הילדים של פוטר

הפרק מוקדש לאלכסנדרה!

כל מי שהגיב אהבה בפרק הקודם-צודק!

אבל אף אחד לא אמר אחת אחרת מהתשובות!

ברור לכם שהם לא עומדים להשתמש באהבה!

אני אוהבת לסבך את העלילה, לא להקל אותה!

לילה בעטה בשדה הכוח בחוזקה.

היא הבינה מה היא עושה באיחור.

מה לעשות, כזה היה אופייה-עושה ורק אז חושבת, אם בכלל.

אולי משפחתה הייתה רייבנקלואית אבל לילה הייתה גריפינדורית בנשמתה ובמוחה.

היא נאנקה בכאב ואחזה ברגלה.

"את צריכה לחשוב לפני שאת עושה משהו מטופש" העיר לה ג'יימס.

לילה נחרה בבוז.

"אם כל העולם היה ככה, היה מאוד משעמם" אמרה.

"אנחנו נצטרך לצאת מפה מתישהו, את יודעת" העיר.

היא ידעה.

"ואנחנו גם לא עומדים להשתמש באהבה" היא כמעט ירקה את המילה. "כדי לעשות את זה"

"אז במה כן?" שאל ג'יימס.

"אני לא יודעת" לילה חפנה את ראשה בתוך כפות ידיה.

לפתע רעיון עלה במוחה.

"אולי החידה היא המפתח?" הציעה.

"למה את מתכוונת?" הוא שאל.

"אולי הפיתרון שאנחנו מייחסים לחידה הוא הדרך לצאת?" היא ניסתה להסביר.

"ברור, הרי הפיתרון הוא הדרך לצאת" ג'יימס עדיין היה מבולבל. 

"אבל לחידה בטח יש עוד פתרונות" המשפט השאיר אותו עם פה פעור שלאט-לאט התרחב והפך לחיוך.

מה שלילה לא ידעה הוא שהחיוך היה מזויף.

'כשחשבתי שיש לי לי הזדמנות' חשב בעצב. 'השכל של מי שאני אוהב לקח אותה ממני'

"אבל קודם צריך למצוא את הפיתרון" אמרה לילה בהתרגשות. "אנחנו צריכים לחשוב על פתרונות אפשריי-ג'יימס! אתה בכלל מקשיב לי?!" היא העירה את ג'יימס ממערבולת מחשבותיו הקודרות.

"כן, ברור!" הוא אמר והתאמץ להעלות על פניו חיוך מזויף. "את זוכרת את החידה?"

"כדי לצאת,

הינכם צריכים,

להשתמש בדבר,

שבלעדיו אין חיים.

ילדים פוחים ממנו,

והאופל ניזוק,

ושמכירים בעליונותו" לילה דיקלמה. "מה זה יכול להיות?"

הפעם הרעיון הבריק במוחו של ג'יימס.

"אני יודע!" אמר. "זה..."

מוהאהאהאהאה!!!

השארתי אתכם במתח!

תגובות בונות! 

ואני צריכה עצה בשני נושאים:

1. לכתוב פרקים מנקודות מבט?

2. לשלב עוד עולמות אחרי שהם יוצאים ממשחקי הרעב?

הפרק הקודם		הפרק הבא