר יש לי תוכנית שלמה. הידד, חברים, הולכים מחר לגנוב קלטת לא חוקית מילד לא חוקי, הרי הוא סקרופיוס מאלפוי."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תגובות...?

הפרק הקודם		הפרק הבא