קתרינה

מצטער תשלא פירסמתי פרק מזמן ושהפרק הזה אל ארוך...

אבל אני אשתדל לפרסם עוד אחד בקרוב...

ובינתיים בלי הקדמות מיותרות קבלו את הפרק!

~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~

מתוך העשן יצאו שתי דמויות משתעלות.

"אני לא מאמינה!" קראתי בהפתעה

"מה אתם עושים פה?!" שאלתי במהירות

"טוב אני ומייקל נשלחנו הנה כדי להשגיח עלייך..." אמרה אחת הדמויות

"אליזבת' ג'ונס קאלן!" צעקתי

"אני לא מאמינה שאת הגעת לפה!" המשכתי 

"למה את לא מאמינה?" שאלה אליזבת' מופתעת

הרי אני פה בשר ודם..." הוסיפה אליזבת' נתנה סחרור קצרצר וציחקקה מבדיחה פרטית

"ומייק שנים לא ראיתי אותך!" הוספתי

"גם אני התגעגעתי אלייך בת דודה..." אמר מייק בשקט

"אם לזה התכוונת..." הוא הוסיף בחיוך

מהקצה השני של השולחן התקדמה אלינו דמות.

"ליזי, מייק!" קראה מרי

"סוף כל סוף!" היא הוסיפה

"אולי נמשיך את האיחוד המרגש אחר כך?" שאלתי לאחר שהבטתי בשעון

"אני עוד צריכה לארגן מבחני קבלה היום..." אמרתי בחיוך

"אוי קאת'י אל תיהיה כזו כבדה..." התלוננה ליזי

"בואי הנה!" היא אמרה וחיבקה אותי חיבוק מוחץ

"אין אוויר - לא נושמת!" אמרתי חנוקה

"אופס..." מלמלה אליזבת' במבוכה

~בשעה רבע לשלוש מרלין יודע כמה זמן אחרי המפגש המאושר~

"שלום קתרין!" אמרה לי רוז שהגיע עכשיו לעזור לי לגמור לסדר את מגרש הקווידיץ' למבחני הקבלה

"שלום גם לך רוז!" עניתי

"מה אני צריכה לעשות?" שאלה רוז

"כלום.." עניתי

"דיי סיימתי את הכל.." הוספתי

"את רק צריכה להחזיק את קלסר הזה שבתוכו יש דפים ולרשום הערות על הרקדניות, הערות שאת מוצאת לנכון..." אמרתי לרוז והגשתי לה את הקלסר

~15 דקות לאחר מכן~

"שלום בנות!" הכרזתי

"לפני שנתחיל ברצוני לספר לכן מהם הכללים הבסיסיים של הקבוצה ולמה אני מצפה מכל רקדנית..." אמרתי

הפרק הקודם		הפרק הבא