לאהוב את לונה

דראקו חיכה בקוצר רוח לסוף יום הלימודים.

מיד לאחר סיום שיעור השיקויים האחרון, הוא רץ לחדרו, הגיף את הכילות סביב מיטתו, וניגש לעבודה. הוא בחר דיו בצבע של עיניה של לונה וניייר קלף יקר בצבע זהבהב, והחל לכתוב:

"לונה האהובה שלי,

אני אוהב אותך. את מדהימה, חכמה, יפה, חייכנית ונעימה. אני כל כך אוהב אותך... מתחילת הלימודים ועד היום, לא הפסקתי לאהוב אותך. מהרגע הראשון שראיתי אותך, אהבתי אותך. רכשתי מאה מנויים לפקפקן, כדי שתיהי שמחה. את פשוט משגעת אותי מרוב אהבה. אני רוצה שתדעי מי אני, אבל מתבייש. לכן אתן לך רמז: אני בלונדיני.

שלך באהבה אינסופית, ........ ............"

דראקו ידע שהמכתב שלו פשוט, אבל לא היה אכפת לו. הוא קשר את המכתב לינשוף יקר, יפהפה וחדש (כדי שלונה לא תזהה את הינשוף שלו), וחיכה ליום המחרת. השמועה התפשטה בקרב בני חדרה של לונה, אל כל מגורי הבנות, אל כמה מחדרי הבנים, אל כל תלמידי גריפינדור, אל מעטים מתלמידי רייבנקלו והפלפאף שהפיצו גם הם את השמועה בבית שלהם. לבסוף שמעו הסלית'רינים על מכתב האהבה שלונה לאבגוד קיבלה. 

לדראקו לא היה קל לעטות על פניו הבעה משועממת כנגד השמועות, אך הוא הצליח בכך לבסוף:

"היי, דראקו! שמעת? המג'נונה קיבלה מכתב אהבה!" קרא גויל. 

"כן, זה ממש מוזר, אתה לא חושב - דראקו?" שאל קראב וצחק.

דראקו התעכב עוד כמה שניות בניקוי עט הנוצה שלו, רק כדי להיות בטוח שהבעתו חסרת עניין. הוא הסתובב אל קראב וגויל. "מה קורה? המג'נונה מעניינת אתכם?" שאל בשיעמום מופגן.

גויל הסמיק, ודראקו הרים גבה. הוא צחק צחוק קר ומאולץ, אף שמבפנים רתח מזעם.

"אה... לא! היא ממש לא מעניינת אותנו!" מיהר קראב להגן על חברו.

"נו, אז מה אכפת לכם? חוץ מזה, רק כאלה שמעוניינים בלונה יקראו לה 'מג'נונה' כדי להתגרות. אני צודק, גויל?" דראקו הדגיש את המילה האחרונה.

גויל האדים ממבוכה ומלמל: "אני הולך להתקלח..."

באותו לילה, כתב דראקו מכתב אהבה נוסף, ארוך יותר, ובאחת מן השורות הדגיש: 

"תיזהרי מגרגורי גויל... הוא חתיכת סלית'ריני מסריח... והוא מנסה לרמות אותך כדי שתצאי איתו ואז הוא יכשף אותך..." כמובן שזה היה שקר, אבל דראקו כעס מאוד. 

בבוקר שלאחר מכן התפרסמה השמועה על מכתב האהבה השני, כך גם בבוקר השלישי, הרביעי, החמישי והשיש.

הפרק הקודם		הפרק הבא