חצויה+

הפרק מוקדש ל stupid girl  !!

התגובה הכי יפה הייתה של ש.ב.ס. !!

טוב אני לקחתי את הרעיון של ש.ב.ס. והחלטתי שלא חשוב לי ההגיון ולכן לא אכפת לי גם שהיא בעיקרון לא יכולה לגעת בו. אבל חשבתם על זה בתכלס, גם בדברים המאוד הגיוניים עם אבן האוב אין שום הגיון, כי אין את פרסי ואין שום אנבת' כלום מהחצויים האלה לא הגיוני, אז מי שיש לו בעיה עם זה שאני עומדת לגרום לזה להיות לא הגיוני אפילו לפי הספר, שיתמודד.

אל תעירו לי אל דברים לא אפשריים בפרק הזה.

אני יודעת שהדברים לא הגיוניים.

זה היה ארוך.

הנה פרק נחמד.

_~_~_~_~_~_~_~_

אנבת'

אחרי כמה ימים אני שוב חוזרת לשאול עם ניקו, אנחנו צריכים לאסוף את פרסי. "אתה מוכן?" שאלתי כשעמדתי על מפתן ביתו והבטתי בו כשידיו בכיסים.

"כן, אין לי מה לקחת. נראלי נצטרך לעשות סיבוב קניות קצר.." הוא אומר וצועד לעברי. פרסי מדביק נשיקה חפוזה על שפתיי בזמן שניקו מגלגל עיניים ואנחנו יוצאים. ניקו מעלה את כולנו לאדמה. איפושהו בלונדון. אני רואה על פניו של פרסי שהוא קצת מתבאס, למרות מה שסיכמנו הוא עדין רצה לראות את מחנה החצויים.

"מסוכן מידי." אמרתי לו מוקדם יותר באותו היום. "יכולים לראות אותך."

עכשיו, בלונדון, ידעתי שיש מטרה אחת, לקנות לפרסי בגדים! "אני חושבת שנקנה קצת בגדים מוגלגיים.." מלמלתי לעצמי, ניקו ופרסי החליפו מבטים מוזרים ליידי, התעלמתי.

אני לא ממש זוכרת לאיזה חנויות נכנסנו, אבל יצאנו עם שלל נאה שיכל למלא את הארון של פרסי בקלות. עכשיו צריך ללכת לסמטת דיאגון, "ניקו, אני חושבת שפה אנחנו צריכים להפרד, אני אבוא לבקר מידי פעם.. תשמור על עצמך." ניקו הנהן, "גם אתם." שלושתנו מחליפים מבטי פרידה עוד כמה שניות ואז אני מושכת את פרסי איתי.

אנחנו עוברים את הקלחת הרותחת ללא דיבורים מיותרים, כשאנחנו מגיעים לקיר הלבנים פרסי מביט בהיסוס בשרביט שאני שולפת, "דמבלדור נתן לי אישור מיוחד להכנס כאן בלי מלווה, כי אין לי אחד כזה." אני מסבירה, שואלת את עצמי אם הבין משהו בכלל...

כשאנחנו נכנסים פרסי עושה סיבוב קטן סביב עצמו כדי לנסות לקלוט את גודל המקום. "ברוך הבא לסימטת דיאגון.." אני ממלמלת.

עכשיו זה לא כמו בעשרים ותשע לאוגוסט, כשכולם באים לקנות, רק כמה הורים שקונים כמה דברים לילדים שלהם.

אני עוזרת לפרסי לקנות לעצמו גלימה, ואז אנחנו הולכים לאוליבנדר, הוא מביט בפרסי כמה שניות והולך להביא שרביט מאחד המדפים, הוא חוזר עם קופסא לבנה בידו, בפנים יש שרביט עשוי עץ בהיר בעל גילופים עדינים.

פרסי לוקח את השרביט בזהירות ומנופף, לא קורה כלום, ככה גם בשני, ובשלישי, הוא ניסה איזה עשרה שרביטים לפני שאוליבנדר הביא את הקופסא השחורה, בתוכה נח שרביט שחור בעל ידית כסופה, "מעולם לא ניסיתי למכור את השרביט הזה," הוא ממלמל.

פרסי לוקח אותו בין אצבעותיו בשנייה ידו מתהדקת סביב השרביט, אני ממש מרגישה את האנרגיה בפורצת מפרסי. "זה זה." אומר פרסי בביטחון.

אוליבנדר מהנהנן, "עשרים אוניות, חמישה חרמשים ושלושה גוזים בבקשה." הוא אומר ומושיט את ידו. אני מוציאה מהכיס וסופרת, אני נותנת לו עשרים שתיים אוניות שבעה חרמשים ותשעה גוזים. "תשמור את העודף." אני ממלמלת.

כשאנחנו יוצאים פרסי עדין בוחן את השרביט שלו ביראת כבוד משונה.

"אוקי פרסי, אני רוצה עכשיו שתאחז בידית, ותגיד 'לומוס'." הייתי חייבת לבדוק שהוא באמת יכול לעשות קסמים, להביא אותו להוגוורטס בלי שהוא יוכל לעשות קסמים זה יהי מסוכן מידי.

הוא מנופף בשרביט בהגזמה ואומר – כמעט צועק – "לומוס!"

לא קורה כלום, אני נבהלת לרגע אבל כבר מוצאת דרכים לתקן אותו, "דבר ראשון פרסי, תפסיק להגזים עם הנפנופים, זה לא סרט, תחליש את הקול שלך, ותנסה להגיד את זה יותר לומוס עם אה, לאומוס כזה."

הוא מנסה שוב, מחזיק את השרביט באוויר מבלי להזיז אותו, "לומוס." הוא אומר בקול מתון. אור חלש בוקע מקצה השרביט, בקושי אפשר לאות אותו באור היום אבל זה מספיק לי. פרסי הנדהם מביט ביראה באור הלבן. "עכשיו תגיד נוקס, זה יכבה את זה." אני אומרת בחיוך למראה פניו של פרסי.

"נוקס." האור נכבה פרסי מחייך בהתרגשות, "ראית את זה?! אני יצרתי אור!! בקסם!" אני צוחקת ומחבקת אותו, פרסי לא מייבש אותי ומחבק אותי חזרה, גופו רועד מצחוק.

אנחנו הולכים לגרינגוטס ופותחים לפרסי חשבון משלו, אני מעבירה חצי מהכסף שלי אליו, וממש לא היה לי אכפת שהוא מחה בתוקף.

אחרי זה עברנו בכרך בדף בע"מ, קנינו את הספרים הדרושים ואז קנינו כדרה מברזל.

פרסי מתעקש לפחות להסתכל על חנות הקווידיץ', אז אנחנו הולכים לשם. זה עוזר לפרסי להבין קצת יותר על המשחק.

משם המשכנו על חנות כולבו דורסי הלילה, פרסי בחן את הינשופים בדקדקנות, "לך יש ינשוף?" שאל כבדרך אגב. גלגלתי עיניים, "ברור שיש לי, שחור, מאוד שימושי."

אחרי כמה דקות פרסי בחר בינשוף חום בעל נוצות מלאות ומטופחות.

"סיימנו כאן?" שאלתי למקרה שהוא רוצה לראות עוד דברים, פרסי הנהן בחיוך.

תפסתי את ידו והתעתקנו להוגוורטס.

הפרק הקודם		הפרק הבא