שיקוי הפולימיצי (גמור)

פרק 2: הרעיון

כמו שאמרתי, סיריוס פנה אלי, וסיפר לי על תוכניתו.

"שיקוי פולימיצי, זאת התשובה!" הוא אמר לי בהתלהבות

אני לא הבנתי על מה הוא מדבר.

"יש לך ריתוק" ציינתי.

סיריוס נאנח. הוא אף פעם לא נאנח ממני.

עשיתי פרצוף של לא מבין.

"שיקוי, סנייפ, מדבר רע אל לילי" הוא אמר לי, ושרבט מילים על פתק קטן שקרע ממחברת. "עכשיו בוא, אנחנו מאחרים לשיעור שינוי צורה".

מה קרה? שאלתי את עצמי. ממתי סיריוס רוצה להגיע ככה לשיעורים?

ממתי הוא מתלהב ככה.

הרגשה חדשה, בשבילי ובשביל סיריוס.

"אני לא רוצה ריתוק" אמרתי לו, ורצתי יחד איתו לשיעור בשינוי צורה.

הוא דחף לי את הפתק ליד.

'נדבר אחר כך' היה כתוב שם.

מה קרה לסיריוס?

למזלנו הרב, הגענו ברגע הנכון לשיעור שינוי צורה.

וברגע שהוא נגמר, רצתי אל סיריוס.

ומה שהוא אמר לי היה כזה: "אנחנו משיגים שערה של סוור מאוס. אתה, רוקח שיקוי פולימיצי, כמובן שנוכל להיעזר בירחוני, כי ראיתי שהוא העתיק כמו חנון מהלוח" אמר סיריוס וגיחך, ולאט לאט התחלתי להבין הכל. "השינה עושה לך טוב? רעיונות?" אמרתי לו במטרה להוסיף הומור לשיחה, ואז הוא המשיך ללחוש:

"אתה שותה את שיקוי הפולימיצי, הולך ללילי בתור סוור מאוס, ואומר לה"בוצדמית אחת, עופי ממני" ואז רץ משם. פשוט. קל. גאוני. סיריוס"

"נפלת על הראש, או מה?" שאלתי אותו, "ממתי אתה גאון?" חייכתי.

פתאום לילי התקרבה. "שלא תעזו להציק שוב לסוו! מה אתם מתכננים הפעם?" היא צעקה. ואני עטיתי מבט תמים:

"מה יש לך, לחברים אסור להתלחשש?" אמרתי והיא נרגעה לרגע.

ואז התקרבתי אליה ולחשתי באזנה "רוצה לצאת איתי להוגסמיד?"

היא העיפה אותי ישר. "כמה פעמים צריך לומר לך, לא!" היא צעקה בזעם שכל חדר המועדון שמע.

"אני מוכן להשתנות בשבילך!  הכל!" אמרתי לה. והלכתי. והיא הלכה.

היא לא הקשיבה, כמו תמיד.

הלכתי מאוכזב, והבנתי, שאין ברירה. התוכנית של סיריוס יוצאת לדרך.

המשך יבוא...

------------------------------

סורי שהיה קצר. תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא