אני קוסם חצוי

זוכרים מה שאמרתי בתגובות? חשבתי על זה, והנה פרק אחד,, כי צריך איזה משהו להתעודד ממנו בתקופה הזאת🙃 

והפרק הזה מוקדש ל..... חזלזלת! את מדהימה! וגם אם את צריכה משהו, אני כאן. תודה על התמיכה🙂 
 

העלנו כל מני השערות, והנה כמה מהן:

סקורפיוס: ויליה

(״ דודה שלי חצי כזאת סקורפ!״ אמר אלבוס)

אני: קוסם/ת מרושע/ת והמפלצת שלו

( ״ אין כבר היום קוסמים כאלה מרושעים, וולד-הוא היה האחרון״ אמר סקורפ)

אבל אלבוס חשב על מסע יותר מורכב, ושנתמודד מול משהו שלא הכרנו, ושלא נחשוב עליו אפילו.
הוגוורטס|________________
---------

יש!! השליש האחרון!!

ואז יגיע קיץ מושלם... לא ידעתי כמה שאני טועה.

היתה לי תחושה לגבי היום הזה, כאילו זה לא סתם יום שני.

נכנסנו לשיעור שיקויים, והפרופסור אף גדול (קראנו לו ככה כי האף שלו כזה.. וגם אף אחד מאיתנו לא זוכר את השם שלו) 

אמר בקריאה נרגשת-

״ איחרתם.״ כן, אנחנו בדרך כלל מאחרים:)

בשיעור למדנו להכין שיקוי שמראה לך על מה חלמת בלילה. בשלי ראיתי עץ מהלך בקוטלי הוגוורטס. העץ היה נראה כמו בנאדם, חוץ מזה 

שהוא היה עץ. השיער של זה היה עשוי מעלים ומראה לי שזאת היתה בת. הבעת הפנים של העץ הזה היתה מוטרפת. אבל החלק הכי מוזר,

אני לא זוכר שחלמתי את זה...

״ לוק, בוא בבקשה איתי.״ אמרה לי פרופסור אמא אחרי הסעודה. היא הובילה אותי למשרד המנהלת. 

״ פרח אננס כחול״ אמרה אמא שלי. ברצינות? זאת הססמא?!

נכנסנו למשרד והתיישבנו.

״ טוב שבאתם, אנבת-?״

״ כמובן.״ אמרה אמא שלי, ״ לוק, בקיץ אנחנו שולחים אותך למחנה החצויים.״

״מ-מה?״ מלמלתי.

״ בדמך אין הרבה מדם האלים, כי אתה לא חצי בן שלהם, אבל סבא שלך הוא אחד משלושת הגדולים, וסבתא שלך אלת החכמה! זה מסוכן.

״ישנן נבואות, שהכינו אותנו לרגע הזה לוק. יש לך מסע להשלים-״ אמרה אמא שלי. את ההמשך כבר ידעתי על המסע, כי צוטטתי להם, אתם יודעים.

״- אמא שלך לא תלמד פה לעוד הרבה, רק לשבועיים בקרובים, מכיוון שהפרופסור חוזרת. אבל, גם כשאמא שלך תהיה פה, וגם לא, עד סוף השנה-״

אמרה מקגונגל, ״ אני אשגיח עליך.״

---------------

זה כל כך גרם לי לרצות לעשות צרות, וזה מה שעשיתי.

אחרי שיצאתי מהמשרד והתחננתי מאמא שלי, כבר היה שמונה. ובמקום ללכת למיטה, החלטתי לחקור את הוגוורטס. הסתובבתי בכל מני מקומות, גיליתי את המטבח, ועוד כל מני דברים,

אז החלטתי לצאת החוצה, להסתובב. הסתובבתי במדשאות, והתקרבתי לעץ משונה. העץ התחיל לזוז ולנסות להרביץ לי, אבל לפני שהוא מחץ אותי, שמעתי-

״ג׳קסון!״ 

הפרופסור מקגונגל. היא לקחה אותי למשרד שלה.

״ מה אתה חושב לעצמך?? זאת הפעם השניה שאתה-״ 

״ רחמי על הילד מינרווה,״ אמר קול שליו. הסתובבתי וגיליתי שזאת תמונה.

״אלבוס, נחמד לראותך.״ אמרה מקגונגל.

״ גם אותך מינרווה, תישלחי את הילד למיטתו, נדמה לי שהוא למד את הלקח.״

מקגונגל שיחררה אותי למיטה, וישר כשהגעתי אליה נרדמתי.

בלילה חלמתי על העת הזה שראיתי בשיקוי, אבל הפעם, היה שם עוד מישהי, שהלכה במדשאות של הוגוורטס, שקטה, וזוהרת.

זאת היתה לילי פוטר.

טווובבב 

מה שלומכם? אתם בסדר? 

אתם במקלטים? שמעתם אזעקות?

פגשתם חברים? 

------------------------------

הידעת? אם היו לי תאומים הייתי קוראת

להם טום וג׳רי. סתם לא באמת😂

תשמרו על עצמכם, או שלומה גריינג'ר וויזלי תכעס👻

ביי🌹

הפרק הקודם		הפרק הבא