כל דבר שאני יכול כדי לעזור

פרק 15:

רון עמד מול המראה בחדרו, זורק על המיטה חולצה אחר חולצה. זה היה יום שישי והוא חזר לכיכר גרימולד מוקדם יותר באותו היום. הם קבעו ללכת ל'קלחת הרותחת להיפגש עם עוד חברים מימי הוגוורטס, אבל בזמן שהוא מדד את חולצת הכפתורים הראשונה, כפתור אחד בחזה נפרם כתוצאה מהלחץ של החזה הרחב. שאר החולצות אומנם נסגרו, אבל הראו רווח בין כפתור לכפתור, חושפות עור חיוור ומנומש. האימונים של ההילאות ניפחו לו את השרירים, וכעת החולצות שלו לא עולות עליו. הוא החליט בסוף ללבוש סוודר שנמתח קצת יותר מידי על שריריו, אבל לפחות הוא לא חשף עור.

הוא התעתק ל'קלחת הרותחת' והצטרף לשולחן שחבריו ישבו בו, חיוך רחב על פניו, זה הרגיש כאילו הוא לא ראה אותם עידנים- כל כך הרבה השתנה מאז הפעם האחרונה.

בנוסף לשני חבריו הטובים וג'יני, היו שם גם נוויל, לונה, דין ושיימוס, ומהר מאוד הם פצחו בשיחה ערה וקולנית.

הוא נשען אחורנית על הכיסא ושילב את ידיו מאחורי עורפו, "אל תדבר שטויות שיימוס, זה בלתי אפשרי להכליא בין דרקון לצמרור. וגם אם כן, למה שתעשה את זה? כדי לקבל דרקון מכוסה פרווה נעימה וורודה?!"

אך לפני ששיימוס יכל להגיב לונה דיברה ופנתה לרון, "כשאתה יושב ככה רואים כמה השרירים שלך בולטים. הם הרבה יותר גדולים מאשר הם היו", היא  אמרה בחולמנות.

"אמ..." הוא גירד את עורפו במבוכה, "תודה לונה. נראה לי..." והוא הוריד את ידיו, קצות אוזניו נצבעו באדום.

"לא התכוונתי להעיר על זה, אבל אם כבר, לא מצאת חולצה יותר צמודה רון?" הארי גיחך וקיבל מטח של בוטנים לפניו.

"זו לא אשמתי שכל החולצות שלי נהיו עליי קטנות. יותר מוקדם היום אחד הכפתורים נפרם בחולצה שלבשתי, הוא פשוט לא עמד בלחץ של השרירים שגדלו".

"אני ממש מרחם עלייך" נוויל אמר בסרקזם אך רון התעלם ממנו.

"אולי אני אלך מחר לסמטת דיאגון לקנות כמה חולצות" משך בכתפיו בכניעה, "אין ברירה".

"אני אבוא איתך" ג'יני אמרה בהתלהבות.

"אין מצב ג'יני, אני זוכר את הפעם הקודמת שבאת איתי. איכשהו זה נהפך למסע קניות בשבילך ואני גם זוכר שניסית לגרום לי לקנות גלימה בצבע ורוד זורח, כי מסתבר ש'אם אני מספיק בטוח בגבריות שלי לא תהיה לי בעיה ללכת עם זה'." הוא סימן מרכאות באוויר, "אני יודע שאני גבר ואני עדיין לא אלבש דבר כזה בחיים. אני אלך לקניות לבד, תודה רבה".

"אם אתה רוצה, אני פנויה מחר בבוקר. ולמען האמת אני גם צריכה לקנות משהו בסמטת דיאגון. אבל זה רק דבר יחיד" הוסיפה במהירות כשראתה את המבט המפקפק שלו, "אני מבטיחה שזה לא ייהפך למסע קניות".

"אני רק צריך כמה חולצות שיהיו לי לעכשיו ולאחרי שאני אסיים את הקורס. הטישרטים שאני לובש באימונים עדיין עולים עליי, אומנם קצת צמודים, אבל לא משהו דחוף".

"מעולה, אז נסיים במהירות" הרמיוני אמרה.

-------

"הנה, הצבע הזה מתאים לעיניים שלך" היא הושיטה לו חולצת כפתורים בצבע תכלת בוהק.

הוא הסתכל על החולצה בחשדנות, "זה לא צבעוני מידי?"

"פשוט תמדוד" גלגלה עיניים.

הוא נשף אוויר בייאוש, וזו הייתה רק החולצה הראשונה. הוא פשט את הסוודר, והושיט את ידו כדי לקחת ממנה את החולצה שהציעה.

"השרירים שלך באמת גדלו" היא העבירה את מבטה על חזהו ובטנו שהייתה ריבועים ריבועים.

