חייהם של השוכנים בצללים

הפרק לא ממש רגיל, הואשונה משאר הפרקים בצורת הכתיבה שלו אבל לא נורא. תהנו ותגיבו

"רגולוס, שמעת שהאח הזה שלך בריתוק של שבועיים?" טד שאל אותו בחיוך ענק.

"סיריוס הוא אידיוט, "רגולוס ענה לטאדאוס רוטרוזן, טהור דם נמוך מעמד, סבו של טד עשה עסקה עם הגובלנים בצעירותו, הוא שינה מעט את הנתונים כך שהרבה יותר מדי זהב נכנס לכיסיו, כשהגובלינים עלו על זה הם דאגו לרושש אותו מכול הזהב שהיה בכספתו. מה שגרם למעמדם טהור הדם לצנוח פלאים, רגולוס הודה לאביו בערך פעם בשבוע שלימד אותו שעם הגובלינים לא מתעסקים אלה אם כן המסמך כתוב בצורה פשוט מושלמת.  אבל טד עצמו היה בסדר, הוא היה עם ריגולוס במעונות באותה השכבה והיה נוח לדבר איתו ולדעת שהוא לא יומר מילה בלי אישור, בבית סלת'רין הכול נבע מכוח, ורגולוס השתייך למשפחת בלק, מה שנתן לו הרבה מאוד כוח.

הם ישבו על המיטה של טד ודיברו, בעיקרון כול אחד מהם היה אמור לכתוב סיכום למקגונגל אבל המציאות גרמה לטד לכתוב את הסיכום ולריגולוס להעתיק אותו אחר כך.

טאדאוס הרים את עיניו מהקלף והתבונן בחברו לחדר, "אולי הוא אידיוט רג-"

"רג', אם אתה כבר מתעקש לקצר את השם שלי." רגולוס קטע אותו, היחיד שקרא לו רג היה סיריוס, רק כדי לעצבן.

טאדאוס נחר בשקט, "טוב, רג'. אולי הוא אידיוט אבל הוא בשנה השישית שלו וכבר שכב עם כול הבנות בשכבה שלו וחצי מהבנות בשלנו, חוץ מהחברות של בת הדודה שלך כולם בערך נופלות לרגליו."

הפעם זה היה תורו של רגולוס לנחור בזלזול, "זה סתם ואתה יודע את זה. אחי לא מסוגל לשמור על קשר רציני אחד, לא עם החברות שלו ולא עם המשפחה שלו, היחידים שהוא עוד איך שהוא מסוגל לשמור איתם על קשר זה החברים שלו בגריפנדור, וזה רק כי הוא תקוע להם בתחת כבר שש שנים."

"מה הבעיות שלו?" טאדאוס שאל, "כאילו יש לזה סיבה או משהוא?"

"אמא שרוטה." ענה רגולוס בקור, טד יהיה חכם אם ישנה עכשיו נושא.

הוא לא שינה, "יש לכם את אותה האימא רג', אתה יצאת בסדר ואח שלך יצא דפוק, תנסה להסביר את זה." טאודואוס סיים את שאר הסיכום בשתיקה ויצא מהמעונות, משאיר לרגילוס את עבודת ההעתקה המשעממת.

כשהדלת נסגרה מאחוריו רגולוס דחף ממנו את הסיכום וצנח על הכרים הרכים. המשפט האחרון של תאודואוס עוד הדהד בראשו, זה נכון שיש להם את אותה האימא, אבל רגולוס למד איך להתנהג מולה על בשרו של סיריוס, כשסיריוס עשה משהו לא נכון ואימא כעסה עליו רגולוס למד לא לחזור על המעשה. סיריוס עשה המון רעש תמיד, משאיר לרגולוס את תפקיד הצללים, אז רגולוס השתמש במה שנתנו לו, הוא היה בשקט ולמד איך להתנהג ליד אמא ובכלל איך להתנהג ליד אנשים, בעיקר טהורי דם.

רגולוס מצא את עצמו תוהה אם זה היה הפוך, אם הוא היה הבן הבכור ואילו סיריוס היה השני, גם אז סיריוס היה כזה בעיתי, או שהפעם סיריוס היה לומד מה לא לעשות לפי מה רגולוס עשה והתפקידים שלהם היו מתחלפים?

הוא לא ידע מה התשובה, הוא רק ידע שבקצב שבו סיריוס ממשיך עכשיו הירושה לבית בלק תעבור אליו ברגע שימלאו לו שבע עשרה והמסורת והחוק יאפשרו להוריו להעביר את הירושה אליו, מה שהם יעשו בשמחה. כשהוא חושב על זה אז אולי גם סיריוס ישמח, הוא הרי יודע שהוא לא הולך להיות היורש לבית בלק ברגע שלאמא תהיה האפשרות לשנות את זה וזה יוריד ממנו את האחריות.

