אשפית בזמן

סליחה על העיכוב. תהנו מהפרק ותגיבו! D:

אה, כן, ואני יכולה לעשות סנוגפיק באחד הפרקים הבאים, עם השיר i wish. תשמעו את השיר ותכתבו אם אתם רוצים את הסונגפיק הזה.

~*~

לוסי הביטה בסקרופיוס בכעס מהול בחשש בעודה עומדת מולו במסדרון. "אני מסכימה," היא אמרה. "אבל תדע לך שזה רק כי סחטת אותי. אני לא הולכת ליהנות בדייט הזה."

"למה? את כבר אוהבת מישהו אחר?" הוא שאל בלעג בעודו מתרחק ממנה. לאחר מכן הוא הפטיר: "אני אהיה אצלך בשמונה בערב. תתלבשי יפה."

כשנכנסה כולם הביטו בה בתקווה. היא הצליחה רק למלמל: "הכל בסדר." לפי שקפצו עליה בתשואות.

ג'יימס לחש לה: "איך אני אוכל להודות לך?"

"אתה לא צריך," היא אמרה. "זה בסך הכל דייט. אני ארקוד איתו קצת ואז אפרוש משם."

"זה נשף חג המולד," התמרמרה לילי. "הנשף הראשון שלך. אני בחיים לא הייתי מסכימה. מרלין, אני רוצה ליהנות בטקס הזה..."

זה בדיוק מה שסקרופיוס אמר, חשבה לעצמה לוסי בחלחלה. ואז היא אמרה, בחיוך קטן: "את יודעת? אתם נראים לי די מתאימים."

לילי קיללה בשקט, אבל ג'יימס הביט בה בגיחוך. "היי, נכון. הטיפש וטיפשה. מאוד מתאים."

"אנחנו לא מתאימים!" זעקה לילי. "תפסיקו!"

לוסי השתתקה. היא הבינה את הדבר, אבל המחשבה נותרה קבועה בראשה.

~*~

"את יורדת?" היא שמעה את קריאתו של סקרופיוס מחדר המועדון. בעודה ממהרת להכניס את רגלה את תוך הנעל שבחרה היא הפטירה: "עוד דקה!"

העובדה שסקרופיוס בטח סובל מצקותיהם של אחיה החורגים העלתה חיוך על פניה. היא לבשה שמלה פשוטה כחולה שנקשרה בסרט מאחורי גבה – השמלה הפשוטה ביותר שהייתה ללילי בארון והתאימה למידותיה – ונעלי סירה שעליהם הצליחה להתפשר עם לילי לאחר שזו שלפה עבורה נעלי עקב והיא רצתה לנעול נעלי בד.

לאחר מכן היא ירדה אליו למטה. הוא הביט בה, הרים גבה, ומלמל: "בואי. ותנסי להיות נחמדה."

"מתי לא הייתי נחמדה?" היא התריסה.

"אני לא יודע. אבל אם את אחות שלהם, את בטח מתכננת משהו. את הסכמת לצאת איתי. אם הם היו בנות, הם בחיים לא היו מסכימים."

"אני לא מסכימה איתך," היא משכה בכתפיה. "ולא הכל מסתמך על תוכניות מרושעות. שלא כמוך, בחיים לא הייתי יוצרת תוכנית נקמה שיכולה להרוג מישהו."

הוא משך בכתפיו. "לא ידעתי שזה יביא את החבר הזה שלך למרפאה."

"אתה יכול בבקשה לא לדבר בציניות על אדם שסובל בגללך מזעזוע מוח?" היא שאלה בכעס.

"טוב – בסדר, בסדר. רק תעזבי את הנושא הזה."

הם נכנסו אל תוך האולם הגדול, זוכים ליחס רב מצד תלמידי סלית'רין. אך הדבר לא נמשך זמן רב. סקרופיוס השתיק אותם במבטו ונראה שהם לא מתכוונים להתמרד נגדו. 

ג'יימס ניגש אליה, מחייך. "איך הדייט שלך הולך? משועממת להחריד?"

"מה פתאום," היא חייכה. "בדיוק דיברתי עם סקרופיוס על התוכנית שלו. סיפרתי לו שהחבר הזה שלי סובל מזעזוע מוח."

"אמרנו שנעזוב את הנושא הזה!" מחה סקרופיוס.

"תן לליידי לקבוע על מה היא רוצה לשוחח," אמר ג'יימס, מחייך, ונבלע בהמון.

היא התיישבה ליד הבר, מזמינה את אחד המיצים המיוחדים שרק הוגוורטס מייצר, בעוד סקרופיוס מתיישב מולה ומזמין שתייה חריפה.

"אתה בן אחת עשרה!" היא מחתה.

"אבא מרשה לי," הוא משך בכתפיו.

"אני לא ארקוד איתך אם תשתה את זה," היא הזהירה, והוא בתגובה וויתר על הכוס ונעץ בה מבט זועף.

מוסיקה החלה להתנגן לפתע. לוסי הרגישה כיצד היא נמשכת אל רחבת הריקודים. סקרופיוס חייך אליה בעודו אוחז בידה ומוביל אותה אל מרכז הרחבה. שיר קצבי התגן, והוא הרקיד אותה לאורכה. לוסי, מצידה, ניסתה לשתף פעולה אך הצליחה רק כמעט להפיל את שניהם. סרופיוס נאנח. "את לא רוצה לרקוד, נכון?"

היא הנהנה לאיטה.

"אז פשוט תני לי להוביל אותך." רגע ההתחשבות חלף לו והיא החליטה להרפות. סקרופיוס הוביל אותה במומחיות על הרחבה, והיא נתנה לו שליטה מלאה באופן הריקוד. היא לא ידעה כמה זמן הם רקדו. היא אילצה את עצמה להתנתק מהרגע ולדמיין משהו אחר לגמרי.

"היי – לוסי?" היא שמעה קריאה לפתע. היא הסתובבה, מבחינה בטוניו שהביט בה בהלם. לאחר מכן הוא מיהר ללכת משם, ממלמל: "אני לא רוצה להפריע."

לוסי לא יכלה לסבול את העובדה שטוניו כרגע מאוכזב ממנה. ויותר מזה, רגש מוזר בער בליבה. היא לא הצליחה להבין מהו.

מבלי לחשוב יותר מדיי היא הפסיקה את הריקוד ומשכה את סקרופיוס אל עבר השולחן שבו ישבו יחד אחיה. "לילי – את לא רוקדת עכשיו, נכון?"

"בדיוק התכוונתי לרקוד –" פתחה לילי, אך לוסי קטעה אותה.

"אז הנה סקרופיוס. אתם תהיו מושלמים ביחד. כל הוגוורטס יסתכלו רק עליכם!"

לילי הביטה בה ולוסי ידעה שהיא חושבת על כך. מצד אחד היא רצתה להוכיח להם שהיא לא אוהבת את סקרופיוס, אך מצד שני זו הייתה תשומת הלב שלוסי הזכירה. בסופו של דבר היא הנהנה לאיטה וג'יימס כמעט נחנק מהמשקה ששתה. "קדימה."

לוסי חייכה כשסקרופיוס המובך צעד אחרי לילי אל הרחבה ומיהרה לחפש את טוניו.

הפרק הקודם