אהבת השמש והצללים

טווווב אז...

אני יודע שחלקכם ממש חיכו לפרק הזה.

אז תודה ל...
הדס החופרת🤯- רציני חפרת!
למיכל החופרת עוד יותר😵- את לגמרי חפרת!
ולכל מי ששלח/ה הודעה של:

המשךךךךך לא יכולים יותר!😍

בזכותכם הפרק יצא לאוויר העולם.

בקיצור ללא כל התעכביות נוספות, (בוא נקווה שאני יעלה את זה היום) הנה הוא לפניכם:
תופים בבקשה! 🥁מחיאות כפיים סוערות👏🏻
פרק 16 משא ומתן בלטאה

"נו ו...? אני לא יכול להתבדח?" שאל ניקו.

"בטח שאתה יכול" אמר וויל ונשכב עליו שוב.

"אני אוהב כשאתה מתבדח" אמר בחיוך מתפנק, ניקו חייך רכן אליו ונישק אותו על המצח.

"ואת זה אני אוהב עוד יותר" וויל עצם עינים ונח על ניקו.

לאחר שעתיים וויל התעורר ומצא את נירו משחק בהשיח הדעת עם הסכין שלו.

"הו התעוררת? אתה בסדר?" שאל ניקו.

"כן אני בסדר, הרופא שלי היה טוב" וויל צחק.

הם התארגנו לתזוזה והמשיכו במורד הביוב.

לבסוף הם הגיעו לאדמה, החלו לחישות משונות.

העור של וויל הצתמרר, ניקו הבחין בזה ותפס בידו.

הם המשיכו להתקדם, החושך המיר.

"ניקו אתה רואה משהו?" שאל וויל בלחש.

"אני חש בדברים, לא ממש רואה אותם" אמר ניקו.

לפתע הגיח מולם יצור דמוי אדם היה לו כובע פיראטים, 

"מי... צוויק... אתם? קליק משיגי גבול" באמצע המשפט הוא תקע צווחות וקליקים.

"האם אתם אצי המערה?" שאל ניקו.

"הגענו לראות את המנהיג שלכם, ובידינו מתנה נאה" הוא המשיך.

"אינכם רשאים... צוויח... להיכנס ללא כובעים" אמר שומר הפתח.

הוא הגיש לניקו כובע רב חובל ולווילכובע ליצן.

הם נכנסו אל מערה, עשרות יצורים הסתובבו סביבם והביטו בהם.

הם הגיעו למי שנראה כמו המנהיג שלהם, הוא חבש כובע אצילים מהמאה ה17 .

"בן האדס, צוויח... שמי הוא צוויח בלודינג מה הינכם עושים... קליק... בשטחי ארצי?" שאל המהיג.

"הו צוויח בלודינג, באנו בשם אבי, האדס. הוא שולח לך מטעם מיוחד במינו עבור שלום בין אדמותיכם" אמר ניקו, הוא סימן לוויל שהבין את הרמז והוציא את הלטאה מהכיס.

עיניו של צוויח בלודינג נצצו בתאווה, זמן רב כי לא טטעמנו את חומט הפסים, זהו.. צוויח מטעם בשבילינו, ובאשר לאביך... צוויח אמור לו כי אני מסכים כל עוד לא תהיה חריגה מהגבולות" הוא תפס את החולדה והעביר אותה ליצור עם כובע טבח.

"כך אעשה תודה לך הו צוויח בלודינג" הוא הסתובב והלך לכיוון היציאה, וויל בעקבותיו.

"היה שלום... קליק בן האדס, חזור לבקר אותנו.. צוויח שוב" אמר צוויח בלודינג.

הם יצאו מעל פני השטח.

"וואו זאת הייתה החוויה הכי מגעילה שקרתה לי בחיים" אמר וייל והחל להרח את ידיו.

ניקו גיחך, לא ראית את טטרוס" אמר בלחישה וויל לא שם לב.

"טוב בוא נלך לאבא שלך ונסיים עם זה" אמר וויל.

"אין בעיה" אמר ניקו הוא תפס בידו של וויל והתרכז, הם מצאו את עצמם מול שערי השאול.

"ניקו, למה עשית את זה?" התעצבן וויל.

"אני בסדר" אמר ניקו.

הדלתות נפתחו והם עמדו שוב מול הכס של האדס.

וויל וניקו כרעו ברך.

"ובכן בני, הצלחת במשימה שלך, ליאו יקבל חנינה" אמר האדס בקול תקיף.

"אני מודה לך אבי" אמר ניקו.

"הנכם רשאים ללכת" אמר האדס.

וויל וניקו קמו על רגליהם והסתובבו.

"אה ובן אפולו, היזהר לך מלפגוע בבני" אמר בחומרה.

וויל הנהן ובלע את רוקו.

וויל תפס בידו שלניקו והם מצאו את עצמם ברחבת הביתנים.

"אוקי זאת הייתה שיחת הורים מביכה" אמר וויל.

"הוא כזה" אמר ניקו במשיכת כתפים.

"אני בחיים לא אפגע בך" אמר וויל, ניקו חייך ונישק אותו ברכות וויל נישק אותו בזרה ותפס בגבו, ואז הוא נעצר והתנתק.

"אני מגעיל, אפשר להמיש את זה אחרי מקלחת?" שאל.

"ברור" אמר ניקו, הוא נישק אותו קצרות והסתובב לכיוון הביתן שלו.

וויל חזר לביתן בחיוך ונכנס להתקלח.

הוא התקלח כמו שלא התקלח מימיו, הוא יצא מהמקלחת והתלבש, קיילה רצה לעברו מחדר החולים,

"וויל יש בעיה" היא אמרה.

---------------------------------

---------------------------------

אוקי אתם כבר מכירים אותי 😏
אני מרושע😈
אני רוצה מלא מלא תגובות 
ועד הפעם הבאה...

ביי אוהב אתכם❤️

הפרק הקודם		הפרק הבא