הוא הצמיד את החולצה לחזהו, מחקה נערה תמימה וביישנית "העיניים שלי למעלה, הרמיוני. אני לא איזו חתיכת בשר" אמר באימה מזויפת.

"אתה פשוט חסר תקנה" צחקה, "תמדוד את החולצה, אני אסתכל אם יש פה עוד משהו שיכול להתאים לך".

הוא היה חייב להודות שהטעם שלה התאים לו- פשוט, עם גזרה מחמיאה, בלי סתם דברים אופנתיים מוזרים, ומהר מאוד הם בחרו כמה חולצות שהתאימו לו. בלי ששום כפתור יפרם.

הוא שילם למוכר, וחש הקלה שסוף סוף הוא יכול להרשות לעצמו לקנות את הדברים שהוא צריך, שהוא אדם עצמאי שלא מהווה נטל על הוריו.

"לאיפה עכשיו?" הוא שאל את הרמיוני והיא משכה אותו לחנות של נעלי נשים. הזמן שהיא מדדה נעל אחר נעל היה כמו הזמן שרון השקיע בלמדוד את כל החולצות שהיא נתנה לו, והוא עוד קנה כמה פריטים ולא רק אחד כמוה.

"מה אתה חושב?" הרמיוני שאלה , מזיזה את רגלה לכל הכיוונים כדי להראות לרון את הנעל הנוכחית שמדדה.

"אני חושב שאני לא הבן אדם הנכון לשאול אותו את זה" הוא אפילו לא טרח להסתכל על נעל העקב שלרגלה, אלא קצת יותר גבוה.

"טוב, נראה לי שאקח אותן. נעלי העקב הישנות שלי כבר בלויות, ורציתי לנעול משהו נחמד לדייט שיש לי היום בערב", היא ביקשה מהמוכרת לארוז לה את הנעלים.

"דייט?" רון שאל בעניין.

"כן. הוא כמעט גבוה כמוך, אבל איכשהו לעמוד לצדו כשהוא כזה גבוה, מרגיש לי קצת לא נעים. לא כמו שאני עומדת לידך".

"זה דייט ראשון מאז... מאז טדי?" שאל בחשש, לא בטוח שהוא רוצה להעלות את הנושא הזה פעם נוספת.

פניה מעט נכמרו אך היא מיהרה למחוק את ההבעה הזאת ונדה בראשה, "זה הדייט השלישי שלי עם הבחור הזה, ולפניו יצאתי עם עוד מישהו לשני דייטים".

"אני שמח לשמוע שאת יוצאת לדייטים" והוא כרך את ידו סביב כתפה והצמיד אותה לצדו.

היא שילמה על הנעליים והם יצאו מהחנות.

"נו, זה לא היה כזה נוראי, נכון?" הרמיוני חייכה חיוך רחב לרון והוא היה חייב להודות שזה לא היה לגמרי סבל. הרבה יותר נחמד מאשר קניות עם ג'יני, או עם אימא שלו. האימה!

------

הוא היה שכוב על הספה, שקוע בספר על שחמט שהרמיוני הביאה לו לכבוד חג המולד, שהוא לא שם לב לשעה המאוחרת.

"מה אתה עושה עדיין ער?" הוא שמע את הרמיוני.

"אני קורא את הספר שהבאת לי", עיניו עדיין שקועות בתוך הדפים, "הוא ממש מוצלח", סיים במהירות את הפיסקה ומסמן את העמוד לפני שסגר את הספר. הוא הרים את עיניו לדמותה של הרמיוני ובהה בה נפעם. הרמיוני עמדה בסלון, לבושה בשמלה בהירה פשוטה אך כזאת שהחמיאה לעורה השחום ולגזרתה הצנומה, לרגליה הנעלים החדשות בעלות העקב הדק. פניה מאופרות באופן עדין ותלתליה היו מסודרים על צד אחד של כתפה. היא נראתה מדהים וגרמה לו לעצור את נשימתו לשניה.

הוא ניער את ראשו ושאל "חזרת מהדייט? איך היה?" התיישב, מפנה לה מקום לידו על הספה.

הוא נדה בראשה, "חתכתי את זה. חשבתי שאם אני אתגנדר קצת ואנעל נעליים חדשות אני קצת התרגש מהדייט הזה, אבל זה פשוט היה חסר טעם, למה אני בכלל טורחת לצאת לדייטים?" שאלה בייאוש וצנחה לתוך הספה לצדו של רון.

"אל תגידי את זה, את תמצאי מישהו. בחור מספיק טוב בשבילך, לא מישהו אידיוט" עודד אותה.

"לא כשהבעיה היא בי".

"חשבתי שכבר הבנת שאין בך שום בעיה, שזו אשמתו של טדי".

