הפוני הקטן שלי- הדור הבא

באיחור קל, הנה הפרק הבא!

הלוואי שיהיה לכם כיף לקרוא!

הצעקה לא הגיעה מפיה של הכפילה של פינקי, אלא מפיו של צ'יז סנדוויץ', שעדיין היה כלוא.
פוזי, בוהק השחר, הפינקי הראשונה וששת הראשיים הסתכלו עליו במבט משונה.
המבט של השישה נראה יותר משונה משל השאר כיוון שעיניהם המשיכו לזרוח.

"מה?" הוא התגונן, "פשוט זה לא נראה לי נכון שאתם פשוט תעלימו אותה עם קרני הקשת שלכם. במיוחד אתה, צ'יז קטן, אתה בהחלט צעיר מכדי להעלים יצורים לנצח."

"נו באמת, אבא!" רטן צ'יז הקטן בקול מהדהד ושילב את פרסותיו.

הכפילה של פינקי ניסתה לנצל את הסחת הדעת כדי לברוח, אבל נוצר סביבה מעגל של קשת בענן שמנע ממנה לזוז.

"מה אתה מציע, שניתן לכפילה להסתובב חופשי?" שאל קיץ תכול בקול מהדהד.

"למה לא?" שאלה הפינקי הראשונה בתקווה.

"באמת למה לא?" חיזק צ'יז סנדוויץ' את דבריה, "אנחנו החבר'ה הטובים, אנחנו אמורים לתת לרעים הזדמנות שניה. והיא-"
הוא החווה בפרסתו על הכפילה של פינקי פאי- "אף פעם לא קיבלה הזדמנות שניה! אפילו תקראו את השיר הזה!" הוא שלף את דף השיר שקיבל קודם לכן מאחת הפינקיות.

סאן ריי הרים גבה, אך בכל זאת ריחף לקחת את דף השיר מהכלוב, עיין בו, ריחף בחזרה אל חבריו והעביר אותו אליהם.
הם הצטופפו כדי לקרוא אותו.

"וואו, זה עצוב," הגיב רוברום.

"דווקא שיר נחמד," חיווה אבן אש את דעתו.

"כן," הסכים צ'יז הקטן, "רק הייתי מוריד את הקטע הזה על לנקום באמא שלי ולעשות שאף פעם בחיים לא יהיה לה כיף יותר!
אנחנו באמת הולכים לתת למשוגעת הזאת הזדמנות שניה? אתם רציניים פה?"

ששת הראשיים הסתובבו כדי לנעוץ בכפילה של פינקי מבטים כועסים, זוהרים בלבן. היא בלעה רוק.

"חכו רגע!" עצרה אותם בוהק השחר. השישה הסתכלו עליה בשאלה.

"אתם יכולים להשתמש ביסודות ההרמוניה על פינקי המשוכפלת כדי לרפא אותה מאופל ונקמנות במקום להעלים אותה!" הציעה בוהק השחר,

"זה מה ששש הראשיות עשו לנייטמר מון* כדי להחזיר אותה להיות הנסיכה לונה."

צ'יז סנדוויץ' הנהן בהסכמה.

סאן ריי הסתכל על חבריו. "מה דעתכם?" הוא שאל.

"סבבה," ענה רוברום.

"בסדר," ענה אבן אש.

"טוב, אני מסכים," נכנע צ'יז הקטן.

"שיהיה," אמר קיץ תכול.

ביג שוגר הנהן.

"אז עושים את זה," אמר סאן ריי. השישה התרכזו, וקרניים של אור יצאו מיסודות ההרמוניה, התלכדו לצורת קשת ושטפו את הכפילה של פינקי.
כשהתהליך נגמר, רעמתה וזנבה הנפולים והחלקים קפצו ונעשו למתולתלים.

ששת הראשיים נחתו על הרצפה באיטיות ועיניהם חדלו מלזהור.

הכפילה של פינקי ניערה את ראשה, התרוממה לעמידה וניגשה לפתוח את הכלוב הגדול. פוזי, צ'יז סנדוויץ' ובוהק השחר פסעו החוצה.

"סליחה על כל זה," התנצלה הכפילה של פינקי פאי במבוכה.

"אה, שטויות," ענתה פוזי בידידותיות.

"עכשיו צריך לתת לך שם משלך," אמר צ'יז סנדוויץ' לכפילה של פינקי פאי, "אני לא חושב שאשתי תעריך את זה שקראת לעצמך 'הפינקי הראשונה'".

"האמת היא ששקלתי את השם פינקי כיף," ענתה הכפילה של פינקי, "ואני יכולה לקרוא לעצמי 'כיף' בקיצור, כדי שזה לא יהיה אותו דבר כמו הקיצור של פינקי פאי."

"זה נשמע טוב, כיף!" ענתה פוזי, "רק צריך למצוא דרך שתיראי קצת שונה מפינקי פאי."

פינקי כיף שלפה משום מקום בקבוקי צבע לרעמה. "טוב, באמת בסוף לא השתמשתי באלה..."

