הגיבורים האמיתיים

נ.מ ארגולוס

בטח לא רק אני חושב שנינה דין היא הבן אדם הכי יפה בעולם.

שיער חום ארוך וגולש, עיניים ירוקות מהפנטות, אחחח, היא פשוט מושלמת.

בעוד אני יושב מתחת לעץ קטן על יד האגם, חושב על היום שבו אני אציע לה נישואים, מישהו מתיישב לידי.

אני לא הבנתח בדיוק מה הוא אמר, אבל למי אכפת.

ואז הוא ניער אותי.

"כן מה?", אמרתי בעצבנות.

"אני יודע מה אתה חושב על נינה דין, ארגולוס פוטר, נכון?", לאו מאלפוי. הולי שיט. הינהנתי.

"המשפחה שלך הרבה יותר שווה משל נינה ורוי ביחד, אז אתה בטח תוהה למה היא לא החברה שלך", הוא הוסיף.

הינהנתי שוב. אני עדיין בשוק שלאו מאלפוי מדבר איתי.

"אני אעזור לך להשיג את נינה אבל אתה חייב לתת לי משהו בתמורה", הוא אמר מחייך חיוך כזה שממיס אנשים.

"מה אתה צריך?", השקעתי את כל האנרגיה והאומץ שלי כדי לומר את זה.

"אמנדה לאבגוד היא ידידה טובה שלך, נכון?". הולי ****.

נ.מ אמנדה

"מנדי! מנדי את חייבת לבוא!", ארגולוס קרא מהמשך המסדרון.

"מה קרה רגי?", אמרתי ואז... פ*ק. ל א ו  מ א ל פ ו י.

"או, אממ, היי", אמרתי ורצתי הלאה אבל הוא תפס בידי. הולי שיט.

"לאן את הולכת?", הוא צחק, השיניים שלו כל כך מושלמות.

"אל ארגולוס", אמרתי מנסה לא לקפוץ עליו.

"הוא עזר לי להשיג אותך", הוא אמר והלב שלי נפל לתחתונים.

"רגע, רגע, רגע, מה?", פערתי את עיניי, "לא, לא, זה לא יכול לקרות".

שחררתי את ידי ורצתי משם.

אני לא אהיה דמות ראשית. סבתא שלי לא היתה דמות ראשית.

אני לא אהיה נינה דין.

הפרק הקודם		הפרק הבא