מסע קסום בזמן

פרק 13: מעקב ומארב

כריסמס שוחררה מהמרפאה ביום למחרת. טום ליווה אותה משיעור לשיעור כדי לוודא שהיא באמת בסדר. "די כבר טום! זה משגע אותי שאתה מלווה אותי לכל מקום! " אמרה כריסמס בזעף. "אני רק רוצה לשמור עלייך" אמר טום. "אבל אני בסדר, אז די" אמרה כריסמס. הוא נשק על מצחה והיא חייכה.

השבוע חלף לאיטו והמלמולים אודות המכשף הלבן לא פסקו. טירת הוגוורטס רחשה שיחות והשערות בנוגע לזהותו של המכשף הלבן, שומר ילידי המוגלגים.

אך ג'ף לא וויתר. הוא אסף את הקבוצה מחדש ויחד הם החלו לרחוש מזימות כיצד לפגוע בילידי המוגלגים הצעירים. "אנחנו חייבים לחזור לפעילות" אמר ג'ף. "ומה אם המכשף הלבן? " שאל אחד התלמידים. "צריך להיפטר ממנו" אמר ג'ף. "אבל איך? הוא קוסם מוצלח" אמר אותו תלמיד. "נתקיל אותו, נשתמש בילד כפיתיון, וברגע שהוא יופיע ננטרל אותו ואחר כך נטפל בילד, ובעקבותיו ילכו כל ילידי המוגלגים" אמר ג'ף. כל חברי הקבוצה הנהנו בהסכמה. טום הבין עד כמה שהם הסתבכו.

בשעות הערב המוקדמות טום וכריסמס ישבו בחדר הנחיצות. טום סיפר לה את כל תוכן המפגש והם אבדו עצות בניסיון להחליט כיצד לפעול. כריסמס הביטה בשעונה. ג'ונתן היה צריך לחזור מאימון ועדיין לא חזר. "הוא תכף יגיע, תירגעי" אמר טום. "אבל הוא היה צריך להיות פה כבר לפני רבע שעה" אמרה כריסמס וחזרה להביט בשעונה. "האימון בטח התארך קצת, תפסיקי לדאוג, את מתנהגת כאילו את אימא שלו" אמר טום בחיוך. "נקשרתי אליו מאוד, ועכשיו אני לא יכולה שלא לדאוג לו" אמרה כריסמס.

לפתע הדלת נפתחה וג'ונתן נכנס פנימה. כריסמס חייכה בהקלה ופרשה אליו את זרועותיה. ג'ונתן חייך ובעיניים בורקות מיהר אל בין זרועותיה המחבקות. "את מזכירה לי את אימא" אמר ג'ונתן בשקט. היא נשקה על ראשו והביטה בטום שחייך.

"אני אלווה אותך מעכשיו לאימונים בסדר? " שאלה כריסמס. "למה? יש בעיות שוב? " הוא שאל בעיניים מלאות פחד. במקום להגיד התלמידים עם המסכות הוא דיבר עליהם כבעיות. "אנחנו רק רוצים לשמור עליך, בסדר? אין לך מה לדאוג" אמרה כריסמס. הוא הנהן והתכרבל בחיקה. כריסמס ליטפה את שיערו ברוך.

כריסמס ליוותה את ג'ונתן לכל האימונים באותו שבוע וביום שישי כבר שמחה שהמשחק יהיה למחרת. "זה האימון האחרון" אמר ג'ונתן בשעות אחר הצהריים של יום שישי כשצעד לצד כריסמס לכיוון מגרש הקווידיץ'. "אתה מתרגש לקראת המשחק? " שאלה כריסמס. "כן, אבל אני חושב שאני בסדר" אמר ג'ונתן בחיוך. היא ליטפה את שערו ואיחלה לו בהצלחה כשירד למגרש בעוד שהיא התיישבה ביציע.

מספר שורות מאחוריה התחבא אחד מתלמידי הארגון. ג'ף שלח אותו לעקוב אחרי ג'ונתן ולגלות מי נמצא איתו הכי הרבה והוא אכן גילה. הוא הניח שהמכשף הלבן הוא בעצם מכשפה לבנה, כריסמס דמבלדור.

"אתה בטוח? " שאל ג'ף. "כן, עקבתי אחרי הילד כל השבוע והיא לא נפרדה ממנו אפילו לשנייה, היא מלווה אותו לשיעורים ולאימוני הקווידיץ', אני בטוח שהיא המכשפה הלבנה"  אמר התלמיד העוקב. "אם ככה, תודיע לכולם חוץ מטום, הוא החבר שלה והוא לא יעזור לנו, אנחנו נעשה להם מארב אחרי שכל הקבוצה תלך" אמר ג'ף.

האימון הסתיים. כל חברי הקבוצה תשושים אך מרוצים הלכו לכיוון מגדל גריפינדור. ג'ונתן המתין לכריסמס שיצאה מהיציע ואז אחז בידה ויחד החלו לחזור לטירה.

לפתע גשם החל לרדת. "גשם" אמר ג'ונתן בחיוך. "אתה אוהב גשם? " שאלה כריסמס. "כן מאוד" אמר ג'ונתן. הם המשיכו ללכת בבוץ המצטבר כשפתאום הוקפו בהמון של ברדסים שחורים ומסכות.

כריסמס אחזה חזק בידו של ג'ונתן ושלפה את שרביטה. "כריסמס דמבלדור, או שאת מעדיפה המכשפה הלבנה? " שאל קולו של ג'ף, עמום מבעד למסכה. כריסמס הופתעה, היא לא חשבה שמישהו יגלה את סודם. "מופתעת? " שאל ג'ף.  

