.

בזכות התגובות אני ממשיכה! ככל שיש יותר תגובות,המלצות ודירוגים אני ממשיכה מהר יותר!.

יופי אמא. מקורי מאוד.

קמתי מהמיטה שלי. אני בת חמש עשרה. סוף-סוף! קיבינימאט!. אני אוכל לפגוש אנשים מסוגי ואת אמא שלי!.

"מר!!!!!!" לילי נכנסה בהתרגשות לחדר שלי. 

"אממ?" הימהמתי

"אמא ואבא קוראים לך!"

זינקתי מהמיטה שלי, והתחלתי לדחוף את לילי החוצה

"ביי ליל!, אני צריכה להתלבש!"

היא צייצה בהתרגשות וקפצה החוצה. תרתי משמע. 

"לילי!, פעם אחרונה שאת קופצת מכל המדרגות!"

היא ציחקקה והתעלמה ממני.היא הייתה עוד מעט בת עשר,אלבוס היה בן שתיים עשרה (שנה שנייה), ג'יימס בן ארבע עשרה (שנה שלישית),ואני שנה רביעית (בת חמש עשרה,היה לי יום הולדת לפני שלושה ימים.).

גילגלתי את עיניי וספרתי בלב עד עשר.

"איייייי!, נפלתי!"

"אני תכף בא לילי!" שמעתי את ג'יימס.

פתחתי את ארון העץ הכהה שלי, והעברתי את האצבע שלי על גבי העיטורים.

בחרתי חולצת טריקו כחולה כהה וטייטס שחור וכמובן, סניקרס שחורות, שערי הג'ינג'י הייחודי היה מבולגן על אף שכבר סירקתי אותו (יותר נכון הטלתי עליו לחש סירוק,אבל וואטאבר). ירדתי במהירות מחדרי שבקומה השנייה, והגעתי מיד לסלון.

"אמרלד" אמרה ג'יני, הארי לא היה מסוגל לומר כלום, הוא נראה ממש מוטרד, אפילו יותר מהפעם שסיפרתי לאל' על הלורד וולדמורט (הייתי בת שמונה והוא בן שלוש ,כי לי יש יום הולדת לפניו, היה לו סיוטים במשך שבועיים עד שהוא סיפר לג'יני והארי, והם ממש התעצבנו עליי והענישו אותי. לא יכולתי לשחק קווידיץ' שבועיים!)

היא הטילה לחש אוטם קול (וציטוטים) על החדר והתחילה לדבר.

"ברגע שפגשנו אותך הבנו שאת לא משהו רגיל. היית בת שלוש, אבל עם יכולות קסם של מכשפה בשנה חמישית, וכאשר היית בת חמש ידעת קסמי ריפוי יותר טוב מהרמיוני בשנה השביעית שלנו. מיד התחלנו לחקור את עברך, זה היה קשה מאוד, אבל גילינו מי אמא שלך, לא הצלחנו למצוא מידע על אביך."

הייתי מעט המומה מכמות המידע שהיה ברשותם.

"מי,מי אמא שלי?"

הארי סוף-סוף פצה את פיו (תודה לאל!)

"מורגן לה פיי"

"את ג'יי לה פיי" השלים. (Jay.עורבני באירית)

הייתי המומה לחלוטין. 'יופי אמא. מאוד מקורי' חשבתי. מיד אחר כך איבדתי את הכרתי.

לנגד עיניי הופיעה אישה ג'ינג'ית יפהפייה לבושה בשמלה ירוקה וזהובה בקצות השרוולים,בקצה השמלה, ובצווארון הוי. היא ענדה ענק עם תליון ברקת יפהפה. התליון הבזיק, והאישה נעלמה.

זהו! נגמר!, תודה רבה לקוראים!. תזכרו! יותר תגובות = המשך יותר מהיר וארוך!

הפרק הקודם		הפרק הבא