הדור השלישי

הפרק הבא מוקדש באהבה ל edenden4!!!
קריאה מהנה,וגם לך,עדן(הבנתי לפי השם משתמש)!!!!

כל החטיפה,וכל הדברים הטובים יבואו בחלק הבא של הפרק-הפרק מחולק לשתי חלקים!!!!

למחרת בבוקר קמתי במעיין הרגשה שמשהו לא טוב הולך לקרות היום.כאילו משהו חשוב לי נורא יילקח לי.
אבל ידעתי שזאת סתם הרגשה רעה.
וצדקתי.קיבלתי את הדבר השנוא עליי מכל-מטרד שאני מקבלת כל חודש.
נאנחתי.זה בא עליי בדיוק בזמן.
התחלתי להתלבש במהירות.לקח לי כמה דקות להבין שאני מנסה לשים את הגרביים על הידיים.
אני פשוט גאונה.
ירדתי למטה,מקימה רעש לא רגיל.התיק נפל לי,ואני עצמי נפלתי במדרגות.
בסופו של דבר נכמרו רחמיה של יורין והיא עזרה לי ללכת ישר.
"מה קרה לך?שתית אתמול או משהו?"היא שאלה אותי בדאגה.

"לא,לא,פשוט קיבלתי..."
"אהה.נפלא.בדיוק בזמן,"אמרה בציניות.

גיחכתי.לפחות מישהי יכולה לצחוק איתי על הדבר המגעיל הזה.
בשיעור בכלל לא הייתי מרוכזת.ההרגשה שמשהו הולך לקרות היום,משהו רע,רע מאוד,לא עזבה אותי לשנייה.
"את בטוחה שזה רק בגלל זה?"היא שאלה אותי בשיעור תולדות הקסם,שבאופן יוצא מן הכלל הקשבתי בשיעור,במטרה לשכוח את ההרגשה המגעילה הזאת.
"מה?"מלמלתי בהיסח דעת.
"לא משנה.אנחנו נדבר אחר כך,בהפסקה,"היא אמרה לי,הביטה עליי במבט מוטרד,סידרה לעצמה תנוחה נוחה ונרדמה.
כשנגמר השיעור(ממש בדקה האחרונה הרמתי ידיים ונרדמתי גם),אני ויורין הלכנו לעבר עץ האשור הזקן.
"את יודעת,אמ',"קול מוכר בקע מאחוריי גבי,"תהיתי עם תרצי לצאת איתי מחר להוגסמיד."
גלגלתי את עיניי ופניתי להביט בו.
"ג'יימס,אתה הרי יודע מה התשובה שלי,"אמרתי.
"לא,כמו תמיד?"הוא אמר בציניות.

יורין צחקה,אבל אני הזעפתי פנים.הוא חייב להזכיר לי את התקופה שהייתי בה כל כך מטומטמת?

"אוי,תשתוק.אתה רוצה לעזור לי וליורין לכתוב חיבור בתולדות הקסם?"שאלתי.יורין הנהנה בהתלהבות-יותר מכל אהבה שעושים לה שיעורי בית.
"סבבה,"הוא הרים כתפיים,ידעתי בדיוק עם מי הוא רוצה לעשות את החיבור.
"אתן יכולות סתם לקשקש על...תמציאו איזה שם...לא יודע...וינסנט המטורלל!"ג'יימס קרא,ואני ויורין צחקנו.
"אממ,אז יש לך עוד חברה קטנה?מה,עוד מעט תהיה שח'!"
קול שנוא בקע מאחוריי גבי.
הסתובבתי.ופניו המתנשאים והחיוורים של  סקרופיו מאלפוי נצצו באור השמש של אוקטובר.
"מה?אתה רוצה שננקה לך את הפרצוף עם חומץ?הטינופת לא תרד לך מהפרצוף גם ככה,"אמרה יורין,שמיד התחממה.
"אוי,הבוצדמים של היום..."מאלפוי נאנח,ובת ובן מאחוריו צחקו.
זהו.הוא עלה לי על העצבים.
בווום!!!!

"אחחחחח!!!!!!!"קריאתו של מאלפוי נשמעה אי שם.
"אוי ואבוי לו עם הוא יקרא לך שוב בוצדמית,"נהמתי.
"חשבתי שמישהו הפעיל איזושהי פצצת סירחון כפולה-מה הלחש הזה?"שאל ג'יימס,נדהם.
"אהה,אני מכירה את הלחש הזה,"גלגלה יורין עיניים,אבל הביטה בי במבט המום."הוא לא גורם שום נזק רציני.הוא רק מעיף את היריב של קצה השני של העולם."
"באמת לא גורם כלום."
"אוי,אני כל כך גאה בך,"אמר ג'יימס ונשק על לחיי.
יורין עשתה תנועת הקאה.נרגעתי וצחקקתי.
הלכנו לעבר עץ האשור,מאושרים,משמיצים את מאלפוי ושאר הסלית'רנים.

סקרופיו מאלפוי.

בום.
נפלתי על האדמה הרטובה.הבוצדמית המגעילה והמטומטמת הזאת-איך היא מעיזה?!

"סקרופיו?"סלאז',החברה שלי,שאלה אותי.
"סלאז',אני בסדר,"מלמלתי,וקמתי מן הבוץ."הבוצדמית המטונפת הזאת-"
"לגמרי!"מיהר להסכים איתי קורנס."מגעילה שכמותה,מפלץ אנושי..."
סלאז' ניקתה אותי מן הבוץ והטינופת-כמו פנייה של המכוערת הזאת.

הלכנו לעבר חדר המועדון הטהור של סלית'רין,טהור מכל הבוצדמים ונקי מכל חצויי דם ובוגדיי דם.

פתאום תוכנית הבריקה בראשי.
זה הולך להיות גדול.

-המשך יבוא-

הפרק הקודם		הפרק הבא