המפחידנים 1- דבש החכמים

״אז בעצם״ אמרה זואי בפה מלא מרשמלו לבן מצופה שוקולד חם ״הפרופסור מינטוס עומד להוביל לכאן איזשהם יצורים, לפי הנבואה, שיעזרו להשמדת דבש החכמים. אבל מה זה ׳הבצק על ראשו תופח׳? זה אומר שהוא יהפוך ללחמניה?״
״אני לא חושבת״ מלמלה מריה והתכבדה גם היא בממתק הרך. פניה היו חיוורות. ״אבל אם יקרה משהו שקשור לבצק, אנחנו נבין שהכל נכון ואי אפשר להתעלם מזה״ היא לעסה בהרהור
״מישהו חייב לעצור את זה״ הסכימה זואי.
״אני מקווה שאת לא חושבת שאנחנו עומדות לרוץ אליו ולעצור אותו?״ מריה הביטה בזואי בחשדנות
זואי משכה בכתפיה ושתקה. מריה רטנה והושיטה את ידה אל קערת המרשמלו.
זואי הביטה בה בזווית עינה והצליחה לראות בחטף שמריה מרימה מרשמלו וורוד עם פצפוצי בננה מהקערה הכחולה במקום מרשמלו לבן מצופה שוקולדה מהקערה הירוקה!
״מריה, לא!״ זואי זינקה לעברה והפילה אותה. מאוחר מדי.
חיוך של עונג התפשט על פניה של מריה כשלעסה את הקצה של המרשמלו הדביק. ״אבל זה דווקא טעים נורא!״ היא קראה ו- בלעה את המרשמלו בשלמותו!
״מריה!״ צעקה זואי, ״תתעוררי! את לא מעדיפה פצפוצי בננה על מעטפת שוקולד!״
אבל מבט חולמני השתקף בעיניה של חברתה ״אני מרגישה נהדר״
״מריה, זה רעל למפחידנים! פצפוצי הבננה מטעים אותך! את תאכלי עוד ועוד ואז תאכלי בתעופוניה!״ זואי חסמה את דרכה של מריה כשזאת רצה אל הקערה הכחולה.
בשיעור בישול בבראוויץ׳, התלמידים למדו שיש חמישה סוגים של רעלים שמושכים את המפחידנים אליהם וממכרים אותם וגורמים להם למחלות קשות או התקפים. הם נקראו ׳חמשת רעלי המפחידן העיקריים׳ וכולם נזהרו שלא להכניס אותם לפה.
ואלו הם-
ערגליות תות- גורמות לשנאה תמידית ולרצון להתבודדות.
וופלים לימון- גורמים לך להיות רציני ורשמי מדי בשביל מפחידן (זואי הייתה מוכנה להשבע שראתה את הפרופסור מינטוס מושיט יד אל וופל לימון)
מרשמלו פצפוצי בננה- גורם לתעופוניה
ארטיק אננס- גורם לכפות הרגליים שלך להיות דביקות עם תחושה מגעילה תמידית של חמאת בוטנים שמרוחה עליהם.
סופגניות עם מילוי תרד- גורם לאבעבועות התרד, שעלולות להמשך חודש אחרי האכילה. אם כי רוב האנשים מתמכרים למאכל, ולכן חולים באבעבועות תרד באופן תמידי (שיערות עגולות ירוקות על כל הגוף)
עכשיו, מריה התמכרה למרשמלו פצפוצים. היא הדפה את זואי אחורה והטתה את הקערה אל פיה. לפחות ארבעה מרשמלו נפלו אליו.
זואי פלטה צרחה כשרגליה של מריה התנתקו מהרצפה והיא החלה לרחף בלי שליטה. עיניה נפערו באושר. היא המשיכה לרוקן עוד מרשמלו אל פיה.
שלושה מטרים- חמישה מטרים- עשרה מטרים- חמש עשרה- עשרים!
בשלב הזה מריה סיימה את הקערה. היא צנחה אט אט ונעצרה בערך חצי מטר מעל פני האדמה.
ואז היא צווחה בצחוק והמריאה חזרה. היא השתוללה דקות ארוכות באוויר ואז חזרה אל זואי. 
״זה הדבר הכי כיף בעולם״ התנשמה ״ומרשמלו בננה זה הכי טעים בעולם. אני אארגן כל יום אספקת מרשמלו״
״בואי הנה״ זואי משכה ברגלה של מריה, כמו בלון מוזר, ומריה נעצרה 10 סנטימטרים מעל האדמה. משם, עד כמה שזואי ניסתה, היא לא יכלה למשוך אותה.
״בדיוק דנו בנבואה״ אמרה מריה אחרי שנרגעה. היא ריחפה אט אט, מתנודדת כמו סירה רגועה. ״בואי נמשיך״
אבל לפני שזואי הצליחה לענות לה, צעקה נשמעה בכל המחנה, שבו הם עצרו לנוח. הבנות הסתובבו בפתאומיות. עיניהם נקרעו לנוכח המחזה שנתגלה לעיניהם.
המנהלת מטילדה הייתה מוטלת על המדשאה הצהבהבה. עיניה בהו בלי לראות. היא הייתה לבנה וחיוורת.
המחזה היה קשה לעיכול.
כי גופתה של מטילדה המתה, היא שהייתה מוטלת שם על הקרקע.

הפרק הקודם		הפרק הבא