ג'יימס פוטר

"וואו המקום הזה ענקי!" אמר ג'יימס.
"כן הוא פשוט מדהים!!!" המשיכה אותו גבריאלה.
"נא להתרכז באולם בבקשה מתחילים במיון!" אמר פילץ' והמיון החל.

"דין-גריפינדור!"
"גבריאלה-גריפינדור!"
"סטן-רייבינקלו!"
"קורל-הפלפאף!"
"ליאו-סלית'רין!"
לפתע הייתה הפסקת חשמל, האות האפל הופיע בשמיים, מנהלת בית הספר מילמלה משהו והאות האפל נעלם ואיתו החשמל חזר.
"מה זה היה?" אמרו גבריאלה ודין פה אחד. "טוב נחקור את זה אחר-כך" אמרה גבריאלה "אבל עכשיו דין מתמיין תפנה לו כיסא לידך!" המשיכה.
"ג'יימס!" קראה פרופסור מגונגול וג'יימס התיישב על הכיסא.
"ג'יימס...אני לא בטוחה..." אמרה המצנפת.
"בבקשה! לא סלית'רין!" אמר ג'יימס.
"חבל...יכולת להיות קוסם גדול!"
"רק לא סלית'רין..." המשיך ג'יימס.
"אני מצטערת" אמרה המצנפת "אני חייבת לבחור את המקום הנכון ביותר בשבילך, סלית'רין!"
פניו של ג'יימס הלבינו, ג'יימס לא הבין מה קורה כאן! "מה אבא יגיד..." חשב לעצמו, הוא ראה את מבטתם ההמום של כל בית הספר, של המורים, של פרופסור מגונגול המנהלת, ואת מבטתם המתפלא של גבריאלה ודין.
"לא יכול להיות! זאת טעות!" התחיל לבכות ג'יימס למינרווה מגונגול.
"בבקשה! רק לא סלית'רין!" המשיך
ג'יימס החל ללכת מבולבל לכיוון השולחן של סלית'רין והתיישב.
"פה עדיף לך פוטר, אתה יכול להיות קוסם גדול!" אמר מאלפוי.
"שלום, אני יוני ואני המדריך שלכם, בואו אחריי" אמר יוני וקרץ לג'יימס.
חדר המועדון ניראה אפלולי, קר, ירוק במיוחד ועם תמונות של נחשים בכל מקום, קורות חייו של סלאזר, ואפילו חצים ומטרה עם ראשו של הארי פוטר.
"אני...אני חושב זאת טעות, אני לא צריך להיות כאן..." אמר ג'יימס.
"תפסיק לדבר שטויות, פוטר!" אמר מאלפוי.
"תלכו לישון!" אמר יוני "מחר יש לכם מוקדם בבוקר שיעור שיקויים, לילה טוב"
"לילה טוב.." ענה ג'יימס מהוסס.
ג'יימס נרדם ממש תוך כמה שניות הוא היה כל-כך עייף ומותש מהחוייה הנוראית שהוא עבר עם מצנפת המיון.

הפרק הקודם