אנחנו יורדים מהרכבת, ועומדים ליד אגם גדול. לידנו יש סירות קטנות, ומורה שאני לא מכיר צועק עלינו להיכנס לסירות. "קדימה, תכנסו! לא יותר מארבעה בסירה אחת! שמעתם אותי! לא יותר מארבעה!" ליטה ואני נכנסים לתוך סירה, עם עוד שני ילדים, אח ואחות. הם נראים מבוהלים, וכשליטה שואלת אותם אם הכל בסדר הילדה עונה: "אומרים שיש במים האלה מפלצת, ושהיא אוכלת את כל מי שנוגע במים!" ליטה לא נראית מודאגת במיוחד, "נו באמת, זאת בטח סתם עוד איזה שמועה. לא היו נותנים לנו לשוט במים האלה אם זה היה מסוכן." אבל גם היא לא מוכנה לגעת במים. האמת שאותי זה לא כל כך מפחיד, לא בגלל שאני לא חושב שזה נכון, להפך. תזאוס הזהיר שיש מפלצות באגם. אפילו נראה לי שראיתי משהו עולה מהמים לרגע, אבל אני לא בטוח. זה לא מפריע לי כי מה שלא נמצא באגם הזה, זה לא יכול להיות מסוכן יותר ממה שנמצא במזוודה שלי. האמת שזה לא עד כדי כך מסוכן, רק לזרים. ולאנשי שתוקפים אותו. האמת שבמצב הנוכחי שלו הוא לא מסוכן לאף אחד, כי כרגע האוקאמי שלי בתוך הביצה עדיין. כשהוא יבקע אני אהיה בבעיה. אני מקווה שבהוגוורטס מותר לגדל חיות פלא. אני יודע שהיה כתוב שמותר רק ינשוף, חתול או צפרדע, אבל לא יכולתי להשאיר אותו בבית, הוא היה מת.
אנחנו מגיעים לגדה השניה של האגם. ועולים במדרגות. יש הרבה מדרגות, וכשלבסוף אנחנו מגיעים, אנחנו החדר גדול מאוד עם מאות תלמידים גדולים יותר מאיתנו, וכולם מסתכלים עלינו. איש צעיר בשנות השלושים לחייו, עומד ומדבר. "שלום. אני אלבוס דמבלדור. עכשיו הולך להיות טקס המיון שלכם. אנחנו נקרא בשם של כל אחד מכם, והוא יחבוש את המצנפת הזאת." הוא מחזיק כובע ישן ומלוכלך, "תזכרו, המצנפת יכולה לשמוע את כל מה שאתם חושבים!" את כל מה שאנחנו חושבים? זה אומר שהיא תדע מה יש לי במזוודה? כנראה שאני נראה לחוץ, כי דמבלדור מחייך אליי חיוך שכנראה אמור להרגיע אותי, למרות שזה לא. דמבלדור קורא בשם "אמינס, סוזן!" וילדה קטנה קמה בשקט ומתיישבת על שרפרף קטן כשדמבלדור מניח את המצנפת על הראש שלה. בהתחלה, לא קורה כלום, ואז נפתח קרע במצנפת כמו פה וצועק: "גריפינדור!" הילדה מחייכת, ומתיישבת ליד שולחן גריפינדור. הוא קורא עוד כמה שמות, ואז הוא מגיע לשם "לסטריינג', ליטה!" ליטה מחייכת, ומתיישבת על השרפרף. המצפת חושבת כמה רגעים, ובסוף היא מחליטה. "סלית'רין!" היא צועקת. ליטה נראית מרוצה ומתיישבת ליד שולחן סלית'רין. הוא קורא עוד כמה שמות, ואני לא כל כך מקשיב. "סקמנדר, ניוט!" הוא צועק.
|