משפחת פוטר

כשלילי וג'יימס התרחקו, הארי נשם לרווחה.

"למה אתה נראה כאילו הוקל לך?" שאלה ג'יני בחשדנות.

"כי אני יכול להמשיך לנשק אותך עכשיו," הוא אמר בכנות, והתנפל עליה בחיוך.

'הלוואי שנישאר ככה לתמיד,' ביקש הארי בליבו המלא עד אפס מקום באהבה.

אבל, דברים טובים מגיעים לסופם מתישהו. ולעניינינו- הדבר הטוב שאנחנו מדברים עליו הגיע לסופו כשג'יני התרחקה ממנו.

"הארי, די," היא צחקה. "אנחנו לא נספיק להתארגן ל-"

"-הארי! ג'יני! אתם לא תספיקו להתארגן לים, בואו עכשיו!" קראה גברת וויזלי מבפנים. ג'יני חייכה אליו.

"נמשיך היום בערב, בסדר?" היא התחננה.

"מבטיחה?" הוא שאל בחיוך.

"מבטיחה," היא אמרה, "בוא."

היא כרכה את זרועה סביב מותנו ומתוך תגובה אוטומטית הוא כרך את זרועו סביב כתפה, וכך הם נכנסו למחילה, מאושרים.

"חמודים, כדאי שתעלו להחליף לבגד ים כי אנחנו זזים. בסדר?" אמרה מולי.

"בסדר גמור," אמרה ג'יני בחיוך. הארי נישק את ראשה והם עלו במדרגות אל חדרה של ג'יני.

הארי סגר את הדלת ושלף מתיקו מכנסיי בגד ים וחולצה פשוטה לזרוק על עצמו עד שיגיעו.

הארי פשט את חולצתו והתכוון לשים את השניה, אבל הוא לא הספיק כי ג'יני התנפלה עליו בנשיקה לוהטת.

להארי לא היה שמץ של מושג על מה זה, אבל הוא לא התכוון להתלונן- להרגיש את המגע של ג'יני הוא מוכן תמיד.

וככה הם עמדו, בערך שתי דקות, עד שלהארי נהיה משעמם אז הוא השכיב את ג'יני על מיטתה וגהר מעליה, מנשק אותה בנחישות.

היא כרכה את זרועותיה סביבו והפילה אותו עליה בטעות. הוא התאמץ לא לצחוק; הוא רצה לנצל היטב את הרגע הזה שבו לא מפריעים להם.

הוא נשכב ליד ג'יני והעלה אותה לשכב על בטנו החשופה(שכן הוא היה באמצע להחליף חולצה) ופשוט נהנה מהרגע, עד ש---

טוק טוק טוק.

הארי וג'יני לא שמעו. הדלת נפתחה.

"הארי, ג'יני, גברת וויזלי ביקשה למסור לכם שאנחנו יוצאים אז תזדר-" נשמע קולה של הרמיוני שעצר לפתע; היא כנראה שמה לב אליהם.

טריקת דלת מהירה.

הארי וג'יני לא שמו לב לכלום והמשיכו בשלהם.

לפני דקה במטבח:

רון והרמיוני נכנסו מתנשפים לסלון, שם ישבו גברת וויזלי, אדון וויזלי, גברת פוטר ומר פוטר.

"למה אתם כל כך מתנשפים? הם רודפים אחריכם?" התבדח ג'יימס.

"לא... הם... בח...דר..." התנשמה הרמיוני.

"ו...?" שאלה לילי.

"הם.. אמ-טוב-אני...לא חושבת שהם...ממש שמו...לב...אלינו..." 

"מה?"

"רק רגע..." אמר ג'יימס, "את רוצה להגיד שהם מתנשקים שוב?!"

"אה-כן-" מלמלה הרמיוני בלחץ.

ג'יימס קם במהירות על רגליו וטיפס כמה שיותר מהר במעלה המדרגות, נכנס לחדר של ג'יני בלי לדפוק בשיא השקט והיה המום ממה שראו עיניו.

ג'יני שכבה על הארי עם ביקיני בלבד, והארי היה עם ג'ינס ובלי חולצה, ושניהם התנשקו בלהט על מיטתה של ג'יני.

לילי הופיעה מאחורי ג'יימס וכנראה שבאה לנזוף בו כי פניה היו נוקשות, אבל כשראתה במה ג'יימס מביט פערה את פיה ושתקה.

כעבור כמה שניות ארוכות הם התעשתו וסגרו את הדלת בשקט.

"מה זה?!" שאל ג'יימס. "בחיי, לא נמאס להם?! זה מה שהם עושים כל רגע פנוי!"

"כן, אבל, ג'יימי, אני מזכירה לך שגם אנחנו היינו ככה בגילם - וזה  נרגע עם הזמן," אמרה לילי.

"אבל-הם בקושי מכירים-זתומרת-הם רק מתחילת השנה ביחד!" פלט ג'יימס.

"והם אוהבים אחד את השניה אז זה בסדר גמור," הרגיעה אותו לילי. 

"כן, אבל תראי- אני ואת גם אוהבים אחד את השניה ובכל זאת לא מרגישים צורך להתנשק כל כמה דקות-"

"האמת היא, אנחנו לא התנשקנו כבר הרבה מאוד זמן," נזכרה לילי.

"ואת רוצה שנחזור לזה?" שאל ג'יימס בשובבות, שוכח ממה שדיברו עליו לפני רגע.

"מה נראה ל-" פתחה לילי, אבל נקטעה כי ג'יימס התכופף אליה ונישק אותה על שפתיה נשיקה ארוכה במיוחד.

חוזרים לנקודת מבט של הארי וג'יני:

"וואו," אמרה ג'יני כשהתנתקו לבסוף(חשוב לציין שאחרי רבע שעה).

"כן," אמר הארי, מעט סמוק משום מה.

"זה היה....יוצא דופן," אמרה ג'יני. "יוצא דופן בקטע טוב!" היא הוסיפה כשראתה את מבטו. הוא צחק.

"טוב, אני חושב שאני, אממ, ישים חולצה ואז ילך להחליף מכנס במקלחת.." אמר הארי. ג'יני הנהנה.

הוא לבש את חולצתו ולקח את מכנסו, מתקדם לכיוון הדלת.

כשפתח אותה, גילה ממש מולו את אביו ואמו מתנשקים בלהט. 

הוא סגר את הדלת בזריזות ונכנס חזרה לחדר.

"מה קורה?" שאלה ג'יני.

"אמ. טוב, נראה לי שהמעבר קצת חסום..."

ג'יני הסתכלה עליו בבלבול.

"ההורים שלי, אממ, טוב, אני לא יודע מה עבר בראש שלהם, דווקא באמצע המסדרון אבל-"

"-אתה רציני? 'אני לא יודע מה עבר בראש שלהם'?"

"מה?"

"הארי, אנחנו מתנשקים בכל מקום אפשרי ולא איכפת לנו בכלל מול מי!" היא אמרה בחיוך.

הארי צחק.

זהו להיוםםםם

תגובותתתת

מקווה שאהבתםםם

הפרק הקודם		הפרק הבא