"האשמה שלו הייתה הדרך שהוא נפרד ממני, אבל בסופו של דבר אני לא יכולה להכחיש את העובדה שגם לפניו לא הייתי בטוחה במיניות שלי, אף פעם לא הייתי, וזו כנראה הסיבה העיקרית שהשארתי אותו תלוי באוויר כל כך הרבה זמן. תמיד חשדתי קצת במין השני. הוא לא הבחור הראשון שיצאתי איתו, וכל פעם שהמצב התחיל להיות קצת יותר אינטימי, קיבלתי רגליים קרות. אני לא רוצה להמשיך להיות הבחורה הזאת, שלא מסוגלת לנהל חיי מין בוגרים ומספקים כי אני לא בטוחה ביכולות שלי", הודתה כשפניה בין ידיה.

הוא טיפה הופתע מהכיוון שהשיחה הלכה אליה אך עדיין ניסה להמשיך לעודד אותה "את סתם מיואשת עכשיו. איפה הבחורה מלאת הביטחון שאני מכיר?"

"אני אומנם בטוחה ביכולות הלימודיות שלי ובעבודה שאני עושה, אני יודעת שאני מוכשרת בזה ויכולה לתרום, אבל אני לא בטוחה בחלק הזה בחיים שלי".

רון לא יכל שלא לעשות בראשו את ההשוואה ביניהם, היא בדיוק ההיפך ממנו.

הוא יכל לראות כמה היא מיואשת מהנושא הזה, שהיא כבר חשבה עליו פעמים רבות. "את בחורה צעירה ומושכת, אין שום סיבה שתהיי חסרת ביטחון לגבי עצמך".

"קל להגיד, קשה לעשות. חוסר הניסיון שלי מפריע לי, הוא גורם לי להרגיש לא ראויה, לא סקסית, כך שגם אם תגיד לי שאני מושכת, חוסר הניסיון שלי מתגרה בי ועוצר בעדי לשחרר ולהנות מכל החלק הזה." לחייה בערו והיא השפילה מבט והודתה, "אני אפילו לא בטוחה שאני מנשקת טוב, אומנם נישקתי את טדי, אבל לפעמים הרגשתי שהוא לא נהנה ומכריח את עצמו לנשק אותי".

"אומנם הייתי יחסית מוסח מכל מה שקורה סביב, אבל הנשיקה שלנו זכורה לי כטובה", הוא חייך אליה, "זו לא הייתה התמזמזות ולשון לא הייתה מעורבת, אבל עדיין היא זכורה לי כמשהו נעים".

"כן?" היא שאלה בחשש.

הוא לחץ את כתפה בעידוד, "כן".

 היא הסתכלה עליו ושאלה "איך אתה עושה את זה? איך יש לך כל כך הרבה ביטחון בזה?"

"אני חסר ביטחון בכל השאר, משהו צריך לאזן את המשוואה".

"אני רצינית" אמרה, לא מבינה כמה רציני הוא היה, "כי אני יודעת שאתה מוכשר בכל הקטע הזה".

הוא הרים גבה אחת והסתכל עליה בתמיהה.

"אני יודעת שהיית עם הרבה נשים ואני גם שומעת דיבורים על זה מכל מיני קבוצות נשים, אני רק אגיד שיש שמועות. וראיתי גם את התמונות ב'נביא היומי', גם אם הן רק מראות אותך מתנשק, רואים שאתה מרגיש עם זה בנוח. בנוסף, שמעתי אותך ואת הבחורה כשהיינו בחופשה. זה לא היה נשמע שהיא סובלת, בלשון המעטה".

הוא הרגיש את אוזניו מתחממות מעט. טוב... אולי הרבה. "קודם כל, תודה על המחמאה. נראה לי..." ואז הוסיף, "אבל זה לא היה תמיד ככה. בהתחלה, כששכבתי עם לבנדר, זה לא היה טוב. אבל אחרי פעמיים- שלוש, משתפרים מעט. אני עדיין מעט חסר ביטחון להתחיל עם מישהי, אבל למזלי רובן מתחילות איתי בגלל שהן מכירות את הפרצוף שלי. הביטחון שיש לי במיניות שלי צברתי רק אחרי המלחמה, כשהתחלתי להיות עם יותר נשים", הסביר במבוכה.

