אהבה אסורה

אז לפני שאתם מתחילים לקרוא, אני רק רוצה להגיד שאני ממש מצטערת שלא המשכתי כבר איזה שבוע. אני בתקופה ממש עמוסה כרגע, ומאוד קשה לי להעלות. נקווה שהמצב ישתפר בקרוב🙏

תהנו❤

"רק שתדע שהארי סיפר לך את האמת." 

דראקו הסתובב בבהלה, מאחוריו עמד רון.

"מה אתה עושה כאן?" הוא ניסה לומר בטון עוקצני.

"אל תתחיל עם זה אפילו." נאנח רון. "אני יודע עליך ועל הארי, אז תחסוך ממני את הבעות השנאה האלה."

דראקו הופתע. 'הארי סיפר גם ללרון?!' הוא חשב ונענע את ראשו.

"דבר מהר, אני עייף." הוא ניסה להעמיד פנים שלא אכפת לו.

"שקרן." אמר רון והתיישב על יד מיטתו. "הארי סיפר לך את האמת, צ׳ו נישקה אותו בכוח, והוא ניסה להשתחרר." הוא הביט בדראקו במבט מלא משמעות.

דראקו, מצידו, שמר על חזות אדישה.

"מאיפה אתה יודע? היית שם?" הוא ניסה להתגרות בג׳ינג׳י.

"לא," הנער נשאר סבלני. "אבל אני מכיר את הארי מאז השנה הראשונה שלנו בהוגוורטס, ואני יודע לקרוא אותו. הוא יכול להעמיד פנים לנצח שהוא בסדר, אבל אם משהו קרה, אני תמיד אדע. הוא סיפר לי על צ׳ו, ואני יודע שזאת האמת. הוא לא סיפר לי שהוא ביקר אותך, אבל משהו בו השתנה. אני יודע שמשהו לא בסדר איתו. אם הוא ביקר אותך וסיפר לך על צ׳ו... רק שתדע שזאת האמת." הוא אמר ויצא מהחדר.

דראקו הביט בדלת שממנה יצא רון. הוא לא ידע אם להאמין לסיפור או לא. מצד אחד, הוא כל כך רצה להאמין שרון דובר אמת ושהארי לא באמת נישק את צ׳ו, אבל מצד שני... דראקו ראה את מה שהוא ראה, וצריך לזכות שרון הוא החבר הכי טוב שלך הארי, בקלות הוא היה יכול לבוא ולנסות להצדיק את פוטר.

"או! אתה ער!" מדאם פומפרי נכנסה למרפאה וקטעה אותו ממחשבותיו. "בוא נראה אותך... כן! עוד כפית מזה ולילה של שינה טובה, ואתה משוחרר!" היא מלמלה ונתנה לדראקו שיקוי, שגרם לו להרגיש ישנוני במיוחד.

"אני באמת יכול להשתחרר כבר?"

"כן. אתה נראה בסדר... שכחתי לספר לך שאנו רוצים לשלוח אותך לשיחות שבועיות עם ראש הבית שלך, לוודא שאתה נשאר יציב." 

"לא!" דראקו ניעור. "אני לא רוצה ללכת לשיחות עם סנייפ! הוא יצעק עליי ויעניש אותי!" 

"פרופסור סנייפ, מאלפוי." מדאם פומפרי נזפה בו. "ואתה חייב, אנחנו לא יכולים להסתכן-"

דבריה נקטעו כשהארי התפרץ למרפאה. "הוא לא צריך ללכת לסנייפ!" הוא התנשף.

"פוטר! מה אתה עושה כאן?" 

"דראקו לא צריך ללכת לסנייפ." הוא חזר על דבריו. "אני אדאג לו, אני מבטיח... הוא ישתפר, רק אל תתני לו ללכת לסנייפ." הארי הביט בה בתחינה.

"טוב... אני מניחה שלדראקו באמת יהיה יותר קל לדבר אל מישהו בגילו... בסדר, פוטר, אבל זאת אחריות גדולה." היא הביטה בו במבט אחראי ויצאה מהחדר.

דראקו החל להרגיש את העייפות משתלטת עליו חזרה. 

לפני ששקע בשינה עמוקה, הוא ראה את פניו של הארי, ראה כמה כאב יש בהן, וכמה אהבה שוררת בעיניו. 

הוא רצה לומר לו שהוא מצטער, שהיה אידיוט כשלא האמין לו, אך לפני שהספיק לפתוח את פיו, נפל לשינה עמוקה. הדבר האחרון שחש היה מגע שפתיים על מצחו, ולאחר מכן התנתק מהעולם סביבו.

הפרק הקודם		הפרק הבא