***

טווילייט ספרקל פסעה בפוניוויל, רעמתה וזנבה הארוכים והזוהרים מתנופפים בלא רוח.
היא נופפה בחזרה בפרסתה לאלה שנופפו לה והנהנה, מעט משועשעת, לאלה שקדו לה קידה.

"הנסיכה טווילייט!" קראה בוהק השחר ורצה אליה. השתיים התחבקו.

"קראתי את ההודעה שלך לגבי הבעיה עם יסודות ההרמוניה," אמרה טווילייט ברצינות אחרי שהתנתקו מהחיבוק.

"כן, הוד נסיכותה, זאת בעיה די רצינית," אמר רוברום שרפרף לידן כפגסוס, "את רואה, השם שלי כתוב עכשיו על יסוד הכנות-"

הוא החווה בפרסתו על היסוד שלצווארו- "וברור שאני אמור לייצג את יסוד הנאמנות- אני נשאר עם החברים שלי, אני מהיר כמו ברק, אני אפילו אדום!"

"כן, לכולנו יש בעיות עם היסודות שלנו!" התפרץ צ'יז הקטן לשיחה,
"אני קיבלתי נדיבות אפילו שאני מתאים ליסוד הצחוק כי אני אוהב לצחוק ואני הכי מצחיק-" הוא תקע פלוץ מלאכותי בעזרת המרפק,
"ביג שוגר הוא בכלל טוב לב והוא קיבל את יסוד הצחוק במקומי, אבן אש נדיב והוא קיבל נאמנות, וקיץ תכול קיבל טוב לב, כאילו, מה?
סאן ריי נתן רק לעצמו את היסוד שמתאים לו."

ביג שוגר, אבן אש וקיץ תכול, שגם הם היו שם, הנהנו בהסכמה. סאן ריי, שגם הוא היה שם, נראה נבוך.

טווילייט הסתכלה על הילדים וצחקה.

"הבעיה היא לא זה שקיבלתם את היסודות הלא נכונים," היא הסבירה למראה מבטיהם השואלים,
"הבעיה היא שקיבלתם יסודות! היסודות האלה הם רק שכפולים, ובכל זאת כל קסם שבוהק וסטארלייט הפעילו לא החזיר אותם לבריכה או לעץ!
אני מקווה שאני אצליח לפתור את זה."

היא לקחה בקסם את היסודות מעל השישה והרחיפה אותם מול ראשה.

"רגע, את רוצה להחזיר אותם לבריכה?" נבהל רוברום, "לא! יודעת מה, שיניתי את דעתי, כנות זה אחלה!"

"אני מצטערת, אבל זה צריך להיעשות," ענתה טווילייט ברשמיות, "אסור לחפצים עם כוח כזה להיות כפולים. אתם מוזמנים לרדת איתנו אל הבריכה כדי להיפרד מהם."

היא החלה לצעוד לעבר יער אברפרי, נושאת את השכפולים של היסודות איתה.
בוהק השחר וששת הראשיים ליוו אותה.
כשהגיעו אל שפת הבריכה, טווילייט הרחיפה את היסודות מעל המים והתרכזה בהם, עד שזהרו באור מג'נטה חזק למשך כמה דקות.

"למה לא קורה כלום?" שאלה בוהק השחר, מעט לחוצה.

"חכי בסבלנות," ענתה טווילייט, "שכפולים כמו אלה כנראה דורשים יותר מניסיון אחד כדי להשיב אותם למקומם."

היא ניסתה שנית, ושלישית, ורביעית.

"טוב, גישה חדשה," היא אמרה, וירתה קרן קסם נוספת שגרמה ליסודות לזהור בלבן. הם הונמכו לאט לעבר הבריכה, אך לא הוסיפו לשקוע מרגע שנגעו בפני המים.
טווילייט נשמה עמוק, פרשה את כנפיה ועצמה את עיניה. כשפקחה אותן הן זהרו בירוק עז, קרנה השחירה וערפל סגול נדף מעיניה, קרנה ויסודות ההרמוניה.

"מה קורה פה?" שאל סאן ריי, לחוץ. גם חבריו ובוהק השחר נראו מבוהלים.

הערפל הסגול התפשט והתגבר, זוהר בצורה כמעט מרושעת. אך אז הוא התפוגג, והנסיכה טווילייט חזרה להיראות כמקודם.
גם יסודות ההרמוניה המשוכפלים ריחפו במקומם בעקשנות, ללא שינוי. טווילייט הסתכלה עליהם בזעף.

קיץ תכול נאנח בקול. "לפעמים דווקא אלה שיש להם קסם חושבים בצורה מקובעת," הוא אמר.

"למה, יש לך רעיון יותר טוב?" שאלה אותו בוהק השחר בנימה מעט נוזפת.

"כן, רק תביאי את אחד מהיסודות כדי שאוכל להדגים," ביקש קיץ תכול.

