בילי - ואבני הירח

"בילי!" האישה התקרבה אליו בצעדים נמרצים "איפה היית? אני כבר מחכה לך שעות אדוני הצעיר! כבר המון זמן אני מחכה לאפות את העוגה ואיך מכינים עוגה בלי ביצים וחלב?". היא לקחה מידיו של בילי את המצרכים שקנה מהמכולת וחזרה במהרה למטבח "ואל תשכח להוריד נעלים! אני לא רוצה לכלוך בבית הזה!" גברת סמית' אהבה לאפות. היא הייתה בעלת שיער בלונדיני אסוף בסיכה שקיבלה ביורשה מאמה, היא הייתה גבוהה בעלת מבנה פנים צר ועינייה הכחולות היו גדולות וחדות. אך למרות מראה גברת סמית' הייתה אישה לבבית שאוהבת בית ובישולים.
"ביקרתי בחנות של מר תומאס ולא שמתי לב לשעה.." מלמל בהתנצלות, הוא הוריד את נעליו בכניסה לבית ולבש את נעלי הבית הירוקים שלו והלך לכיוון חדרו שנמצא בקומה העיליונה.
"לאיפה אתה הולך בילי? חכה רגע כאן! אני רוצה להגיד לך משהו." קראה גברת סמית' מהמטבח. בילי הסתובב לאחור בבקשה שלא תבקש ממני לעזור לה במטבח נאנח בילי, הוא ממש שנא לעזור לדודתו במטבח לאפות. היא כל הזמן העירה לו על עבודתו הגרועה ולא נתנה לו ללקק את הכפית, הוא גם הייה בשלן גרוע. "כן?.." שאל בהיסוס.
"באים אלינו אורחים היום! ואני רוצה שתתנהג יפה, זה ברור? אני לא רוצה כאן שום באלגן טיפשי! באה לכאן בסביבות שמונה אחותי והיא אישה קפדנית ביותר! אז אני רוצה שתתנהג יפה אני ברורה?". אמרה גברת סמית'
בילי רק הינהן עם הראש פעמיים מזל היא לא רוצה עזרה במטבח ואז כאילו קראה את מחשבותיו של בילי אמרה גברת סמית' "אה ואני צריכה גם עזרה במטבח ממך. ואל תעשה לי את הפרצוף הזה!" נזפה גברת סמית' בבילי כשראתה שעשה פרצוף מעוות.
"מה? איזה פרצוף" היתמם בילי.
גברת סמית' צחקה "זה לא כל כך נורא לבשל אולי מתישהו תאהב את זה.. וגם דוד צ'ארלי עסוק כרגע ואני לא רוצה שתפריע לו, קדימה! תשטוף את ידייך ותבוא אחר כך למטבח!" מיהרה אותו גברת סמית'.
בילי בלי להתלונן פסע בצעד כבד לכיוון האמבטיה הוא שטף טוב טוב את ידייו בסבון בריח תפוח וניגב את ידיו במגבת האדומה שהייתה תלויה שם על הקיר. אחר כך יצא בילי מהאמבטיה והלך לכיוון המטבח.
"יופי" אמרה גברת סמית' והוציעה 3 טבלאות שוקולד מריר מהמפריזר, לקחה קרש חיתוך וסכין חדה. "אני רוצה שתפרק את השוקולד הזה לקוביות אני בינתיים יכין את הסיר ואז תמיס את השוולד בסיר מובן?" אמרה גברת סמית' שבינתיים חזרה לרדד את הבצק. בילי לקח את שלושת הטבלאות וביחד עם הסכין פירק אותם לקוביות (שלא יצאו ישרות ואפילו קצת עקומות). כשסיים לקח את כל הקוביות והכניס לתוך הסיר שהייה בו חלב רותח. שפריץ של חלב רותח נכנס לעינו השמאלית של בילי והוא עיווה את פרצופו מכאב ושם את ידו על עיינו הנפוחה. "אוי בנאדם! לא עוד פעם!". הוא הלך במהירות לאמבטיה כדיי לשטוף את עיינו הנפוחה במים קרים. כשחזר למטבח דודתו מרגרט כבר הספיקה לסיים לרדד את הבצק, לערבב את רוטב השוקולד ולמלות את הבצק ברוטב שוקולד. יותר מזה, היא כבר שמה את העוגיות בתנור.

כעבור כמה רגעים נשמע צילצול בדלת ומיד אחריו נכנס והויפע מי אם לא, הדוד צ'ארלי, "הו, איזה ריחות יש בבית הזה" זימר לו אדון סמית'. הוא דידה לכיוון המטבח מזמר שיר לו מוכר ונשק לגברת סמית' על הלחי. גברת סמית' הסמיקה "לא לפני הילד!" העירה לו, אבל עדיין חייכה בבישנות.
"היי בילי! איך עבר אליך היום?" קרא אדון סמית' לבילי שהייה עסוק כרגע בצפיה בסרטים מצויירים. "אמ.. לא הרבה, רק הלכתי לקנות מצרכים לעוגה בשיא החום, כמעט נמסתי, ודודה מרגרט כמעט ירתה בי שאיחרתי. טוב אחר כך הייתי חייב לעזור לה להכין עוגיות, וכרגיל אתה מכיר אותי, גרוע בבישולים השפריץ עלי חלב רותח על העין. אז בקיצור הייה לי יום אחלה, כמו תמיד." הוא הסתובב לכיוונו של אדון סמית' וחייך חיוך דבילי ומטופש . "איך עבר עליך היום?"
אדון סמית' צחק. "אני בטוח שלא הייה לך עד כדיי כך נורא, למרות שאני דיי מבין את כוונתך שדודה מרגרט כמעט ירתה בך-" הוא הפסיק כשראה את הפרצוף הכועס והנוזף ששלחה אליו גברת סמית'. "ל- למרות.. שהיא תמיד צודקת!..נכון מתוקה?" הוא הפנה את ראשו לכיוון גברת סמית' וחייך אליה חיוך ענק חיוך שאומר 'היי אני סתם אדיוט ואל תשימי לשום מילה שאני אומר'.

כשישבו כול םלאכול ארוחת צהריים סיפרה גברת סמית' לאדון סמית' שאחות שלה באה לבקר. היא נזפה בהם על כללי התנהגות וכל מיני הערות. ומיד כולם יצאו למשימה לנקות את הבית (יותר נכון להבריקו) ולהתקלח ולהיראות הכי מטופחים שאפשר. בערך בסביבות שמונה נשמע צילצול בדלת.

הפרק הקודם		הפרק הבא