נקודת מבט

למחרת בבוקר, דראקו הרגיש הרבה יותר טוב, ולכן הרמיוני וג'יני נסעו לקניון המוגלגי במכונית המוגלגית.

שהגיעו, התחילו להסתובב. הן הלכו לחנות בגדים, וקנו שם בגדים להן, ולבני זוגן. (הן כמעט התפתו לקנות להם את הבגדים של להקת "אחיות הגורל" אך ריחמו עליהם.)

הן הלכו לחנות נעליים, שם ג'יני הכריחה את הרמיוני לקנות נעלי עקב.

הן הלכו לקנות גלידה, שם קנו שני גביעים מלאים בגלידת וניל מתוקה ובגלידת תות חמצמצה.

שסיימו את הגלידה הן חזרו למכונית, מלאות שקיות. הן ממש נהנו והרמוני התחילה לנהוג בחזרה הביתה.

פתאום, הרמיוני סטתה מהמסלול בגלל אדם שהתפרץ לכביש, והמכונית נתקעה בקיר של בית. ג'יני נהדפה קדימה וראשה נחבט בשמשה. אצל הרמיוני זה היה יותר גרוע.

ראשה נחבט בשמשה, בטנה נחבטה בהגה, היא עפה קדימה,וידה נשברה בקראק מחליא. היא חשה כאב חד שאגנה וצרחה.

הדבר האחרון שראתה היו אורות אדומים וכחולים לפני שאיבדה את הכרתה.

הכל נהיה שחור.

**********

דראקו דיבר עם המרפא בקדוש מנגו.

"היא במצב אנוש, יכול להיות שלא תקום." אמר המרפא.

דראקו הנהן בעצב.

"תודה רבה דוקטור. אני אשמח אם תודיע לי אם משהו משתפר." ענה.

"נעשה כמיטב יכולתנו." ענה המרפא.

"להתראות." אמר.

"להתראות."

אולי ככה מרגישים כשמתים?

פרק חדש!

אם קראתם עד לפה, אני אשמח אם תכתבו את דעתכם על הפרק בתגובות.

אני מרושעת, אני יודעת!

הפרק הקודם		הפרק הבא