הנסיכה טווילייט הרימה גבה, אך בכל זאת הרחיפה לעברו של קיץ את יסוד טוב הלב.
קיץ תפס אותו בטפריו, נפנף בכנפיו עד שהיה מעל מרכז הבריכה, ואז שמט את היסוד מעל המים.
היסוד צנח עד שפגע בפני המים, ואז קיפץ בקשתות מושלמות על פני המים עד שהגיע לשפת הבריכה. כולם נעצו שם את מבטיהם.

"טוב, עכשיו זה סתם טיפשי," רטן קיץ, "אני אפילו לא יודע להקפיץ אבנים."

"מה עכשיו?" שאלה בוהק השחר את הנסיכה.

ללא מילים, טווילייט אחזה את יסוד טוב הלב בקסם שלה וצירפה אותו לשאר היסודות.
היא זרקה את כולם כאחד לעבר המים, ואלה קיפצו בתיאום עד שהגיעו לקצה השני.

אז הנסיכה טווילייט עשתה את מה שבוהק השחר מעולם לא ראתה אותה עושה בכל שנותיה כתלמידתה: היא נלחצה.

הנסיכה התנשמה בקולי קולות, פסעה הלוך ושוב סביב למערה, הרימה והורידה והרימה את שכפולי היסודות ואז נעלמה מהעין בהבזק של קסם.

"מה ל-" הגיב קיץ תכול, ספק מבולבל, ספק מבועת.

כעבור כמה זמן, טווילייט ספרקל חזרה, נושאת את היסודות בקסמה.

"מה-איך-" היא אמרה, חסרת נשימה, ושערה מתנפנף בפחות חן מהרגיל,
"ניסיתי להחזיר את היסודות לעץ. כבר היו שם היסודות המקוריים, אבל בכל זאת ניסיתי! ניסיתי את דיסקורד! שום דבר לא עובד!"

"טוב, אם היסודות לא נעלמים, והשמות שלנו חרוטים עליהם, זה די אומר שאנחנו כן צריכים לייצג את יסודות ההרמוניה," סיכם רוברום, "מגניב!"

"לא!" ענתה טווילייט בחריפות והביטה בעיניו של רוברום,
"לא מגניב! אתם רק ילדים, אתם לא אמורים לייצג את יסודות ההרמוניה! אתם יודעים מה זה אומר? זה אומר להגן על אקווסטריה!"

"בקטנה," אמר קיץ תכול והחווה בכנפו בביטול.

למשמע דברו, טווילייט נראתה כאילו היא עומדת להתמוטט, אך אז היא נשמה עמוק.

"אני יודעת שאתם רק ילדים," היא אמרה לשישה, "אבל אתם יותר מסתם ילדים עכשיו. אתם נציגי יסודות ההרמוניה,
ואני מבקשת שכל אחד מכם יתנהג בהתאם, ילמד על היסוד שלו וינהג לפיו בין אם היסוד מוצא חן בעיניו ובין אם לא, תוך כבוד והתייחסות גם ליסודות האחרים.
זוהי אחריות כבדה. האם אני יכולה לסמוך עליכם?"

"כן, הנסיכה," ענה סאן ריי ברצינות. שאר החמישה הנהנו.

"יפה מאוד," אמרה טווילייט בחיוך רגוע, "סאן ריי, אני מבקשת ממך שתשלח לי מכתבים על התקדמותכם בשיעורי החברות."

"עם כל הכבוד, הנסיכה," ענה סאן ריי לאחר מחשבה קצרה, "אני מכיר מישהי שיותר מגיע לה לקבל את המכתבים האלה..."

***

צבעונית היקרה,

זה אני, סאן ריי!

הנסיכה טווילייט אמרה לי לשלוח מכתבים גם לך וגם לה, נכון שזה מדהים?

זה בגלל שאני והחברים שלי הם יסודות ההרמוניה עכשיו ואני יסוד הקסם כי הבסנו ביחד כפילה מרושעת שעכשיו היא כבר לא מרושעת.
יש לה פסים ברעמה ובזנב בצבעים צהוב ותכלת- אני יודע שזה יעניין אותך כי את אוהבת צבעים.
חבל שאת לא פה כי קצת מבאס בלעדייך.
וחוץ מזה אני צריך לכתוב כאן שיעור בחברות אז השיעור בחברות זה שגם אם כבר יש לך חברים אפשר להכיר חברים חדשים וללמוד דברים חדשים על חברות.
זה מה שבוהק אמרה לי לכתוב. את היית אוהבת את החברים שלי. שלחתי גם תמונה שמישהי שקוראים לה פוטו פיניש צילמה אותנו. החברים כותבים היי.

היי- קיץ תכול.

מ'מצב- רוברום

נעים מאוד- ביג שוגר

אני מקווה שיצא לנו לפגוש אותך!- אבן אש

אני מקווה שיצא לי למעוך לך פאי על הפרצוף!- צ'יז הקטן 

*Nightmare Moon, הצורה המרושעת של הנסיכה לונה, בדיבוב לעברית סוסת הירח.

הפרק הקודם		הפרק הבא