חייהם של השוכנים בצללים

פרק נוסף...אבל בבקשה תגיבו, זה מבאס שאין מספיק תגובות..

צבועה. צבועה. צבועה.

לילי אוונס היא צבועה.

היא אמרה שהיא שונאת את פוטר, היינו יושבים שעות כשגבינו שעון על איזה עץ מזדמן ומשמיצים אותו, את בלק ואת כול החבורה הזאת שלהם.

שני אידיוטים.

זה התחיל מזה שהיא ישבה לידם בארוחות, אני צפיתי בה, זה משהו שהיא לא הייתה עושה לפני, מה קרה שבשנה השישית היא התחילה לשבת ליד שני הנומים האלה?

כי היא צבועה, זה למה.

הרי אמרנו שאנחנו שונאים אותם.

והם הצחיקו אותה, היא הייתה מטילה את ראשה לאחור וצוחקת ממה שהם אמרו, ושערה האדמוני היה מתפזר על כתפיה, באותם רגעים יכולתי לחוש את ריחו.

היא פשוט גועלית, בוצדמית ארורה. שנאנו אותם יחד וגם כשלא דיברנו אחד עם השני הייתי בטוח שאני לא לבד במערכה. אבל עכשיו הם צמודים. ג'יימס פוטר אהב את לילי אוונס נצח והיא לא אהבה קודם, אותו אז למה עכשיו כן?

כי כול הזמן הזה היא פשוט הייתה צבועה.

איכס.

רציתי שהיא לא תאהב אותו, רציתי שהיא תישאר שלי, גם אם היא שלי רק בראש שלי.

לראות אותם מתנשקים, שואבים אחד את השני בצורה כול כך מכוערת, אני כול כך שונא אותו באותו הרגע.

אבל אותה אני לא מצליח לשנוא, לא משנה כמה אני אומר לעצמי שהיא בוצדמית שלא שווה טיפה ארורה של יחס.

פשוט צבועה.

אבל אני אוהב אותה.

למה אני אוהב אותה?

הפרק הקודם		הפרק הבא