המקום היה חשוך, רק הד קולו של רון מרחוק, "הארי, הרמיוני, אתם כאן"? הארי גישש באפלה אחר קולו של רון כשלפתע נשמע קול מוכר, "אני מצטער על הנפילה, בטח כאב"?! הארי והרמיוני הסכימו פה אחד, לפתע הגיח מתוך האפילה אדם גבוה, רזה ובעל שיער בלונדיני מאפיר, דראקו מאלפוי.
"מה רצונך מאלפוי? לא לחינם הבאת אותנו לכאן", מאלפוי הנהן להסכמה, "רציתי להזהיר אותך הארי", ושלף מגלימתו אבן אדומה זוהרת, "את זה קיבלתי לפני חודש מאבא שלי לפני שמת", הארי פער את פיו עד שלסתו כמעט יצאה ממקומה, "אבא שלך? מת? מתי זה קרה? איך"? מאלפוי הביט באדישות בפניו של הארי ההמום ששאל היכן נמצא רון, "הוא בידיים טובות, הוא נפצע, הוא יחזור אליכם בעוד מספר רגעים", הארי הביט באבן ששניתה את צבעה לכחול עז, "אמור לי מאפלוי מה קרה"?
"הכל התחיל כשהורי חזרו מחופשה באיזור הודו, אבא שלי שלח לי ינשוף להכנס למסתור שהכנתי ליתר ביטחון, הוא אמר לי שיש ללורד וולדמורט יורש שמחליט לחזור ולנקום בכל מי שהיה קשור במותו של אדון האופל, אמנם אני לא ממש ידיד שלך, הארי, אבל הייתי בקרב ולכן עליי להסתתר, כך גם לך ולחבריך, הילדים שלכם בהוגוורטס בטוחים, אבל מי שאלא, חייב לבנות מסתור, אחרת יהיה מאוחר מידי, אמרתי לאבי שיבוא לכאן עם אמא שלי, אמא שלי הצליחה להגיע אבל אבא שלי נרצח קצת אחרי שהספיק למסור לי את האבן הזאת, היא מראה לי מתי יש סכנה בחוץ ומתי לא, כרגע אין, אך כשהיא אדומה אי אפשר לצאת מכאן, כעט היא כחולה וזה אומר שרגוע בחוץ, כשהיא ירוקה יש זר מעל המסתור שלי כמו שהיה לפני שבאתם, תשארו כמה זמן כי היא שוב אדומה"
הארי הקשיב למונולוג של מאלפוי, הביט בהרמיוני במבט חושש ולא ידע מה לומר, לאחר עזר דקות הביט שוב במאפלוי ושאל, "אז מה אתה אומר בעצם"?
מאלפוי הביט בהארי בחשדנות ואמר "השאר איתי הארי, זה לא הזמן המתאים להפוך לאויבים, לפי הבנתי היורש הזה יותר חזק מהלורד וולדמורט בעצמו, על כן עליך להיות זהיר, הקם מסתור והמנע מתנועות פזיזות"
לאחר חצי שעה חזר רון ויחד עם הארי והרמיוני עלו חוששים מעל פני האדמה...
לאן זה כבר יכול להגיע חזב הארי לעצמו....
|