סוד הקסם היהודי

 בס"ד

הוא נזכר באולם אירועים גדול ובאנשים רבים. אפילו הגברת רוחל'ה קולגשפט הייתה שם איכשהו, או יותר נכון רוח הרפאים שלה.

הוא נזכר בשמעון פרס שהתהלך בגלימה בין העוברים והשבים ולחץ את ידם והוא נזכר עד כמה המראה של שמעון פרס בגלימה צרם לו.

הוא גם נזכר בישראל רהב, המייסד של הבית שלו, שהיה מרותק לכיסא גלגלים. אילון תהה מדוע לא היה אפשר לרפא אותו בעזרת קסם כמו שמרים חילא עשתה. היא נראתה כבת 70 לכל היותר למרות שהייתה בת 100. אילון חשב לעצמו איך קוסמים מאריכים ימים כל כך, כמו אלבוס דמבלדור שנרצח (או התאבד) כשהיה בן 116 והיה צלול בדעתו בדיוק כמו מרים חילא, שכינסה את קרן, אילון ויאיר יחד ושוחחה איתם.

"אתם החדשים, אה? תלמידי כיתה ז'..." היא אמרה להם.

"כן, גברת חילא," ענתה קרן ועטתה על פניה חיוך חינני.

"מה שמך?" מרים חילא שאלה אותך.

"קרן גוטליב מבית פרס," היא ענתה בביטחון.

"הו, גוטליב!" מרים חייכה, "את הבת של-"

"נתנאל גוטליב," אישרה קרן, "ושל שגית קורן."

"אוי, הם קוסמים נהדרים!" התמוגגה מרים, "את נתנאל פגשתי כששירת בצבא הקבע, ואמא שלך היא כזאת אישה מדהימה! אני מניחה שעכשיו היא שגית גוטליב..."

"נכון," קרן ענתה בחיוך.

"ואתה?" מרים הצביע על אילון.

"אילון מלמד מבית רהב," אילון ענה ברהיטות.

"מלמד?..." מרים אמצה את מוחה, "בסדר שיהיה," היא אמרה לבסוף, "רהב אתה אומר? נו, ניחא." אילון הרגיש שוב את הצבע האדום מזדחל לפניו וחש עלבון כתוצאה מההקנטה הזאת שאולי נעשתה בתום לב של אישה זקנה אבל אילון הרגיש שיש כאן משהו נוסף.

"ואותך אין צורך להציג," מרים פנתה ליאיר שולמן בששון, "אתה כל כך דומה ליונה. עם מי היא התחתנה בסוף? עם שולמן, לא?"

"כן," יאיר ענה בחיוך.

"ואתה... אל תאמר לי... אתה מאיר, נכון?" מרים לא הרפתה.

"יאיר," תיקן יאיר.

"נו, הייתי קרובה," מרים צחקה, "שולמן והשטויות שלו... מדהים איך מכזה שובב הוא הפך להיות אבא אחראי! מזכיר את הסיפור של ג'יימס פוטר שהתחתן עם לילי אוואנס!"

"כן, אומרים לי את זה הרבה," יאיר ענה בחיוך.

"אוי, יאיר שולמן וקרן גוטליב, ילדים נהדרים שכמוכם!" מרים התמוגגה ואילון התרחק משם לאט לאט. גם אילון הוא ילד נהדר, לא? אז מה אם המשפחה שלו לא מקובלת בעולם הקוסמים? הוא עוד יוכיח לחילא הזאת ולכולם עד כמה הוא שווה!

"היי, ילד," אילון שמע קול מוכר. הוא הסתובב בהפתעה וראה את נשיא המדינה לשעבר.

"שלום לך, נערי," אמר לו שמעון פרס.

"א... שלום לך, התלמידה שלך נמצאת שם..." אילון גמגם והצביע על קרן שבדיוק קיבלה בקבוקון עם נוזל מסתורי בתוכו ממרים חילא.

"שוחחתי עימה, וגם עם יאיר שולמן," פרס אמר בעודו מחזיק כוס קוקטייל כלשהיא שהפכה בהנפת שרביט לכוס מים. "אסור לי סוכר במצבי," הוא נימק. אילון עמד מולו ושתק במבוכה. מה הוא אמור לומר לשמעון פרס???

"בכל מקרה, אני פניתי אליך כדי לומר לך שישראל רהב קורא לך. הוא יושב שם על כיסא הגלגלים," פרס אמר והתרחק משם.

אז כאן מסתכמת השיחה של אילון עם פרס. יופי. אין שיחות ארוכות ומשמעותיות כמו שהיו לו עם קרן ויאיר, זה בטוח. כי מי כבר ירצה לדבר עם אילון. חוץ מישראל רהב... מעניין מה הוא רוצה לומר לאילון...

ובחזרה לתחילת שנת הלימודים השנייה. לדאבונו של אילון זה כל מה שזכר מאותו לילה. אולי זכרונות נוספים ישבו ויצופו מתישהו. והזיכרון הזה לא היה מעודד. לכן אילון היה קצת עצבני בשיעור הראשון שלו בטיפול בחיות הפלא שהעבירה המורה חיותה בר.