"תאמין לי שגם את זה ניסיתי ללמוד מספרים" הרמיוני אמרה ורון ניסה בכוח לא לחייך באהדה. "אני לא מסכימה לצאת לדייט עם כל אחד ועכשיו אחרי מה שקרה עם טדי אני אפילו פחות סומכת על המין השני שלא יפגע בי. זה כמו שניסיתי ללמוד לעוף על מטאטא, אפשר לקרוא טיפים ועצות, אבל זה כמעט ולא עוזר, אימון זה זה שמוביל לשלמות. בגלל זה אני חושבת שאני צריכה ידע מעשי, אבל אני לא כ"כ בטוחה בעצמי ואני לא סומכת על המין השני, וגם עד כמה שזה מעצבן אותי עדיין יש סטיגמות על נשים ששוכבות עם הרבה גברים בניגוד לגברים ששוכבים עם הרבה נשים. כל הדברים האלה מהווים קצת בעיה", ואז היא נשמה עמוק והוציאה אוויר באיטיות, "בגלל זה רציתי שאתה תלמד אותי להיות טובה בזה".

השתרר שקט כשהוא עיקל את מה שהיא אמרה.

"את רוצה שאני אלמד אותך להיות טובה בסקס... באופן מעשי?"  הוא הרגיש יובש בפיו.

"כן. אתה החבר הכי טוב שלי, אני יודעת שלא תפגע בי, ואני צריכה מישהו שאני סומכת עליו כדי להרגיש בנוח" עיניה החומות חדרו לעיניו הכחולות בתחינה.

הוא הרגיש דחף עז ופתאומי להצמיד את שפתיו לשלה, לרתק אותה לספה ולקלף את השמלה מעליה. הוא היה צריך להשתמש בחלק ניכר מהמשמעת העצמית שלו כדי להשקיט את הדחף ולהגיד "את יודעת שאני אעשה כל דבר בשבילך. כל דבר שאני יכול כדי לעזור. אבל את בטוחה? זה לא שיגעון רגעי? אומרים שאנשים גאונים בסוף מאבדים את השפיות שלהם. והתואר 'גאונה' בהחלט מתאים לך".

"לא איבדתי את השפיות שלי, רונלד, ולא השתגעתי".

"הרמיוני, את החברה הכי טובה שלי, אני לא רוצה לעשות משהו שיהרוס את זה".

"אם אני אבטיח שזה לא יהרוס כלום, תביא את זה בחשבון?" וכשהוא לא ענה היא המשיכה, "אני פשוט רוצה לקחת את החיים שלי בידיים ולשפר אספקט בחיים שלי שאני לא מרוצה ממנו, כמו שאתה עשית. וחוץ מזה, כבר חשבתי לפני כן לבקש ממך עזרה בנושא הזה, עוד לפני טדי אפילו", היא הפתיעה אותו.

"זכורה לי שיחה לא מזמן שאמרת שאני מנצל את הבחורות שאני שוכב איתן, את לא תרגישי שאני מנצל אותך?"

"איך אתה יכול לנצל אותי אם אני בעצמי ביקשתי? וחוץ מזה, אני לא באמת חושבת את זה. כבר אמרתי לך שזה לא נכון ואמרתי את זה כי הכעס עיוור אותי. זכור לי שביקשתי סליחה על זה לא מזמן", ואז הוסיפה, "חוץ מזה, זה לא שאתה תסבול מהעסקה הזאת בנינו".

"לא, אני לא אסבול", הוא חייך חיוך קטן, "אבל את מבינה לחלוטין מה את מבקשת ממני? את יודעת שאני לא עושה מערכות יחסים וכאלה".

"אני יודעת. זו לא תהיה מערכת יחסים, אנחנו לא נהיה זוג, זה יהיה נטו משהו פיזי ואתה תלמד אותי. אל תדאג, אני לא אתאהב בך פתאום" גיחכה.

"כי אני לא רוצה לערבב רגש בזה" אמר ברצינות, "הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לחצות איזשהו גבול שיהרוס את החברות שלנו".

"אם אתה יכול לנתק רגש כשאתה שוכב עם המין השני, גם אני יכולה לעשות את זה. תחשוב על זה כעל תוכנית עסקית".

"אני לא אומר 'לא' ", הוא נשם עמוק, "אבל אני עדיין לא בטוח שאת לא מציעה את זה עכשיו כי את עדיין קצת רגישה ופגועה. אני גם לא בטוח לחלוטין שאת חשבת על זה לעומק, שאת באמת יודעת למה את נכנסת, אם את בכלל מסוגל לעשות משהו פיזי ללא רגש. אני מציע שתישני על זה, תחשבי על זה טוב טוב. אני אחזור בעוד חודש, כשהקורס יסתיים, ואם עדיין תרצי לעשות את זה, תדברי איתי", הוא שם יד על כתפה.

היא הורידה את מבטה באכזבה ושתקה, אך הנהנה כדי להראות שהבינה.

"לילה טוב הרמיוני" הוא נתן לה נשיקה על הלחי ועלה לחדרו, ליבו דופק במהירות בתוך חזהו.

הפרק הקודם		הפרק הבא