מלחמת הבתים

סלית'רין הניע את שרביטו. בסיליסק אש יצא ממנו, והחל לעוט אל עבר שירותי הבנות, שבאורח פלא, היו בצד שלו.
מאחוריו ניצבו כל הסלית'רינים לדורותיהם.
אותו דבר מאחורי שאר המייסדים, רק שמאחורי כל אחד, היו חניכי הבית שלו לדורותיהם.
הארי זיהה את דמבלדור. ואת אביו. ואמו.
תלמידי הוגוורטס הנוכחיים עמדו בתווך.
הארי נתן להם פקודה, לא לקום, לנסות לבטל את ההתקפות. אם אין ברירה, לתקוף.

רוונה רייבנקלו הרימה את שרביטה,רסיסי אפר ניתזו לעברה, שאריותיה של העטרת שלה. כשהגיעו אליה, התאחו חזרה להיות עטרת קסומה.
היא הניחה אותה על ראשה, כאילו היא אוחזת בפצצת מימן.

הלגה הפלפאף, זימנה בערך באותו אופן את הספל שלה.                                            
והרימה אותו בקלילות, בתנוחת קרב, כאילו מדובר בנונצ'אקו.

וגודריק גריפינדור, הוא כיוון את חרבו לעבל הסלית'רינים, כאילו בעזרת חרב יפה הוא יגבור על צבא של עשרות אלפי קוסמים, חמושים בשרביטים.

תכלס, הם היו נראים די מגוחכים בזה, אבל מלאי עוצמה.

הבסיליסק של סלזאר סלית'רין נכנס אל חדר הסודות, ודרך פיו של פסל אדונו, אותו פה ממנו יצא הבסיליסק האמיתי בשנתו השניה של הארי, נכנס אל תוך הכלוב הסודי.
זה היה הסוד, לא היה בסיליסק אחד, אלא מאות אלפים!
ועוד היו שם בייצים שלא בקעו.
זאת הייתה מערכת משומנת וקסומה ליצירת בסיליסקים.
מידי זמן קצר הייתה מתרחשת בקיעה.
בסיליסק האש, לחשנן משהו בקולו של סלית'רין, וכל הבסיליסקים החלו לירוק את עצמם החוצה, אל קו החזית.

המלחמה החלה.
הבסיליסקים הסתערו לעבר הקוסמים משלושת הבתים האחרים.
חרבו של גריפינדור, התבררה כנשק יעיל ביותר, היא שיכפלה את עצמה, וירתה חרבות כמו חיצים.
כל חרב-בסיליסק.
וגודריק עצמו התברר כמאסטר בלוחמת חרבות-שרביטים. הוא ליהטט עם החרב, ביד אחת, והשרביט ביד השניה.
החרב, בשביל הבסיליסקים, והשרביט, בשביל האנשים.
גם למייסדות היו סודות בשרוול.
הספל של האפלפאף, התברר כספל מיוחד ששואב את כוח הקסם ממי שהלגה מחליטה עליו, ומעביר אותו אליה. עם כל יריב, היא התחזקה.
והעטרת של רייבנקלו, לא רק מעניקה חוכמה, היא גם לוקחת. היא מעבירה את הבינה של כל מי שרוונה מחליטה, אליה, כולל ידיעותיו וזכרונותיו, מה שמעניק לה ייתרון מחשבתי, וייתרון בכך שיודעת את סודותיהם, ואת הקסמים שהמציאו לבד.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תגיבו.

לא ממשיך בלי תגובות.

הפרק הקודם		הפרק הבא