להתגבר... או שלא?

היי! מה קורה וזה? עכשיו סוף שבוע אז תצפו להפצצה בפרקים:)

נקודת מבט: לילי

ההתעוררתי לקול צווחה.

לקח לי רגע להתאפס על עצמי אבל בסוף נזכרתי איך קוראים לי. השעה היא ארבע וחצי בבוקר.

הצווחה נפסקה ונהיה שקט, הסתכלתי מסביב ותהיתי למה שאר חברותי לחדר לא התועוררו מהקול הזוועתי הזה.

התחלתי להילחץ... 'הכל בסדר לילי,' חשבתי, 'זה בטח איזה זאב או...' לא התאפקתי מהלחשוב, 'אדם זאב...'

לקח לי בדיוק רגע לרוץ לחלון ולראות את הירח מלא.

רק רגע, כשרצתי לחלון, הייתי בטוחה שראיתי את... לא, לא, אין מצב. אני עדיין בתוך הסיוט הזה, או ש...

אני רצה בחזרה לחלון. אבל מה עושים בחצר בשעה 4 וחצי בבוקר בלק, פוטר וזאב. ואוי ויי - פוטר ממש מדמם ו -  רגע מה? נראה לי שדמיינתי. אין בלק ופוטר, יש... כלב, אייל, ו... זאב? נראה לי שיש לי הזיות. עכשיו שלושתם פתאום נעלמו!

אני כבר ממש עירנית עכשיו! אני הולכת להתקלח ואז לקרוא קצת בחדר מועדון.

או אולי להשלים את שיעורי הבית...

נקודת מבט: ג'יימס

היום ירח מלא, אז אני, רך כף וירוחני יוצאים לכיוון הצריף בסביבות השעה שמונה, והאמת שמאז שאין את פיטר לוקח לנו קצת יותר מרגע כדי להיכנס. 

אנחנו עכשיו בדרך. מפת הקונדסאים שלנו כבר מוכנה אז ליתר ביטחון אנחנו לוקחים גם אותה וגם את הגלימת היעלמות שלי. 

"קרניים, בהמשך לשיחתינו אחר הצהריים," אומר רמוס, וברור שהוא וסיריוס תכננו את השיחה לפי המבטים שהחליפו, "אני חושב שיותר טוב בשבילך יהיה - "

"להתגבר על לילי. להתגבר." קטע אותו סיריוס. הפתיע אותי שהוא רציני הפעם.

"נכון," אמר רמוס, "להתגבר. אתה צריך להבין שהיא לא  בקטע שלך ולהפסיק להביך את עצמך."

"ומה אם - " אני אומר, קצת בכעס, "אני עדיין אוהב אותה ולא אכפת מהשטויות שלכם?" הם הביעו עלבון וזה הכעיס אותי.

"אז אתה פשוט תהרוס. אתה רואה בעסק הזה רק את עצמך, וזה די מחרפן אותי ואת ירחוני. מה אם אני אגיד לך שגם אני וגם הוא מחבבים מישהי ואתה אפילו לא מודע לזה?" התריס סיריוס.

"אנחנו רוצים בטובתך. אני בטוח שגם רך כף מבין שקשה לך עם אבא שלך, אבל שום דבר לא יעזור יותר מאשר למצוא לעצמך חברה נורמלית."

"שנייה, שנייה," אני אומר, "ירחוני - אתה מחבב מישהי? על הסיפור של רך כף וסופי אני יודע." סיריוס מת על סופי מהשנה הרביעית, והוא אף פעם לא ניסה את מזלו אצלה, הוא אמר שבנות אחרות ישנאו אותה בגלל זה.

"קרניים... זה לא הזמן.... אמ...."

"הוא דלוק על - "

"אני אומר! אוף, אן."

הלם. פשוט הלם.

"רגע, אני מעכל." אני אומר.

"אז תעכל מהר כי הגענו ויש לירחוני ולנו 10 דוקת להישאר בני אדם." אומר סיריוס.

"טוב, טוב. הינה - אני לא מרוכז בעצמי -  רך כף, מה קורה עם סופי?"

"אה, תשמע.... החלטתי לדבר איתה ביום ראשון, לא אכפת לי."

"יאללה בהצלחה גבר." והינה אנחנו עוברים עם ירחוני את השינוי...

אני לא אפרט עכשיו, אבל אני, ירחוני ורך כף נקלענו לחתיכת טירוף אחר כך! תחכו לפרק הבא, כי אני במרפאה עכשיו ומאדאם פומפרי בדיוק חזרה.

ת"ב? 

הפרק הקודם		הפרק הבא