![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
אף אחד לא מכיר את פנסי פרקינסון
פרק מספר 17 - צפיות: 13827
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: איך שהתפתח - שיפ: איך שהתפתח - פורסם ב: 27.04.2020 - עודכן: 03.08.2021 |
המלץ! ![]() ![]() |
" בעוד חצי שעה תביני הכל " אמר אבא. מאז עבר לפחות עשר דקות , ישבתי על הספה מנסה להתעלם מחמישים אנשים לפחות שהסתובבו ברחבי הבית , יוצאים וחוזרים מהדלת הירוקה , הם באו בעקבות הינשופים ששלח אבי . כולם לבשו כרגיל שחור ונראו כאילו הם לא מרוצים ממשהו , שניים מהם נעצרו במסדרון והתחילו לדבר , בלי לחשוב פעמיים הלכתי בעיקבותם נעצרת לפני העיקול והאזנתי, "למה שלא נשתמש בדראקו? הוא הרבה יותר אמין, רואים עליו שהוא סלית'רין בנשמה !" שמעתי כל מחוספס נוהם, " משפחת מאלפוי חשודה מידי, ויתרה מכך נרקיסה לעולם תסכים. " ענה לו קול רוטן. " כן אבל להשתמש בילדה שכזאת " נאנח הראשון. "אתה צודק.. " את המשך שיחתם לא שמעתי הם הלכו עמוק יותר אל המסדרון . חזרתי אל הספה רוטנת בתוכי , אני לא אמינה? איזה שטויות ! וחוץ מזה למה אמא שלי הסכימה ואמא של דראקו לא ? אוף כל זה לא מצא חן בעיני בכלל, הדיבורים על להשתמש בי.. כאילו אני איזה בובה! הייתי עצבנית ומתוחה לחלוטין כל השמחה על קבלתי להוגוורטס התפוגגה כלא הייתה , לקחתי את היומן שלי והתחלתי לפרוק , בחודשים האחרונים סיפרתי הכל ליומן את הדברים הכמוסים ביותר שלי , את רגשותי למשפחתי את החששות לקראת הוגוורטס . עכשיו שמרתי עליו מכל משמר, שאיש לא יקרא שאיש לא יציץ .ולכן שגמרתי לכתוב ,עליתי במהירות לחדרי והנחתי את היומן בקופסא עם הקוד הסודי שרק אני יודעת . ירדתי לסלון בחזרה , נראה שמספר הנוכחים בו ירד מאד, ראיתי כמה אנשים אחרונים נכנסים לתוך החדר הירוק ולאחר מכן שקט . ישבתי וחיכיתי, מחכה למשהו שאיני יודעת מהו. אחרי רבע שעה יצאו אבי ואמי "קדימה" אמרה אמא והחוותה לי בראשה להיכנס לחדר בעל הדלת הירוקה. " אסור לי להכנס לשם" אמרתי במהירות, ידעתי שכנרא כבר לא אסור, אבל לא רציתי להיכנס לשם בשום פנים ואופן. "עכשיו מותר, היכנסי" אמר אבא בהחלטיות. נשפתי אוויר ברוגז ונכנסתי אל החדר. שחור . היה הדבר הראשון שחשבתי החדר היה שחור לגמרי,שולחן מעוגל וארוך תפס את רובו , מיסביבו ישבו עשרות קוסמים עם גלימות שחורות ומבט סבור פנים . על התקרה התפתל בצורה מוזרה נחש ענק עשוי מתכת שהאיר את החדר באור ירוק ואפלולי , בראוש השולחן ישב אדם צעיר ומראו מוזנח גמדונת בית קטנה ומפוחדת הגישה לו תה. אבא ואמא התיישבו אף הם מסביב השולחן , עכשיו השולחן היה מלא לחלוטין . האדם בראש השולחן התחיל לשתות את התה , איש לא עניד עפעף, אגרופי נקמצו שראיתי אותו שותה בשלווה לגימה אחר לגימה , הרגשתי שעצבי המתוחים לא עומדים בזה יותר אך בלמתי את פי והתבוננתי ביושבי השולחן, חלקם ראיתי לפני חלקם לא. 50 בדיוק היו ולמרות זאת נראה כאילו הדבר המעניין