חשבתי שאני ילדה רגילה .

לכבוד רייצ'ל ג'ונס
סטנפורד
החדר השני בגודלו
אנגליה

זה מה שהיה כתוב על המכתב המוזר הזה שהביא הינשוף . מה עושה ינשוף פה ובשעות הבוקר ?
ועוד יותר מוזר מה שהיה כתוב במכתב . מה זה הוגוורטס ?
מה זה מוגלגים ואיפה מוצאים את כל הציוד הזה ?
הודיעו לי שהאגריד , שומר הקרקעות של בית הספר יבוא לקחת אותי לסמטת זיאגון או משהו כזה .
אולי דיאגון ? טוב לא משנה . אני חושבת שזו מתיחה אחת גדולה . אולי ג'יימס אירגן את זה .
הוא מאז ומתמיד היה ילד מוזר . לפחות חשבתי ככה עד יום שלישי בבוקר . כשהאגריד בא .

כשראיתי אותו בהתחלה נבהלתי . גבר בעל בגדים בלויים עם זקן שחרחר מקורזל ופרוע , שמנמן , 2 מטר + . 
מה אני אמורה לחשוב ? הוא לקח אותי על אופנוע שעף (אם אספר את זה להוריי , הם מיד ישלחו אותי לפסיכיאטר ) ,
הוא לקח אותי לסמטת דיאגון , שבדרכה עוברים בפונדק הקלחת הרותחת , מקום עם אנשים מוזרים שנראים כאילו שלפו אותם
מהמאה ה- 18 . עם גלימות מוזרות ומקלות עץ . מקום נורמלי בהחלט .

חשבתי על אפשרות לברוח , אך כעבור רגע האגריד האיץ בי , אגב , הזכרתי שזהו יום ההולדת שלי ? האגריד קנה לי מתנה ,
ינשוף . עוד לא החלטתי איך לקרוא לו . בהתחלה נכנסנו לבנק . היו שם יצורים גמדים כאלה עם אוזניים ארוכות כאלה , קירחים ובעלי ידיים לבנות .
הבנתי ששמרו לי כספת , והאגריד הסביר לי על הכסף של הקוסמים ולקחתי כמות מסוימת של חרמשים וכחופן גוזים .
לאחר מכן נכנסנו לחנות . חנות שרביטים , ניסיתי להניף כמה מהם ובואו נגיד ,
שלא מעט דברים נשברו לאחר מכן . לאחר כרבע שעה של חוסר מזל ,
מצאנו את השרביט המושלם בשבילי . שרביט צינית ונימי לב של דרקון . לאחר מכן הלכנו לחנות הגלימות ( לדעתי , דבר טיפש למדי )
היה שם ילד מוזר , חיוור ובעל שיער בלונדיני . אך לא צהוב כשמש . צהוב חיוור . הייתה לי תחושה שהוא לא ילד חביב ונחמד .
לפי מה שהבנתי מהאגריד על הבתים , אני די בטוחה שהוא ישתייך לסלית'רין . נראה שהוא יהיר ומתנשא .

לאחר כשלוש שעות סיימנו את הקניות , והאגריד החזיר אותי הביתה  . הופתעתי שההורים שלי האמינו לזה שהייתי אצל חברה .
אך בדרך מסוימת , אהיה חייבת לגלות להם על קהילת הקוסמים . לפחות עכשיו אני מבינה שג'יימס הוא לא מוזר .
ואני לא אהיה צריכה להרגיש שנאת - חינם אליו . כי ... אתם יודעים ... אני די מחבבת אותו . 

הפרק הקודם