ממצאים ואהבה

לונה הלכה לכיתת השיקויים, היום הייתה הנסיעה המיוחלת למכון הדגימה, שם עשו את המבחנים של כל בתי הספר בעולם.

לונה הגיע לכיתה, היא הקדימה. היא הגיע ראשונה,  לפני סנייפ.

מה לעזאזל קורה לה?.

לאחר כחצי שעה נכנס לכיתה סנייפ, היא ממש הקדימה.

"לון מה את עושה פה"

לונה הרימה טיפה את ראשה, מצד אחד בפחד מצד שני ברצון עז לראות את פניו של סנייפ

"מחכה שנלך" היא אמרה

"יש עוד שעה שלמה" הוא אמר והתקרב לכיסא שלה

"אני יודעת" היא אמרה והורידה את ראשה, סנייפ התיישב בכיסא לידה

"איך העבודה?" הוא שאל, ידו קרבה לידה אבל אז הוא החזיר אותה למקומה.

"בסדר, סיימתי" היא אמרה וקולה היה שקט ועצוב, דמעה ירדה על פנייה.  

לונה נגעה עם ידה בידו, מנסה להחזיק בה, הוא סובב את היד והם החזיקו ידיים.

"אני אוהבת אותך" היא אמרה וקולה נסדק

"אני יודע" הוא אמר ונגע עם ידו השנייה בפנייה, אבל לאחר רגע הרחיק את ידו והפסיק להחזיק בידה מנסה להתרחק.

"על תלך" היא  אמרה ותפסה בידו בחוזקה, הוא כמובן יכל ללכת למרות זאת, ידו הייתה חזקה וידה הייתה כמו כלי חרס בידו, אבל הוא חזר וישב לידה.

"אני אוהבת אותך" היא אמרה בשנית אבל לא הזיזה דבר חוץ מפיה, היא פחדה שהוא ילך.

סנייפ נגע בלחי שלה בידו החזקה, דמעות ירדו מעייניה, הוא ניגב אותם בידו ולונה הרגישה איך העור שלה רועד למגעו.

"אתה, אתה א, אתה אוה" התחילה לונה להגיד מתקשה להגיד את המשפט פוחדת

"אתה אוהב אותי?"

סנייפ לא ענה, אבל שנייה לאחר מכן הוא קירב את ראשה לראשו והיא הרגישה איך שני הראשים נוגעים זה בזה, דמעות ירדו לה.

הוא נשק לה בעדינות.

היא הרגישה איך הידיים שלה עוטפות אותו, הידיים שלו פעלו גם לעטופה בעדינות מפליאה.

הוא נשק את אחת בעייניה. גופו פעל בעדינות אבל בחוזקה, גופו היה חזק.

השפתיים שלהם נגעו זו בזו. הוא המשיך לנשק אותה והחזיק את ראשה בידיים שלו.

לונה הרגישה איך רגליהם מצטלבות זו בזו, אבל אז נשמעו צעדים מתקרבים.

סנייפ התרחק וניגב את העיניים שלה בשרבול גלימתו.

לאחר מכן ניגב את פיניו שהיו גם הן רטובות.

"תחזור" היא לחשה, לא בטוחה שסנייפ שמע את קולה

הפרק הקודם		הפרק הבא