אני קוסם חצוי

ממליצה לכם להיכנס לפרופיל שלי, אני ילדה מאוד מעניינת🤣 וגם כי אני אוהבת להגיד לאנשים לעשות דברים😄

יאלה מתחילים

״-וכמו שהתחלתי להגיד, אני האורקאל של המחנה. למה אתם מסתכלים עליי ככה? עוד פעם זהרתי נכון?״ רייצ׳ל סימה את דבריה אחרי שזהרה פתאום.

״ היא יותר מוזרה מהרייצ׳ל האחרת לוק״ לחש לי סקורפ.

אבל את אל זה לא עניין. הוא חשב רק על הנבואה👇

״ מה זאת אומרת המשימה תוצלח אבל את העלמה הגיבור לא יצליח להציל? מי זה הגיבור? את אומרת לי שלא נציל את אחותי?? תעני כבר גברת זוהרת!!״

״ וואו תרגיע רגזני! אני רק מנבאת נבואות לא מבינה אותן!״ אמרה רייצ׳ל, נראה שהיא נבהלה מאלבוס. 

 ״ קשה לדעת את פירוש הנבואה,״ אמר כירון.״אך אתם יוצאים למסע החיפושים הזה, דרכו תגלו את הפירוש.״ 

הגיע זמן ארוחת הערב,ואני ישבתי בשולחן שנוצר מיחוד בשבילי, בין שולחנות פוסידון ואתנה. אל וסקורפ ישבו לידי, כי לא היה להם מקום אחר.

כשהגיע תורי להביא את האוכל לאלים (משהו שלא הבנתי בשביל מה, הם אלים לא?) הבאתי שני דברים, אחד לפוסידון ואחד לאתנה. וכשהילדים האחרים ציפו שחבריי

יעשו משהו כזה, הסברתי שהם בני תמותה, ואני בערך סוג של (?).

יצאנו בבוקר למחרת. ארזנו נקטר ואמבורסיה (ולא הבנו את ההבדל. זה אותו דבר או לא??), ארזנו בגדים להחלפה, שהרוב היו גלימות מהוגוורטס. לקחנו את המטאטאים שלנו, אחרי שילדי הפיסטוס תיקנו אותם.ויצאנו לדרך.

״ אז לאן?״ שאל אל.

״ לכיוון היערות״ אמרתי, היתה לי תחושה ששם נמצאת האישה-עץ שלקחה את לילי.

טסנו בערך חמש שעות עד שהגענו ליערות. נחתנו שם והסתובבנו קצת.

״ שלום״ אמר קול נערה, ״ אפשר לעזור לכם?״

 זאת היתה אמה לאבגוד.

איך אמר שם הפרק?: טאאם טאאם טאםםם

אוקיי הנה כמה דברים:

דבר ראשון בקשר לאבא של אמה ורייצ׳ל. חשבתי על זה והחלטתי שאבא שלהם הוא נוויל. 

לא אכפת לי אם מי לונה באמת התחתנה, זה הסיפור שלי ונוויל ולונה פשוט מתאימים.

דבר שני, אין לי דבר שני ואתם תתמודדו מה לעשות😂

     🇮🇱🇮🇱. 🇮🇱🇮🇱🇮🇱

     🇮🇱.        🇮🇱

  🇮🇱 🇮🇱🇮🇱

איזה מגניב זה😂👆

הפרק הקודם		הפרק הבא