ביום שאחרי - מנקודת מבט

זה מרגיש נכון. הוא לא ידע איך להסביר את זה, זה פשוט היה ככה.

ג'יימס פוטר פשוט הרגיש את זה.

והוא צדק.

הוא אהב את לילי, והיא אהבה אותו.

ולמרות שהם חיו ביחד זמן קצר יחסית, הם חיו את הזמן הזה.

הם צחקו ובכו.

הם אהבו וכעסו.

ולא משנה שזה לא נמשך הרבה,

לא משנה שזה נגמר בטרגדיה,

הם חיו חיים ארוכים.

ארוכים מספיק כדי לאהוב.

מספיק כדי לכעוס.

כדי לצחוק.

כדי לבכות.

ואת הזמן הזה גם המוות לא היה יכול למחוק.

זה קשה, אבל זה מרגיש נכון.

ת"ב?

הפרק הקודם		הפרק הבא