אפילוג
מספר שנים חלפו מאז כריסמס וטום סיימו את לימודיהם ונישאו בחתונה גדולה ומפוארת כדי להפגין מול כולם את אהבתם הגדולה. הם קנו בית בכפר ולקחו אליהם את ג'ונתן שהמשיך את לימודיו בהוגוורטס ועכשיו כבר היה האח הגדול של אלבוס רידל בן השלוש. אלבוס דמה לאביו פרט לעיניים הכחולות הבוהקות בפרצופו.
"אלבוס! ג'ונתן! בואו לאכול! " קראה כריסמס במעלה המדרגות. הריונה המתקדם לא אפשר לה לעלות את המדרגות עד לחדרים בקומה השנייה. טום נכנס בפתח הבית בדיוק באותו הרגע. הוא נשק לבטנה ולאחר מכן גם על שפתיה. "תמיד קודם הוא ורק אחר כך אני" מלמלה כריסמס בזעף. "ברור שקודם הוא, יותר נכון היא" אמר טום. "אתה בטוח שזאת בת אה? " שאלה כריסמס בחיוך. "ברור שזאת בת מה עוד יכול להיות? " שאל טום. "אממ... בוא נראה...מה דעתך על בן?! " שאלה כריסמס כשהיא מגלגלת את עיניה. הוא צחק. הוא רצה בת והוא היה בטוח שזאת תהיה בת.
"לך תביא את הילדים שלך מלמעלה, הם לא באים לאכול" אמרה כריסמס. טום נאנח ומיהר במעלה המדרגות. הוא שב כעבור זמן קצר כשאלבוס בזרועותיו וג'ונתן לצידו. הם התיישבו לשולחן. "שטפתם ידיים כולכם? " שאלה כריסמס בטון נוזף במקצת. כל השלושה קמו מהשולחן וניגשו לשטוף ידיים. כריסמס הניפה את שרביטה וארוחת הצהריים הופיעו על השולחן.
כריסמס חייכה לפתע והניחה את ידה על בטנה. "היא בועטת? " שאל טום. כריסמס גלגלה את עיניה והנהנה. טום הניח את ידו על בטנה. "אני גם רוצה להרגיש! " קרא אלבוס בשמחה. טום הרים אותו בזרועותיו ונתן לו להניח את ידו הקטנה על בטן אימו. אלבוס פרץ בצחוק מתגלגל. ג'ונתן חייך.
שבועות חלפו ופתאום ערב אחד כריסמס צעקה מכאב. התינוק היה בדרכו אל אוויר העולם. לא היה להם זמן להגיע לבית החולים על שם הקדוש מנגו, זה היה מאוחר מדי בשביל זה. כריסמס צעקה שוב. אלבוס פרץ בבכי. "ג'ונתן תרחיק את אלבוס בסדר? " ביקש טום. פניו היו חיוורות מהרגיל ובהלה מילאה את עיניו. "בסדר, שאני אשלח פטרונוס לסבא? אולי הוא יספיק לבוא לעזור? " שאל ג'ונתן. "בסדר, רק תרחיק את אלבוס" אמר טום. ג'ונתן לקח את אחיו הבוכה בזרועותיו ותוך כדי הניף את שרביטו. אריה גדול וכסוף פרץ מהשרביט ונעלם מבעד לחלון.
זמן קצר לאחר מכן אלבוס דמבלדור הופיע בחדר. כריסמס צעקה שוב. "הירגעי חמודה, אנחנו פה" אמר אלבוס בקול רך. "אבא אני פוחדת" אמרה כריסמס בקול חלוש. "הכל יהיה בסדר" הבטיח אלבוס בקול רך. "יש כבר ראש! " קרא לפתע טום. אלבוס אחז בידה. "קדימה כריסי, את יכולה" עודד אותה אלבוס. היא צעקה שוב מרוב כאב והמשיכה לדחוף את התינוק החוצה.
רבע שעה לאחר מכן יללה מילאה את חלל האוויר. טום אחז בזרועותיו את בתו התינוקת. "אמרתי לך שזאת בת" אמר טום בחיוך מנצח. היא צחקה בשקט ולקחה את בתה בזרועותיה. "קייט רידל" אמר טום. עיניו של אלבוס התמלאו בדמעות של אושר כשהבין שנכדתו תיקרא על שם אשתו המנוחה. טום ליטף בעדינות את פלומת השיער הכהה והביט בעיניים התכולות הקטנות. "אפשר להיכנס כבר? " שאל ג'ונתן בחשש. "אפשר" אמר טום בחיוך. ג'ונתן ואלבוס נכנסו לחדר ובחנו בחיוך את אחותם התינוקת.
הקיץ חלף מהר והנה הגיע הראשון בספטמבר, זמן החזרה להוגוורטס. בעשרה לאחת עשרה ג'ונתן העלה את המזוודה שלו לרכבת האקספרס להוגוורטס וירד כדי להיפרד מטום וכריסמס ומאחיו הצעירים. הוא נשק על ראשה של קייט וליטף את ראשו של אלבוס. "בהצלחה ג'וני ואל תשכח לכתוב לנו" אמר טום. "אני לא אשכח אבא" אמר ג'ונתן. אלבוס החל לבכות. "אני גם רוצה ללכת להוגוורטס" הוא יילל. "חסר לך עוד כמה שנים ואז גם אתה תלך, בינתיים אני אשלח לך הפתעה בסדר? " הבטיח ג'ונתן. אלבוס הנהן. ג'ונתן נתן לכריסמס לנשק אותו על הלחי ונפרד מהם כשהרכבת החלה לצפור. "תשמור על עצמך! " קראה כריסמס כשהרכבת החלה לנוע. הוא נופף לה מהחלון.
בזמן אחר אך באותו המקום הארי פוטר נפרד מהוריו ג'יימס ולילי פוטר לקראת שנתו הראשונה בהוגוורטס. "תשמור על עצמך הארי" אמרה לילי ונשקה על לחיו של בנה.
הוא עלה לרכבת ונופף להם והם נופפו חזרה עד שנעלמה הרכבת בעיקול הדרך. וכך בא המסע הקסום בזמן לסיומו.
הסוף J
זהו חברים נגמר המסע הקסום בזמן. סוף טוב הכל טוב.
מקווה שנהנתם.
אני מתחילה לחשוב על סיפור חדש...כשהוא יתחיל אני אודיע בסוף של הסיפור הזה כדי שתוכלו לעקוב גם אחריו...
|