אתה אוהב אותי? המדריך?

טוב אז זה הפרק האחרון. 

עוד חוויה שהסתיימה...

אני רוצה להודות לכל מי שנרשם למנויים, הגיב, קרא, תמך ועודד אותי להמשיך הלאה. 

הפרק הזה מוקדש במיוחד לעמית, לאליאנה ופרסבת' פוראבר!!! 

מבטיחה עוד פרוייקטים בהמשך. 

נ.ב- "לתקן את העבר" ו"חנונית? כבר לא..." בכתיבה. מוזמנים לקרוא.

אז הנה הפרק...

הנשף הוא נשף מסכות. כל אחד חייב להיות עם מסיכה תואמת לשמלה שלו.

סגנון הנשף הוא ויקטוריאני, ז"א שמלות מפוארות לבנות וגלימות מלכותיות לבנים. 

ג'יני לבשה שמלה שחורה, ג'ס לבשה שמחה אדומה צמודה ואני לבשתי שמלה לבנה שקצת נפוחה.

השמלה התאימה בול עם השיזוף שלי והשיער החום. 

עשיתי בייביליס מוברש בשיער, ג'יני וג'ס עשו פן רגיל. 

התארגו חצי שעה ויצאנו. 

כשהגענו לרחבה כולם היו במסיכות ושמלות מפוארות, העצים היו מקושטים בלבן, הרצפה הייתה כמו לוח דמקה והמוזיקה הייתה מוזיקת רקע עתיקה שהולבשה כמו כפפה ליד לאירוע. 

חיפשתי את דראקו, הוא דיבר בנינוחות עם עוד מדריך. המדריך השני הלך ודראקו הסתובב עליי. 

השיער הבלונדיני שלו היה מעוצב באופן מושלם, המסכה שלו הייתה שחורה, הוא לבש טוקסידו 3 חלקים אבל בלי הז'קט כי הוא שם גלימה שחורה עם עיטורי כסף עתיקים בתחתית. הוא נראה כמו נסיך אמיתי.

דראקו התקדם אלי והביט בי. הוא היה מילימטרים ספורים ממני.

"את יפהפיה" החיוך הלבן שלו קרן.

"תודה" הסמקתי מעט.

מנגינת הואלס האחרון התנגנה ברקע. "התרקדי איתי" דראקו הושיט לי יד.

"בשמחה" נעניתי להצעתו וניגשנו לרחבה.

הואלס התחיל להתנגן ונהפך ליותר ויותר סוער. דראקו שמר על הקצב ורקד ממש טוב. כאילו הוא מכיר את הריקוד מהבית.

"אתה מכיר את הואלס?" שאלתי אותו. "אני רוקד ואלס מאז שלמדתי ללכת. קלי קלות" הוא חייך ופי נפער. 

"וואו. מפתיע" 

לא שמנו לב שהרחבה התרוקנה, המוזיקה התרוקנה ונשארנו רק שנינו.

החלטתי לעשות מעשה.

נישקתי אותו נשיקה חמימה על השפתיים. הבנות והבנים היו בהלם. 

מזווית העין שלי ראיתי את ג'יני וג'ס מחייכות. 

הלוואי שהלילה הזה לא ייגמר לעולם...

אני יודעת שהסוף לא ברור אבל אין לי איך לסיים את זה.

דראקו והרמיוני ביחד (כאילו דא...) נגמר המחנה והרמיוני עברה לגור עם דראקו עד לסוף הקיץ בוילה שלו בקיסריה. 

הפרק הקודם