הפוטרים פוגשים את הבולטונים

הפוטרים והבולטונים עלו ביחד לחדרים והתארגנו לים. כשהיו מוכנים סוף סוף, הם ירדו במעלית ויצאו מהמלון לכיוון החוף.

הארי שם לב שטרוי כנראה באמת היה שחקן כדורסל טוב; הוא ירד לים עם מכנסי כדורסל וגופיה תואמת עם המספר 14 מאחורה.

כשהגיעו לים, הארי וטרוי לקחו את הבנים וירדו איתם למים, הבנות, לעומת זאת, העדיפו לבנות ארמון בחול. ג'יני וגבריאלה מיקמו את החפצים שלהם והתיישבו.

"וואו, חם פה," אמרה ג'יני. "באנגליה לא כל כך חם גם בקיץ."

"כן..." אמרה גבריאלה. "אני זוכרת קיץ אחד, בין כיתה יא לכיתה יב, שהיה לנו ממש חם..." היא הסתכלה הרחק בגעגועים.

"אולי זה קשור לעובדה שעבדנו באותו קיץ?" קרא טרוי מהמים. גבריאלה צחקה. "אבל תגידי תודה, לך היה הרבה פחות חם, את היית המצילה."

"איפה עבדתם?" שאלה ג'יני.

"בקאנטרי קלאב לא רחק מפה," אמרה גבריאלה. "הוא היה שייך להורים של תאומים מהכיתה שלנו... זה היה קיץ מסובך קצת," היא אמרה בעצב.

"למה מסובך?" שאל טרוי שלפתע הופיע לידם כדי לשתות, והפקיד את צ'אד בידי הארי.

"אתה יודע למה אני מתכוונת, טרוי," היא אמרה לו. טרוי נישק אותה על הלחי וחזר למים.

ובלי ששאלה, ג'יני זכתה לתשובות של אותו קיץ.

"באותו קיץ, אני וטרוי התחלנו לצאת," היא אמרה. "אבל לא ממש היה לנו זמן לבלות, כי עבדנו ממש עשרים וארבע שבע. ו.. טוב, כשהיינו בבית ספר, השתתפנו באודישנים למחזה שבית הספר העלה, כי שנינו ממש אוהבים לשיר, אז חשבנו להשתתף בתחרות כישרונות שהקאנטרי קלאב עשה, אבל אז.... תביני, התאומים שהקאנטרי קלאב היה שייך למשפחה שלהם... הם היו בן ובת. ריאן ושארפיי. עכשיו, שארפיי הייתה מאוהבת בטרוי קצת הרבה, וזה מה שסיבך את העניינים... היא שלחה את המנהל של הקאנטרי קלאב להעסיק את טרוי שם, כדי שהיא תוכל להתקרב אליו, אבל טרוי הסכים להתקבל לעבודה רק אם כל החברים שלו מבית הספר יעבדו שם גם, מה ששארפיי לא לקחה בחשבון... היא די שונאת אותי, את מבינה," היא הסבירה. "אבל אז.. טוב, שארפיי רצתה להרגיש טובה יותר ביחס אליי, אז היא כל הזמן קידמה אותו בתפקידים בקאנטרי קלאב. והוא קיבל יותר משכורת, וזה גרם לו קצת... לשכוח את החברים שלו," היא אמרה בעצב. "הוא הלך לשחק כל היום וכל הלילה עם קבוצת כדורסל מתקדמת, ושכח כמה דייטים... ואת החברים שלו... ואז- טוב, ואז היה לילה קשה..." היא נשמה עמוק ואמרה: "נפרדנו באותו לילה. אני התפטרתי מהעבודה ועזבתי. והוא... טוב, אני לא ממש יודעת מה הוא עשה, הוא מעולם לא סיפר לי. אבל מה שאני יודעת זה שחברות שלי גררו אותי להתאמן על שיר לתחרות כישרונות למרות שכבר לא עבדתי שם, ובלילה של התחרות הם עמדו בקהל והם הסתירו אותי, וטרוי היה אמור לשיר עם שארפיי כי היא הכריחה אותו, אבל אני לא יודעת מה קרה שם, בסוף הוא עלה לבמה לבד. ואז כשהיה תורי לשיר, אני שרתי והייתי מאחורי החברים שלי ככה שהוא לא ראה אותי, אבל אז.." לפתע היא חייכה. "טוב, באותו ערב חזרנו להיות חברים. עכשיו את בטח מבינה למה אמרתי שזה היה קיץ מסובך," היא סיימה.

ג'יני לא ידעה מה לומר. גבריאלה ראתה את זה עליה.

"את לא חייבת להגיב," היא אמרה. "את היחידה שסיפרתי לה על זה, אפילו לא לטרוי. אני לא יודעת למה, הרי אני בקושי מכירה אותך..." היא צחקה.

ג'יני חייכה.

הפרק הקודם