כריסמס הניפה את שרביטה במטרה להיעלם משם עם ג'ונתן אך ג'ף הקדים אותה והיא לא הצליחה להגיד שום לחש או אפילו לעשות אותו במחשבה. "הפתעה! לחש מנטרל לחשים, טוב אה? " שאל ג'ף בגיחוך וכל חברי הארגון פרצו בצחוק אחיד רועם.

"ג'וני" היא התכופפה עד שהייתה בגובה פניו. "עלה על המטאטא, וטוס גבוה, הכי גבוה שתוכל, ותמצא את טום" לחשה כריסמס. הוא הנהן ואחז חזק במטאטא שלו. זה כמו להתחמק ממרביצן חשב ג'ונתן בראשו, רק שפה יש הרבה מרביצנים.

"מה את עושה? את חושבת שהילד הזה יעזור לך? " שאל ג'ף וגרר גל נוסף של צחוק. באותה השנייה ג'ונתן המריא גבוה, גבוה הכי גבוה שיכל אל מול פניהם ההמומים של הארגון. הוא עף היישר לאחד מחלונות הטירה ומיהר אל חדר הנחיצות למצוא את טום.

"טום! טום! " קרא ג'ונתן בבהלה. הדמעות ירדו על לחייו. "טום! ". טום שבדיוק יצא מחדר הנחיצות הביט בג'ונתן וכבר הבין שמשהו לא בסדר. "מה קרה? " שאל טום. "הם באו שוב, וכריסמס...כריסמס הוא נטרל את הקסם שלה" אמר ג'ונתן בפאניקה גוברת. "תישאר פה בסדר? תיכנס לחדר הנחיצות" אמר טום. ג'ונתן הנהן ונכנס לתוך החדר.

"מה תעשי עכשיו? אין מי שיעזור לך " אמר ג'ף בחיוך מנצח.

טום מיהר אל דלתות הכניסה הכבדות.

"תתפלא" אמרה כריסמס. הוא צמצם את עיניו בכעס וסטר לה. היא סטרה לו בחזרה.

טום רץ בגשם השוטף.

ג'ף אחז בשערות ראשה בכוח. "את עולה לי על העצבים".

טום שלף את שרביטו ופרץ לתוך מעגל הברדסים.

"אפשר לדעת מה אתה רוצה מהחברה שלי? היא לא ילידת מוגלגים" אמר טום. ג'ף הרפה משערות ראשה. "היא המכשפה הלבנה, היא מנעה מאיתנו לפגוע בילד" אמר ג'ף. "כריסי, את המכשפה הלבנה? " שאל טום בתקווה שתשיב בשלילה. "ל-א...א-א-ני ל-לא" אמרה כריסמס בקול רועד. "אם כך נגמר הסיפור, המכשף הלבן זה מישהו אחר, יש לך סיבה כלשהי להאמין שהיא משקרת? " שאל טום. "לא, כנראה שאתה צודק" אמר ג'ף בהכנעה. הוא ידע שאין לו שום דבר שיסתור את דבריה והוא לא רצה שטום יתרחק מהארגון.  ג'ף הניף את ידו וכולם התפזרו.

כריסמס מיהרה אל בין זרועותיו. הדמעות ירדו על לחייה. "הירגעי, הכול בסדר עכשיו" אמר טום בקול רך וליטף את שערה. "וג'ונתן? איפה ג'ונתן? " שאלה כריסמס בבהלה. "אל תדאגי הוא נמצא בחדר הנחיצות" אמר טום. "בוא נלך לשם" אמרה כריסמס. הוא הנהן והם מיהרו חזרה לטירה והיישר אל חדר הנחיצות.

טום וכריסמס נכנסו לחדר הנחיצות ובאותה שנייה זרועות קטנות נכרכו סביב מותניה. היא חייכה וליטפה את שערו הרטוב. "הכול בסדר עכשיו" אמרה כריסמס ונשקה על ראשו. "אנחנו צריכים בגדים יבשים" אמר טום ובאורח פלא הופיעו שלוש חליפות בגדים.

כריסמס ניגשה אל מאחורי הספה שהייתה בחדר, התיישבה על הריצפה והתלבשה. כשנעמדה ראתה את טום עוזר לג'ונתן ללבוש סווצ'ר כחול. "יבשים? " שאלה כריסמס. "יבשים" אמר טום בחיוך. "טום כשאמרת בגדים חשבת על טרנינג? " שאלה כריסמס והתיישבה על הספה. "כן, נראה לי" אמר טום. טום לבש טרנינג ירוק, כריסמס אדום וג'ונתן כחול. שלושתם פרצו בצחוק מתגלגל.

"בוא הנה ג'וני" אמרה כריסמס ומשכה אותו אליה. היא הושיבה אותו על ברכיה וחיבקה אותו חזק. "אני אוהב אותך כריסמס" אמר ג'ונתן. "גם אני אוהבת אותך קטנטן שלי" אמרה כריסמס וליטפה את שערו.

כעבור זמן קצר ג'ונתן שקע בשינה עמוקה ושלווה. כריסמס נשכבה על הספה כשהיא מניחה את ראשה על רגליו של  טום ומחבקת את ג'ונתן בצמוד אליה. טום חייך וליטף את שערה. הוא לקח שמיכה שהייתה על המשענת של הספה וכיסה את כריסמס וג'ונתן. "לילה טוב" הוא לחש בחיוך. "לילה טוב" לחשה כריסמס.

האור כבה ושלושתם ישנו שינה מתוקה נטולת חלומות.

                                                                             * * *  * * *  * * *  * * *  * * *

~זה היה הפרק האחרון שמוכן אצלי... פרק 14 עדיין בתהליכים ויש לי מבחן במתמטיקה אז כנראה שאני אוסיף אותו רק באמצע השבוע הבא...

מקווה שתהנו ותגיבו:) ~

הפרק הקודם		הפרק הבא