רגולוס נחר לעצמו בשקט, אחיו לא מסוגל להחזיק באחריות מכול סוג שהיא.

" היי רג."

רגולוס הסתובב, הוא ידע מי קורא לו, אבל הוא היה מופתע למצוא אותו לדי המרתפים, "מה אתה עושה כאן סיריוס?"

סיריוס משך בכתפיו, רגולוס שם לב כמה מרשים התנועה הזאת נראתה עליו, כשהוא שעון על הקיר סיריוס נראה כמעט משועמם, "אני מחכה לחברים."

"ליד חדר המועדון של סלת'רין?"

"כן. "משיכת כתפיים נוספת, "מחר בבוקר אל תתפלא כשסבר מאוס יתעורר עם שער בפסים של  אדום וזהב ולא יצליח להוריד את הצבע. הוא יצטרך להוריד את כול השער השמנוני שלו אם הוא ירצה להוריד את הפסים." סיריוס גיחך בלעג.

"הייתי צריך לנחש שאם אתה תהיה ליד המרתפים של סלת'רין זה היה קשור בנקמה כול שהיא, הרי אפילו אתה לא תזיין משהיא מבנות סלת'רין."

"אפילו אני רג?"

רגולוס התעלם, "אז ג'יימס פוטר עכשיו במעונות סלת'רין?"

סיריוס חייך באישור, "וגם ירחוני, או לופין בשבילך."

אה, החרשן השקט, "למה אתה לא נכנס למעונות שלנו?"

"לבלה יש כשרון מדהים למצוא אותי גם כשאני מתחת לגלימת ההעלמות, היא מטורפת ואני בכנות חושש מהשרביט שלה," סיריוס הזדקף לעמידה והתקרב לרגולוס, "מה אתה עושה בשעה כזאת מאוחרת בחוץ?"

רגולוס נרתע לאחור, "אני מדריך סיריוס, יש לי אישור."

"נחמד." הוא לא הוסיף, לרגע הוא רק הקשיב בדממה בהתחלה רגולוס לא הבין למה אבל אז הוא גם שמע את צעדי ההליכה במסדרון, אבל רגולוס לא ראה את האנשים, "אני מניח ששאלה החברים שלך?" שאל.  הצעדים היו קרובים עכשיו.

סיריוס הנהן, "כן. אני הולך רג."

רגולוס שרבב את שפתיו בבוז, "ואתה אומר לי את זה כי?" הוא לא חיכה לתשובה והמשיך, "אני אומר לסנייפ שאתה זה שאחראי לשער שלו סיריוס. היה טיפשי מצדך לומר לי שזה אתה."

"לא חשבתי אחרת. אבל גם אם לא הייתי אומר לך סבר מאוס היה חושד שזה אנחנו, אבל למי אכפת, זה תעלול סוף שנה מוצלח, עוד שבוע עד סיום הלימודים סבר מאוס יישא את צבעי גריפנדור."  סיריוס אמר בחיוך, "איך הלכו לך הבחינות?"

"יותר טוב משלך אני בטוח."

"אתה אפילו לא יודע מה התוצאות שלי רג, תתפלא לדעת כמה הן גבוהות."

הגלימה ירדה במשיכה מעל לשני בנים, ממושקף שחור שער ואחד רזה עם שער בצבע דבש, ג'יימס פוטר ולופין, רגולוס הנהן לעברם בהכרה.

 סיריוס התבונן בו, "כול כך קר רג, מתי תפסיק לתת לוולבורגה להשפיע עליך ככה?"

"זה אמא בשבילך."

שפתיו של סיריוס התהדקו והלבינו, זה היה התגובה היחידה שלו למה שרגולוס אמר.

הממושקף פנה אל סיריוס, "קדימה רך כף, הגבירה השמנה אמרה שהיא תיתן לנו לעבור רק עד שתים עשרה, מקגונגל ממש הפחידה אותה כנראה."

"או קיי."

הם נכנסו מתחת לגלימה והלכו משם, רגולוס ראה אותם הולכים, או יותר נכון ראה את כפות הרגליים שלהם, הם באמת צריכים להיזהר יותר, הם התחילו להיות גבוהים מדי בשביל הגלימה הזו, הוא ראה את קצות הנעלים שלהם מתקרבים לפניה במסדרון, הנעל החומה של סיריוס הבזיקה לרגע.

"סיריוס אמא שלחת לך דרישת שלום, היא מקווה שתחזור הביתה בחופש האחרון שלך לפני שאתה עוזב את הווגוורטס." הוא קרא בקול נוטף לעג ובוז אחריו והמשיך ללכת בהרגשה מרוממת לכיוון חדר המועדון של סלת'רין.

הוא יהיה יורשה של משפחת בלק, אין ספק בזה.

תגיבו~תגיבו~ תגיבו

הפרק הקודם		הפרק הבא