משפחת פוטר

הארי וג'יני נהנו להתגלגל יחד על הדשא הרך, מצחקקים ואוהבים.

אחרי בערך רבע שעה, הארי גרר את עצמו לישיבה והביט בג'יני המבולבלת.

"אנחנו צריכים לדבר," הוא אמר בסבר פנים חמור. ג'יני הביטה בו בשאלה. "יש לי משהו חשוב מאוד להגיד לך."

היא הביטה בו בדאגה.

"מה?" אמרה בחשש.

"אני...." הוא התייסר. "אני אוהב אותך!"

ולפני שג'יני הספיקה בכלל להבין מה קרה פה הרגע, הוא הפיל אותה חזרה לשכיבה על הדשא, גהר מעליה ונישק אותה ממושכות על שפתיה.

הוא ידע שלג'יני יש משהו להגיד, אבל הוא לא נתן לה; בכל פעם שהיא פתחה את פיה כשהוא עצר לנשום הוא נישק אותה שוב. 

כשלבסוף החליט שהגזים הוא עצר(אבל זה לא היה כי מיצה את זה; לא הייתה לו בעיה להמשיך לנשק אותה כל היום) והביט בעיניה.

"אתה מצחיקול, אתה יודע," היא אמרה סוף סוף. 

הוא חייך, נעמד, ומשך אותה לעמידה גם. הוא קירב את פניו אליה וחיכך את אפו באפה, מתענג על כל רגע, כשלבסוף פנו שפתיה אל שפתיו והיא נישקה אותו בלהט.

באותו זמן, מאחורי שיח שהשקיף על הארי וג'יני

"בחיי, הם יותר מדי מאוהבים," לחש רון להרמיוני שהתכופפה מאחורי השיח לצידו והביטה בהארי וג'יני המתנשקים.

"אוי באמת, רון... הם ממש מתוקים ביחד," אמרה הרמיוני בחולמניות ולא הסיטה לרגע את מבטה מהם.

"כן, אבל זה לא טוב להיות מאוהבים יותר מדי," התעקש רון ועל פניו הבעה נגעלת.

"אתה רומז שאתה לא אוהב אותי יותר מדי?" שאלה הרמיוני בשובבות.

"אני אוהב אותך יותר מיותר מדי," אמר רון בחיוך.

"מה א-תה או-מר," היא צחקה.

הפרק הקודם		הפרק הבא