וולדמורט הטיל קסם חזק על הקמע של סלית'רין. "איך בכלל הוא הגיע אליו?" השליך אותו אל תוך האח שבחדר המועדון, והצית את האש. הארי שיחרר קללה. רק עכשיו הוא הגיע לעמדה בה היה יכול. וולדמורט הניע את שרביטו מאחורי גבו, כבדרך אגב, וחסם בקלילות אל הקללה של הארי. הארי התקרב עוד. וולדמורט ניגש אל האח, ולחשנן משהו. הארי זיהה שזה "היפתח" ועוד משהו. האש באח הפכה ירוקה. רעש מחריד בקע ממנה, וערפל חסם את שדה הראיה. הארי הגן על עצמו בשרביטו. הערפל לבש צורת נחש ענקי. לא! זה היה בסיליסק ענקי, ועוד איזה ענקי. הוא התפתל בטקסיות, ונתן רושם של נחש מכובד ומכבד. ואז, הנחש החל לזהור. ודמות אדם החלה להיווצר במרכזו. אדם כלשהו נוצר במרכז הנחש, בתוך האח. האור שבקע מהנחש לא הניח להארי לראות במי המדובר. הוא רק ראה שוולדמורט כורע ברך בשפלות. זה הלחיץ אותו. הנחש התפוגג. הדמות יצאה מהאח. הארי נתן מבט חד בפניו, ויישר היה לו דה ז'ה וו. מבט חד נוסף באדם הזקן והמרשים הזה, והארי ידע מי זה. "לא יכול להיות!"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תגיבו.
אני לא ממשיך בלי תגובות.
|