הימים חלפו ואין חדש. חופשת החגים הייתה רחוקה מתמיד ואילון הספיק יום אחד לחטוף צינון כלשהו שהסב לו חום גבוה ונזילה מהאף. לכן הוא נשאר באותו בוקר מרותק למיטתו לאחר שעבר ביקורת קפדנית על ידי שרית גורביץ שהייתה בטוחה שהוא מנסה לרמות אותה כדי להישאר במיטה. לא היה לה אמון בתלמידי הבית שלה, בניגוד לסיפורים ששמע על חיליק גולד שהיה מאמין בתלמידיו בעיניים עצומות. בשעת אחר הצהריים מאוחרת באותו יום עומר נכנס לחדר השינה וזרק על אילון כמה דפים.

"הנה השיעורים מהיום," אמר עומר בעייפות וצנח למיטתו שלו.

"למה אתה כל כך עייף?" שאל אילון תוך כדי שהוא מחניק עיטוש ומוקף בממחטות נייר.

"סתם, היום בארוחת צהריים דביר ויואב בלבלו לי בשכל," עומר ענה.

"דביר ויואב?" שאל אילון.

"עזוב, אתה לא מכיר, זה איזה פרס אחד מהדרום והאח שלו הקטן," עומר ענה.

אז בעצם אילון כן הכיר. עומר דיבר על האחים אזולאי. על יואב אזולאי. אילון התפתה לשאול על יואב אבל החליט לעצור את עצמו. זה יהיה מוזר אם הוא ישאל על ילד שבקושי מכיר. מצד שני הפיתוי גדול כל כך...

"מה יואב אזולאי עשה לך?" אילון שאל.

עומר הביט באילון בפליאה. "איך אתה יודע ש... עזוב, לא משנה, בטח זה ככה עוד מאז השנה שעברה עם השיקוי רגש הזה."

"שיקוי רגש?" אילון היתמם. הוא ידע בדיוק על מה עומר מדבר אבל איכשהו הוא חש לא בנוח עם כל הסיטואציה שקרתה מאז אותו שיעור שיקויים. עומר ליקק את שפתיו מבלי משים, כנראה בגלל היובש באוויר בחדר. אילון, לעומת זאת, ראה זאת כהתגרות. הוא הכיר את שפתיו של עומר טוב מאוד, ועומר ידע כיצד אילון מרגיש לגבי השפתיים שלו...

"אילון? הכל טוב? נראה לי הצינון משפיע עליך יותר מדי..." עומר אמר בדאגה, "אני אקרא לשרית שתבדוק אם אפשר להגביר לך את המינון של הכדורים...".

אבל לאילון לא היה אכפת. מבחינתו עומר בסך הכל התגרה בו על כך שהוא... מה הוא? מה יש לו? מדוע הוא מתנהג כל כך מוזר? אולי באמת החום משפיע לו על המחשבות? ובמחשבה זו אילון נרדם וכשהתעורר כמה שעות לאחר מכן הוא חש צלול יותר. כנראה שמוחו באמת תיעתע בו.

הוא קם בחשש ממיטתו לחדר המועדון ומצא אותו ריק. רק יואב אזולאי היה שם והוא ישב ושקד על שיעוריו. אילון עמד בפינת החדר והשקיף על יואב. היה משהו מאוד מרגיע במראה שלו, בפניו השעונות כנגד הדף, בעיניו המתאמצות לקרוא את הכתוב, ברגליו הדרוכות כנגד הרצפה, ושוב העיניים המרוכזות... אילון היה יכול לבהות בהן לנצח אם הן לא היו מופנות אליו בסופו של דבר. המבט שלהן, מבט לכאורה פשוט ותמים. לא מבט חודר במיוחד. לא שמח או עצוב. מבט רגיל לחלוטין. ובכל זאת המבט גרם לאילון לחוש שלא בנוח ומיהר לעלות לחדר השינה שלו. הוא צנח על מיטתו בעודו נושם בכבדות. "מה עבר לי בראש?!" אילון לחש לעצמו, "למה אני עושה את זה?! מה יש לי ממנו?! אני חייב קצת חופש!! קצת לנקות את הראש!! אני לא יכול ככה!!!". אילון לא ידע מה הוא בדיוק עשה ולמה הוא עשה את זה, אבל הוא ידע שאחרי שהוא עשה את זה הוא היה הרבה יותר רגוע. הוא רץ לחדר השירותים ויצא משם לאחר כרבע שעה מיוזע כולו ועם רטט קל בידו הימנית.

הפעם הבאה שאילון התעורר הייתה ביום המחרת, אז הוא חש ריקנות. ורעב. אילון חש רעב. הוא שם לב שלא אכל אתמול כלל. אם הוא חש רעב זה אומר שהוא בריא. ובאמת, כשמדדו לו חום ובדיקות גופניות שונות נראה כי המיני-שפעת חלפה לה לחלוטין. מעין מחלה של יום אחד.הפעם אילון היה בטוח שהכל בסדר. כראה שמה שהיה לא בסדר איתו היה תוצאה של החום הגבוה. אבל עכשיו הוא בריא. עכשיו זה לא יקרה לו יותר.

הוא ירד לארוחת הבוקר וסעד את ליבו. בשיעורים השונים הוא לקח חלק פעיל, ובסופו של היום הוא פנה לרדת לחדר המועדון שלו מהאלום הגדול כשנעצר על ידי אריאל איינשטיין.

"היי אריאל," אילון הפטיר באדישות.

"בוא איתי," אריאל אמר, "זה דחוף. זה עניין של חיים ומוות."

נו, חשב לעצמו אילון, כנראה שהחום הגבוה היה רק פתיחה למה שאריאל וקרן מתכננים לעשות לו עם סוד הקסם היהודי...

הפרק הקודם		הפרק הבא