יומני היקר, אני שונאת אותך.

אני ואמה הלכנו לחדר המועדון של גריפינדור. אבל לפתע, תחושת עצב חלחלה לתוכי.. 'יש סיכוי גדול שאת באמת פגעת בו..' אמר קול מוזר בראש שלי. 'את יודעת שהוא בכל זאת מאוהב בך.' 

ניסיתי להתעלם ולהגיד לעצמי ולקול הזה שזה מגיע לג'יימס על מה שהוא עושה ועשה. 

'את שונאת אותו בגלל מה שהוא עשה, ובכל זאת אוהבת אותו כמו ילדה קטנה..' הקול דקלם. אבל הקול הזה גם שיקר, אני הרי לא אוהבת את ג'יימס פוטר השחצן! 'אבל השיער שלו יפה, את יודעת שאת חושבת ככה. והקול שלו גם טיפה עושה לך משהו..-' 

-איכסה!! אפשר פסיכולוג אולי?! הקול הזה פסיכי לגמרי.

'אוי, נו, באמת! את יודעת שאני צודק. ואני צודק, כי אני זה את! וזה לא הגיע לג'יימס. תחשבי על זה, הוא בכה על הכתף של חבר שלו בגללנו! בחייך, את יודעת שאת מצטערת...'

"אה.. אמה?" פניתי בקול חלול אל אמה. "כן, לילס?" 

"אני... נראה לך שזה באמת הגיע לג'יימס? כאילו, הוא בכל זאת בן אדם." 

 "הוא בן אדם? שיתחיל להתנהג כמו אחד!"

"כן.. אבל.. אולי יש לו בעיות או משהו שהוא ככה?" פתאום, משהו קרה לי. לא הבנתי מה עובר עליי, ולמה נהייתי כל כך רגישה לגביו.

"ליליאן, מה עובר עלייך? את מתנהגת כאילו את מחבבת אותו!" ולפתע, נראה כאילו לאמה נדלקה נורת רעיון מעל הראש או משהו כזה. "רגע.." היא הסתכלה עליי במבט לא מאמין. "אל תגידי לי ש.." היא התחילה לצחקק.

"את מרגישה רע בגלל שפגעת בג'יימס, וזה אומר שאת מחבבת אותו!" אנשים התחילו לסובב את ראשם אלינו. "אמה, אולי תסתמי?-"

"-לא, את מתביישת, כאילו?"

"קצת!"

"אז זה אומר שאת ממש מחבבת אותו!" אמה התחילה לצחוק צחוק מתגלגל. איזה חברה טובה! "עזבי את זה, יודעת מה? הלכתי לישון." 

צחקוקים של גריפינדורים ליוו אותי בדרך למעונות, ותחושת כעס חלחלה בי.

'תזרקי אותה כבר, היא לא חברה שלך..'

הקול הזה פשוט אף פעם לא סותם, הא? 

נכנסתי למיטה, לא היה לי חשוב כבר אם שטפתי פנים או צחצחתי שיניים, והעיניים שלי נעצמו לאט לאט.. עד שלפתע, הינשוף שלי, אליוט, הגיע עם מכתב בפיו ומחברת חומה שהחזיק ברגליו.

"תודה, אליוט" לקחתי את המכתב, הוא היה מאמא שלי! פתחתי אותו, והתחלתי לקרוא.

לילי היקרה, שלום. איך לך שם בהוגוורטס?.. אבא שואל אם הבנים מחזרים אחרייך, פטוניה שואלת אם לא נמאס לך להיות כזאת מוזרה (אבל תתעלמי ממנה), ואני שואלת מה עובר על הרגשות שלך? אז בגלל זה הבאתי לך יומן. תוכלי לרשום שם את כל הרגשות, המחשבות, והסודות הכי כמוסים שלך! -אוהבת תמיד, אמא!

לקחתי את המחברת החומה והסתכלתי עליה. 'הסודות הכי כמוסים.. תכתבי שם על ג'יימס!'

שלום לך, יומן. זאת ליליאן אוונס, מכשפה מלונדון, שחושבת שהיא אוהבת, סליחה.. שיש קול קטן מעצבן בראש שלה שאומר לה שהיא אוהבת בריון בשם ג'יימס פוטר הפוץ. בוא אספר לך עליו קצת..

הפרק הקודם