שראו בחייהם היה אדם שותה תה. נחרתי בבוז. 100 עיניים אופנו אלי, ישר השפלתי את עיניי מקללת על טיפשותי, קרקוש כלי גרם לי להרים את מבטי , כנרא שהוד מעלתו סיים לשתות את התה חשבתי בזלזול , לאט לאט התרומם האיש . ואמר בקול צעיר וצלול " שלום לך פנסי, אני הוא … " נראה שהתלבט איזה שם לומר לי " נץ " אמר לבסוף בקול רישמי "ובכן פנסי נודע לנו שבאחד בספטמבר את מתחילה את שנת הלימודים בהוגוורטס , את צריכה להתגאות כי בשונה מחבריך לשכבה את תבואי לשם עם תפקיד , תפקיד חשוב וגדול את מבינה ישנם דברים רבים שאנו צריכים לעקוב אחריהם בהווגורסט , במיוחד השנה ." אמר, " למה דווקא השנה ?" שאלתי מתעלמת ממבטי הזעזוע ששודרו בכל החדר על כך שהעזתי לפצות את פי, אך האיש או הנץ כפי שרצה שאקרא לו לא התרגש הוא משך בכתפו ואמר "הרבה דברים, הארי פוטר מתחיל את שנתו הראשונה , סנייפ כנרא בוגד ואפשר לומר שגם איזה אבן נמצאת בסיפור " אמר ולפני שהספקתי לשאול דבר מה הוסיף " את מבינה היה לנו איש קשר מבפנים ,קרוויל שמו. אך למרבה הצער בזמן האחרון נראה כאילו אינו בריא בשכלו. ולכן כאן את נכנסת לתמונה , משימותייך פשוטות, אנחנו אומרים את מבצעת וזה הכל" אמר בנחת " אני סך הכל ילדה ,אני בטוח הכשל " אמרתי בקול רועד מנסה לצאת מהצרה הזאת " אל לך לדאוג טיפלנו בהכל, את תשתי שיקוי קטן ואז בכל דבר שרואות עינייך ושומעות אוזנייך אנו נוכל לצפות במסך הנחמד הזה פה" אמר והכיש בידו ועל הקיר הימני הופיע ריבוע לבן וגדול " כמובן כל יום מישהו היצפה במסך הזה ויעקב אחרייך, כמובן כדי לתת לך הדרכה אך גם כדי לראות שאינך .. מספרת על משימתך " "למה שאעשה את זה?" צעקתי פתאום, מאבדת כל רסן "למה אה? למה שאעשה את המשימות האלה ? אני לא חייבת לך כלום!" צרחתי עם דמעות בעיני. "אוח יקירתי ,לא רציתי להגיע למצב הזה " אמר , בשלווה הושיט את שרביטו ואמר בחיוך "אציו" היומן שלי הופיע על ידו " אוח כמובן שלא תחשבי שזה כלי הנשק היחידי שלנו נגדך, כמובן הרי יש סיבה לכך שאמרנו ללוציוס לחבר בינך לבן דראקו כמו הסיבה שהורייך קנו לך את היומן הזה, ואת הרי אינך רוצה שנפגע בדראקו הצעיר הרי הוא אינו יודע על כך דבר, וכך גם אימו מיותר לציין. לא חבל שעל טעות אחת שלך דראקו היקר לא יהיה איתנו עוד? חישבי על אימו המסכנה ! ולא רק זה...תדעי, מעכשיו ,כל חבר שאליו תתחברי בבית ספרך , חייו יהו תלויים ביכולת הציות שלך" אמר בנחת, קראק נשמע והוא התעתק משם כשהגמדית מתעתקת אחריו לאט לאט אנשים התחילו לצאת מהחדר ופטפוטים התחילו להישמע. אבל אני עמדתי שם, קפואה . נאלמתי, לא הצלחתי לדבר, לא הצלחתי לזוז ,כמו טיפשה הבטתי קדימה בלי היכולת למחות. הרגשתי שהרסו אותי מבפנים. שהשמידו את כל מה שהיה טוב בחיי ויחד עם זה גם את ההזדמנות לזכות באושר , משותקת ,חסרת נשימה, עמדתי שם, גם שכל האנשים הלכו, גם שהלילה ירד ,עמדתי שם כשהלב שלי בוכה.
|
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |