שדרת החלומות השבורים

הוא נפל.
החשכה עטפה אותו, העלטה הגיעה מכל מקום- אך הוא לא סבל. ההרגשה הייתה כמו לרחף על מים אפלים, מהירים,יוצרי אדרנלין ולשכוח מהכל.
בבת אחת- זה נגמר.
בן סיריאנו נחת על רגליו, חי, נושם, אפילו לא שרוט. לרגע עוד האנדרנלין פעם בעורקיו ועל קרקע מוצקה גרם החומר- הסם,כמעט-הנמצא בדמו לראשו להסתחרר.
אך דבר אחד נותר מהחוויה- האמיתית או לא, שעבר כרגע - החושך. מרחבים עצומים, מוקפים בערפל, לא ידועים. עצם אחד, בודד, זרח בעלטה. קבר. קבר לבן, צחור, משיש. בן זיהה אותו- הקבר הלבן של אלבוס דמבלדור, שעומד שם, בשפת היער האסור, עוד מסוף שנות התשעים.
את שערה השטיני של הנערה המשוטחת על הקרקע היה מזהה בכל מקום. משוטחת על הקרקע? לא, לא על הקרקע. על מצבה.
"מליסה?"
"בן..." לחשה.מדהים כמה קולה חסר הייחוד נשמע נפלא באוזניו של בן- כאילו מלאך החל לשיר. אבל בניגון הממכר היה משהו חנוק. בכי.
"אני כאן," ענה לה, עיניו עצומות, מתענג על שירתו של היצור האלוהי.
"למה עזבת אותי?" לחשה, מעונה.
עיניו של בן נפקחו. "מעולם לא עזבתי אותך."
מליסה המשיכה להתייפח.
"את לא שומעת אותי?" שאל בתמיהה.
היא לא זעה ממקומה.
"מליסה?" בן רכן לעברה.
בעניים שלה לא זרח הצבע המדהים שהיה בו בדרך כלל. מעבר לנפיחות, בעיניה בלט הצבע האדום.
בן ניסה להסיט את שערה מפניה. ידו עברה דרכה. הוא נרתע.
באורו הקלוש של הקבר הלבן הוא ראה לראשונה את השם החרוט על המצבה. בן סיריאנו.
"מה?!" נחנק.
מליסה הרימה פיסת שיש לבנה מחודדת שהייתה מונחת לידה.
"מליסה?" שאל בן שוב.
היא החזיקה את חתיכת האבן בשתי ידיה.
"מליסה, מה את עושה?"
היא הטיסה אותה לעבר ליבה.
"תפסיקי! לא!-"

--------

"בן!"
אח, הנה שוב הצליל הנפלא. הפעם לא היה בו שום רמז לחניקה. יותר- בהלה.
"מליסה?"
היא פלטה אנחת רווחה."אני כאן."
"באמת?" הוא פקח את עיניו.
"כן," הבהלה נעלמה מקולה. "באמת."
הוא הזדקף. מבין עיניו המטושטשות הוא ראה ששניהם- הוא ומליסה- היו בתוך תא של ההגוורטס אקספרס.
"מה קרה?" שאל. קולו- המהפנט בדרך-כלל- היה מלא בהלם, בבהלה, באימה.
מליסה חשה בבהלה בקולו וחיבקה את כתיפיו. "היה לך סוג של חלום רע. הזיה, נדמה לי. זה בסדר."
אך משהו בכל זה גרם להזיה להראות אמיתית יותר. נבואה, אולי, חשב לעצמו.
עוד מעט הם יגיעו לטירה. אז בנתיים, רק בנתיים, הוא הניח למוחו להפסיק להיות מוטרד במחשבות.
בן הרפה את גופו ונתן לעצמו להתמכר למגע עורה של הנערה.

 --------

פרק קצרצר, אני יודעת, אבל אני אנסה לפצות על כך בפרקים הבאים. וכמובן- תגובות!!!!!!!!!! כל מי שקרא את הפרק, שיגיד מה דעתו וידרג!!!!!!!! זאת ממש לא טרחה שאומרת בשבילי המון, אז אל תהיו רעים!(: 

הפרק הקודם		הפרק הבא