בתו של וולדי או המהומה בהוגוורטס ממשיכה

פרק 15 פה!!!!!
הוא לא הכי ארוך,אבל הוא נגמר בנקודה מאוד נוחה להמשך.
כמו כן,
לסוף העונה הראשונה (בע"ה) נשארו עוד 5-7 פרקים!
בחיים לא חשבתי שאני איגיע לפה,אז תודה לכולכם!!!
תהנו

--

"גרויאן לומיאו נולד בשנת-"
"1657"
"איפה?"
"אמ....פריז!"
"יפה."
רוז חייכה חיוך מותש.הרמיוני עברה איתה עם כל החומר של התגוננות מפני כוחות האופל-גם תיאוריה(משעממת במיוחד) וגם לחשים וקסמים.רוז שמחה שעוזרים לה,אבל הלימודים האלה היו כל-כך מעייפים.הארי ורון ישנו בצד עם ערימת ספרים מונחת עליהם.
"הלאה..."רוז נאנחה.
"טוב,גרין דה ואלד היה..."
"הוקסם הרשע השני של כל הזמנים."רוז פיהקה.
"והראשון היה..."
רוז נעצרה.זה היה אבא שלה.הקוסם האפל ביותר בכל הזמנים.היא בשר מבשרו.היא הייתה ביתו.
"הלורד וולדמורט."
"כל הכבוד רוז,"הרמיוני לא הבחינה בהבעת פניה העצובה של רוז,"את לומדת מהר!"
רוז חייכה.
"זהו.חזרנו על כל החומר מכל השנים ואפילו לא 3 בלילה."הרמיוני הייתה מרוצה.
"כן,עכשיו רק 2:25 ומחר,סליחה היום יש לנו את המבחן.כל הכבוד!"רוז אמרה בנימה סרקסטית במיוחד.היא לקחה ספר וזרקה אותו על רון.
"קומו,יפהפיות נרדמות שלי."היא אמרה.רון פיהק ונתן מרפק להארי.
"קום הארי,בוא לחדר."עיניו של רון היו חצי סגורות.הארי לא טרח אפילו לפתוח אותן.הוא קם,ובעודו מתעלם מהספרים שנפלו החזיק ברון ושניהם עלו במדרגות.
"הם צודקים."רוז אמרה.היא הניחה את הספרים וקמה.
"לילה טוב.בהצלחה מחר."היא אמרה להרמיוני.
"גם לך."היא השיבה לה.
הן עלו,כל אחת לחדרה.רוז החליפה בגדים במהירות ונכנסה למיטה.היא נרדמה מהר.מחר,כלומר היום היה אמור להיות קשה.
ככה זה היה כבר שבועיים.
מבחנים,מבחנים,מבחנים.

--

"אתה עושה מה?!"רוז צעקה.
"שקט."פרד גער.רוז חזרה על עצמה בשקט.
"מה?אני וג'ורג' תכננו את זה כבר כמה זמן-אנחנו הולכים לפתוח חנות בסימטת דיאגון.אנחנו לא צריכים שום מבחנים בשביל זה."
"אבל פרד,השכלה!"היא אמרה.
"אל תדאגי.יש לי אותך שתשכיל בשבילי."הוא חייך.
"אל תחמיא לי ותעביר נושא."היא הזהירה אותו.זה רק משך בכתפיו.
"אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה?"היא נאנחה.הוא הנהן ועל פניו השתרע חיוך.
"אנחנו הולכים לפרוש מבית-הספר עם סטייל."הוא אמר עם תשוקה בפיו.
"מה אתם הולכים לעשות הפעם?אתם לא מתכוונים לפוצץ את השירותים,נכון?"
"מה פתאום!משהו יותר טוב.אנחנו נעשה מופע זיקוקים.באמצע המבחנים."
"לא.נכון."רוז הייתה בשוק.הם בהחלט רצו להשאיר זיכרון כלשהו.
"זה יהיה יפה.כולם יידברו על זה לפחות שנתיים."פרד היה נרגש.
"אבל זה אומר שאני לא אראה אותך יותר."היא אמרה לבסוף.
"אל תדאגי,יש את פסחא ואת החופש הגדול,ונשאר לך רק שנה אחת.אנחנו נסתדר."הוא נישק אותה.
"טוב."היא צחקה.
"אני מקווה שאתם יודעים מה אתם עושים."היא אמרה כשהם יצאו מחדר המועדון.
"אל תדאגי.זה הדבר שאנחנו הכי טובים בו."

--

השעון הראה חצי שעה לסיום המבחן.אמברידג' התהלכה בין התלמידים על-מנת לראות שאף אחד לא מעתיק.ליד שולחן המורה ישב בוחן חוץ.
רוז הביטה במבחן שלה.נשארו לה עוד 4 שאלות.יאיי!היא זכרה שהיא למדה את החומר שהן דיברו עליו אבל היא לא זכרה מה.
'תפעילי את המוח רוז!הוא לא שם רק בשביל שהגולגולת לא תהיה ריקה!'היא חשבה לעצמה.לרגע עברה במוחה מחשבה על השאלה השלישית,והיא נזכרה על מה היא צריכה לכתוב-זה היה מאוד פשוט!
היא כבר החלה לכתוב כשדלתות הכיתה נפתחו.
לתוך הכיתה נכנסו פרד וג'ורג' רכובים על מטאטא.פרד הפעיל זיקוק והעביר אותו לג'ורג' שזרק אותו למטה.כמה מפתיע.
אמברידג' הייתה המומה.בתור המנהלת הזמנית החדשה היא ציפתה שלא יהיה שום דבר כזה בבית-הספר שלה.כנראה היא לא הכירה את האחים וויזלי כל-כך טוב.
הם זרקו עוד כמה זיקוקים שהתפוצצו ויצרו הבזקי אור מדהימים ביופיים.הכיתה הייתה רועשת.המבחן הופסק.היו חכמים אשר ניצלו את ההזדמנות והעתיקו שאלה או שתיים.השאר התפעלו מהזיקוקים.
ג'ורג' השליך זיקוק נוסף שהתפרץ בשאגות.הוא קיבל צורה של דרקון זהוב.הוא החל לרדוף אחרי אמברידג'.זו בצעקות רצה וברחה אל מחוץ לכיתה(כמו בוחן החוץ שנעלם ממזמן).
פרד נחת ליד רוז.
"אתה מרוצה?"היא שאלה אותו.הוא הנהן בשמחה.
"אז נתראה ב-"הוא לא הספיק לסיים את המשפט.רוז נישקה אותו בצורה הכי חושנית ומלאת תשוקה שרק יכלה.זו הייתה נשיקת הפרידה שלהם,לזמן מה,ורוז רצתה שהוא יזכור אותה,כמו שהתלמידים ייזכרו את הפרישה של האחים וויזלי.הוא נענה לנשיקה והיא נמשכה כמה דקות.הם התרחקו אחד מהשנייה והם התנשמו.
"בהצלחה."היא אמרה לו.
"בהצלחה."הוא השיב לה.
פרד עלה על המטאטא שלו כשהוא משגר זיקוק אחרון לאוויר.הזיקוק קיבל צורה של מילים.המילים "להתראות האחים וויזלי!בואו לבקר אותנו בסימטת דיאגון בקרוב מאוד!".

--

--

חופש שמח!!
פרק 16 עוד כמה ימים:)

הפרק הקודם		הפרק הבא