המפחידנים 1- דבש החכמים

״חמש עשרה נקודות מתורכיז ומעין הנמר״ אמר בשקט, מסתובב סביב הבנות, ״מה ילדות קטנות עושות מחוץ לחדר השינה כשהוריתי בפירוש להכנס לחדרי השינה ולהיות בשקט?״
״ה-הפרופ-פסור מ-מינטוס!״ גמגמה רייצ׳ל
״מה, פה פטפט?״ הפרופסור מינטוס תמיד כינה את רייצ׳ל ׳פה פטפט׳. ובצדק.
״זאת אשמתי״ זואי התקדמה באומץ, ״אני גררתי לכאן את רייצ׳ל״
רייצ׳ל שלחה אליה במט של הכרת תודה, וסימנה בשפתיה ׳לא היית צריכה לעשות את זה בשבילי׳.
אבל את הפרופסור מינטוס זה רק שיעשע.
״אשמתך, מה?״ גיחך, בהרמת גבה. ״אה הא. אני מבין. אז בגלל שאני מורה כל כך אכזרי, וגם בגלל שאני לחלוטין לא מאמין לך, אוריד לשתיכן נקודות. כיתת תורכיז מפסידה, מה?״
״זאת באמת אשמתי! אל תעניש את רייצ׳ל!״ התעקשה
״הממ… אם את מתעקשת… אז… עוד עשרים נקודות מתורכיז.״
זואי זעמה כשהבינה שהם עכשיו במקום השלישי, אחרי כיתת ג׳ספר ואגת. גומי תות בצורת לבבות של ג׳ספר וגומי קולה בצורת קולה מאגת, הם המובילים כעת. פניה של רייצ׳ל התרכמו כשחשבה על קוביות גומי הדבש שמתרוקנות.
הן צעדו משם, לשעוני החול, וצפו בתיאבון במורים שבדיוק רוקנו אותם. 
״כיתת ג׳ספר!״ הודיע מינטוס, שהיה ראש כיתת ג׳ספר. (ראש כיתת תורכיז היה הפרופסור גרגמל) ״בואו לקבל את הסוכריות שלכם!״ פרנודה, המדריכה שלהם, עמדה בגאווה לצידו.
במשך כל אותו היום, טינה וחברתה דפנה מצצו מול פניה של זואי את הסוכריות של בית תורכיז, דובוני הגומי בטעם התפוח. הן מצצו כמה שיותר בקולניות, כדי לעצבן אותה. זה לא גירה אותה, אבל זה בהחלט הגעיל אותה.
ליילה התעצבנה דווקא ודיברה עם זואי בעיקר בפרצופים חמוצים והבעה חסרת סבלנות. היא כעסה עליה עד הערב.
רייצ׳ל המתינה לזואי בחדר האוכל.
״חשבתי על זה הרבה״ פתחה ׳פה פטפט׳, ״והחלטתי שאנחנו חייבות לעשות משהו בקשר לדבש החכמים״
זואי בהתה בה
״בשביל מטילדה״ סיימה בקול חנוק
״את רצינית?״ שאלה זואי בשקט
״אם- אם את לא רוצה, אז-״
״את משוגעת?״ קטעה זואי, ״יש לך מושג כמה זמן אני רוצה לעשות משהו בקשר לזה?״
״יש!״ קפצה רייצ׳ל
״מה לעשות בקשר לזה?״ שאלה זואי
״לא יודעת״ רייצ׳ל נראתה מהורהרת
״נשיג את דבש החכמים ונציל אותו?״ שאלה זואי בענייניות
״את רצינית?״ עכשיו היה תורה של רייצ׳ל לבהות בה כאילו יצאה מדעתה
״כן״ ענתה זואי בעקשנות
״גדול!!!״ רייצ׳ל קפצה בעיניים נוצצות. ״עכשיו?״
״לא, לא!״ צחקה זואי ״קודם אנחנו צריכות להתאמן בלעשות שטויות, וגם בלחימה״
״לחימה?״
״אניטיפשים, זוכרת?״
״אה, כן!״ רייצ׳ל נבהלה ״זה יהיה קשה!״
״לא נורא״ ענתה זואי, ״נתייעץ עם הפרופסור ביר״
״מה הקשר?״ שאלה רייצ׳ל
״הוא מאומן בקרב נגד סוראסאנים״ ענתה זואי, ״הוא אמר לי בשיעורים הפרטיים שלי איתו. אולי הוא יודע משהו על אניטיפשים״
״יכול להיות״ הסכימה רייצ׳ל ״נלך עכשיו?״
״כן״ השיבה זואי.
הן רצו אל המשרד של הפרופסור
״שלום לתלמידות החביבות עלי״ חייך הפרופסור ביר, ״צריכות עזרה בשיעורי הבית?״
״הפרופסור״ פתחה זואי, שידעה איך מדברים עם הפרופסור ביר ״אנחנו עומדות לעבור על חוקי בית הספר בצורה הכי חמורה שבית הספר ראה עד כה״
הפרופסור ביר שקל את דבריה וחייך, ״כל הכבוד! רואים שאתן תלמידות שלי!״
״אנחנו עומדות להציל את דבש החכמים״ התערבה רייצ׳ל
״המממ…״ המהם ביר ״זה מסוכן מאוד מאוד מאוד. אבל זה עובר על חוקי בית הספר באופן חמור. אז אני לא אגלה לאף אחד. מה אתן צריכות?״
״איך הורגים אניטיפשים וסוראסאנים?״ שאלה רייצ׳ל במהירות
״וואוו״ הוא נראה מופתע מעט. הוא ליטף את שפמו השמנוני ושקע בהרהורים. ״אני יכול ללמד אתכן, אבל אל לכן לשכוח שישנו גם האניראסאן, שילוב של אניטיפש וסוראסאן, זה שהרג את מטילדה.״
״איך מביסים אותו?״ שאלה זואי
״אוי״ הוא נראה מבולבל ״ישנו רק אחד שיודע. קוראים לו המפיטי. הוא גר במרכז המדבר הגדול של המפחידנים. הוא מסוכן, כי התמכל לכל חמשת רעלי המפחידנים. לא נעים לפגוש אותו, והמסע אליו ארוך וקשה ומסובך. האם אתן רוצות לפגוש אותו, ושילמד אתכן את הסוד?״
״כן״ התרגשה רייצ׳ל
״זה יהיה קשה״ הזהיר ביר ״המפיטי סרבן מאוד ושונא אנשים, כיוון שאכל ערגליות תות. הוא יסכים לספר את הסוד רק אם תבצעו שלוש משימות קשות. אם לא תצליחו בהן תוך שבוע, הוא יגרשיכן מביתו ולא יכניס אתכן לעולם. בלעדיו לא תוכלו להביס את היצור ודבש החכמים יושמד. האם תקבלו על עצמיכן את האתגר?״
״כן״ אמרה רייצ׳ל בהתלהבות
״כן״ ענתה גם זואי
״אם כך, אלמד אתכן מחר איך להשמיד אניטיפשים וסוראסאנים. בואו אלי מחר בשעה ארבע אחר הצהריים. מוסכם?״
״מוסכם״ ענו בשמחה
״ועכשיו- לילה טוב״ חייך ביר
״לילה טוב״

הפרק הקודם		הפרק הבא