מסע קסום בזמן

פרק 14: משחק מסוכן

הבוקר עלה בהיר וקר. ג'ונתן התעורר ראשון והחל להעיר את כריסמס וטום. "כריסמס! כריסמס! טום! המשחק! " הוא ניער אותם עד שהתעוררו. כריסמס הביטה בשעונה. השעה הייתה שבע בבוקר. "ג'וני, רק שבע יש עוד המון זמן עד המשחק" אמרה כריסמס עדיין מנומנמת. "כן ג'וני, יש הרבה זמן" אמר טום וחסם פיהוק בידו.

"אז מה! בואו כבר!! " קרא ג'ונתן. "בסדר, אנחנו כ-ב-ר קמים" אמר טום תוך כדי פיהוק גדול. ג'ונתן אחז בזרועותיהם של כריסמס וטום ומשך. הם שפשפו את עיניהם, ויצאו בעקבות ג'ונתן מחדר הנחיצות.

"אני הולך להחליף בגדים, נתראה למטה? " שאל טום בקול מנומנם. "כן, אנחנו נפגוש אותך למטה" אמרה כריסמס. היא נשקה על לחיו והלכה בעקבות ג'ונתן שכבר החל לזרז אותה לכיוון מגדל גריפינדור.

כעבור זמן קצר כריסמס וג'ונתן היו מוכנים לצאת לכיוון האולם הגדול. "היי רייבן, מה אתה עושה ער בשעה כזאת מוקדמת? " שאלה כריסמס בזמן שג'ונתן מקפץ לצידה בהתרגשות לקראת המשחק. "סתם, חשבתי קצת על המשחק והכל" אמר רייבן והגניב מבט אל ג'ונתן. כריסמס הבחינה במבטו. "אין מה לדאוג, הכול יהיה בסדר, אני בטוחה" אמרה כריסמס בחיוך. רייבן הנהן והלך איתם לאולם הגדול.

טום המתין להם בכניסה לאולם רענן וערני. כריסמס חייכה וכרכה את זרועותיה סביב צווארו. טום חיבק את מותניה בזרוע אחת כשידו השנייה שחקה בשערה הארוך. הוא נשק ברוך על שפתיה ולחש באוזנה "אני אוהב אותך". "גם אני אותך" היא החזירה לו בלחישה.

הם נכנסו לאולם הגדול. כריסמס, רייבן וג'ונתן התיישבו בשולחן גריפינדור וטום צעד לכיוון שולחן סליתרין. באותו הזמן ג'ף הביט לכיוון שולחן גריפינדור, לכיוון ג'ונתן. הייתה לו תוכנית שהפעם לא תיכשל, ואחרי ג'ונתן בראון ילכו כל ילדי המוגלגים.

"אתה מתרגש ג'וני? " שאלה כריסמס בחיוך. הוא הנהן ומזג לעצמו כוס חלב. היא ליטפה את שערו. "נלך לטייל אחרי האוכל? " שאל ג'ונתן. "יש לנו קצת זמן עד למשחק". "בטח, מה שתרצה" אמרה כריסמס. הוא חייך והמשיך לאכול את ארוחת הבוקר שלו.

בשעה עשר וחצי כריסמס וג'ונתן חזרו מהטיול שלהם והחלו לצעוד עם כל התלמידים לכיוון מגרש הקווידיץ'. היא ליוותה אותו עד לחדר ההלבשה והלכה לתפוס לעצמה מקום ליד רייבן.

בינתיים ג'ף הסתתר בשקט מאחורי שיח ליד חדר ההלבשה של גריפינדור. הוא המתין.

כל התלמידים תפסו את מקומותיהם. פרופסור סליק סחב את הארגז ובו ארבעת הכדורים: הקאוופל, שני המרביצנים והסניץ' המוזהב. "פרופסור סליק נכנס עכשיו אל המגרש! המשחק עומד להתחיל! " קרא ג'יימס בארס תלמיד רייבנקלו, קולו מוגבר בקסם.

ובאותו הזמן בחדר ההלבשה של גריפינדור. "טוב קבוצה, התאמנו המון ואתם יודעים למה אתם מסוגלים, בואו נרסק את סליתרין! " אמר ג'וש בקול. "גריפינדור! " קראו כל  חברי הקבוצה בתגובה. "קדימה! " אמר ג'וש.

"והנה הם באים הגריפינדורים! " קרא ג'יימס. חברי הקבוצה החלו לצאת מחדר ההלבשה. "אימפריו! " שרביט הונף בשיחים ופגע היישר בחובטי הקבוצה. הגריפינדורים עלו למגש לכל תשואות מעורבות בשאגות בוז מהצד הסליתריני. כריסמס ורייבן הצטרפו לקהל הגריפידורים בשאגות תרועה.

"ומהצד השני הנה מגיעים הסליתרינים! " קרא ג'יימס. הסליתרינים עלו למגרש. "עלו על המטאטאים" אמר פרופסור סליק. "אני מצפה למשחק הוגן" הוא פנה אל שני הצדדים. ג'וש הישיר מבט אל ג'ק סטיל תלמיד שישית גדול וחזק, הקפטן החדש של קבוצת סליתרין. "מוכנים? צאו לדרך! " קרא פרופסור סליק ושרק שריקה חדה. "שריקת הפתיחה נשמעה והכדורים שוחררו והמשחק מתחיל" קרא ג'יימס.

"הקאוופל עובר בין חברי קבוצת גריפינדור במיומנות, רואים שהם התאמנו כמו שצריך" אמר ג'יימס וזכה לתגובה זועמת הסליתרינים. "ג'ן מגריפינדור נמצאת מול עמודי השער של סליתרין...היא מכוונת... וקולעת!!!! עשר נקודות לגריפינדור!!" אמר ג'יימס בשמחה.

ג'ונתן המשיך לחפש בעיניו את הסניץ' בעוד שג'ק סטיל עשה אותו הדבר. "הקאוופל אצל מרק מסליתרין, הוא מתקרב אל עמודי השער של גריפינדור... הוא מכוון...זורק ו.. הצלה מצוינת של ג'וש סמית, השומר של גריפינדור! ".

כעבור זמן קצר ג'ונתן ראה נצנוץ של זהב ליד עמודי השער של גריפינדור. סליתרין הספיקה להשוות את התוצאה ואף לקלוע פעם נוספת כך שהתוצאה הייתה 20-10 לסליתרין. ג'ונתן החל בצלילה כשג'ק בעקבותיו. "מה זה? מה הולך שם? ג'ונתן בראון המחפש הצעיר והחדש של קבוצת גריפינדור ראה את הסניץ'!! הוא יוצא לצלילה כשג'ק סטיל בעקבותיו! זהו קרב צמוד! רגע... מה הולך פה? מאיזו סיבה לא ברורה החובטים של גריפינדור חובטים את המרביצנים אל כיוונו של המחפש שלהם! " קרא ג'יימס בתדהמה.

כריסמס הביטה בג'ונתן בחרדה גוברת. ג'ונתן התחמק מהמרביצנים והתקרב יותר ויותר אל הסניץ'. "ג'ונתן מקרב ידו אל הסניץ', ו... כן! הסניץ' בידו של ג'ונתן בראון! וגריפינדור מנצחת בתוצאה של 160-20 ! ו... אלוהים אדירים!! "

שני החובטים של גריפינדור חבטו במרביצנים ישירות לכיוונו של ג'ונתן שיצא מהצלילה. החיוך עוד לא נמחק מפניו כשהמרביצנים פגעו בחזהו הקטן בזה אחר זה. ג'ונתן החל לצנוח לקרקע מגובה רב כשהסניץ' עוד בידו. "ג'ונתן!!!! " נשמעה צעקתה של כריסמס.

טום השתמש בקסם שלו ותוך רגע הוא היה במגרש. ג'ונתן צנח היישר אל זרועותיו. לפתע כתובת אדומה כדם הופיעה בשמיים:

~בוצדמים מלוכלכים ראו הוזהרתם עזבו את הוגוורטס או שגורלכם יהיה כגורלו של ג'ונתן בראון~ 

כל תלמידי הוגוורטס נשאו את עיניהם לשמיים והצעקות החלו למלא את המגרש. כריסמס ורייבן הגיעו אל טום. המדים של ג'ונתן היו ספוגים בדמו. מדאם פומפרי הגיעה למקום מיד וזימנה אלונקת קסם. כריסמס, רייבן וטום מיהרו בעקבותיה.

ארמנדו דיפט מיהר אל החובטים של גריפינדור שניסו לברוח. הוא הניף את שרביטו והם כשלו ונפלו לקרקע.  ג'ף לא הספיק לבטל את קללת האימפריו שהטיל עליהם. דמבלדור מיהר לצידו של ארמנדו דיפט. מבט אחד בפניהם הסביר לו הכל. "הם כושפו, קללת אימפריו" אמר דמבלדור.

דמבלדור לקח אותם אל המרפאה ושם הסיר את הכישוף. "מה הם עושים פה?! " קראה כריסמס מבעד לדמעות. "זה הכל באשמתם! ". היא ניסתה להגיע אליהם, להכאיב להם אך נעצרה על ידי טום שכרך את זרועותיו סביבה. היא בכתה. "הרגעי, הכל יהיה בסדר" לחש טום באוזנה בקול רך.

מדאם פומפרי רכנה מעל גופו הקטן של ג'ונתן. כעבור זמן קצר היא הזדקפה. "הוא חייב להגיע בדחיפות לבית החולים על שם הקדוש מנגו" היא אמרה בעצב. דמבלדור הנהן. "אני אדאג לזה, טפלי בשני אלה הם כושפו ולכן הם דיי מבולבלים" אמר פרופסור דמבלדור.

"אב...פרופסור אני באה איתך" אמרה כריסמס בקול חנוק. היא כמעט וקראה לו אבא. "בסדר, טום? רייבן? " שאל דמבלדור. "גם אנחנו נבוא" אמרו שניהם יחד. "טוב, אני אעביר אותו בקסם מיוחד שלא יזיק לו, ואתם תגיעו אחרי באוטונוס או בדרך כלשהיא" אמר דמבלדור אל שלושתם. הם הנהנו. "מדאם פומפרי, מסרי למנהל ששלושתם איתי" אמר דמבלדור. "כמובן" היא אמרה בקול חנוק. 

דמבלדור הנהן פעם נוספת, לקח את ג'ונתן בעדינות בזרועותיו וכשהוא מניף את שרביטו בלי לומר מילה הוא נעלם. כריסמס הביטה בטום. הוא הנהן. כריסמס הצליפה בשרביטה כשהיא ממלמלת בלחש "ניאבלה בלו" ונעלמה בערפל הכחול המוכר. רייבן הביט בנקודה בה עמדה כריסמס לפני רגע. טום אחז בזרועו, הצליף בשרביטו כשהוא משתמש באותו הלחש והם נעלמו משאירים אחריהם רק ערפל כחול.

וכעבור רגע הם הצטרפו לכריסמס בבית החולים על שם הקדוש מנגו. 

                                                                                            *** *** *** *** *** *** *** *** *** *** ***  

לקח לי הרבה זמן לכתוב את הפרק... אני מקווה שהציפיה הייתה שווה... אז...תגובות:)         

הפרק הקודם		הפרק הבא