המייסדים

סאלאזר המשיך את חייו בנעימות מספקת, ולא הופרע על ידי עוד אדם שאיבד את דרכו.
למעשה, הוא כמעט שכח את הנער האדמוני ההוא.
את רוב זמנו הוא בילה ביחד עם חיותיו המופלאות, שהעדיף בהרבה מבני אדם.
החיות לא בררו אותו, וראו אותו כמות שהוא.
ביתו היה קטן ומזמין, למרות שתמיד העדיף מקומות גדולים ומרשימים.
גם כאשר לא היה ביכולתו להשיג אותם דברים, הוא תמיד שאף להם.
הוא שתה תה כאשר ינשוף חום נכנס לביתו ומסר לידיו הודעה בדיו שחורה פשוטה. הכתב היה נקי אך מעוקם.
על חזית המכתב היה כתוב שזוהי הודעה משוכפלת שנשלחה לציבור הרחב. 
ואכן,לרגליו של הינשוף נחו עוד הודעות, ומיד אחרי שהתאושש הוא עף לחפש את האדם הבא.
סאלאזר, שלרוב לא קיבל הודעות כלשהן, הופתע מהמכתב.

לציבור הרחב,
ישנו עניין מצדנו, גודריק גריפינדור ורוונה רוז רייבנקלו, לפתוח בית ספר לקוסמות הישרת את קוסמיה הצעירים של כל הממלכה המאוחדת.
אנו זקוקים למהנדסים, לתורמי חומרים ולכל אלו המעוניינים לעזור.
למעוניינים בדבר, אנא שלחו ינשוף במהרה או הגיעו לעיירה פרת' שבסקולנד וחפשו את טירת רייבנקלו.

התגובה הראשונית של סאלאזר הייתה בלבול. הית ספר לקוסמות? למה אנשים זקוקים לזה?
סאלאזר עוד זכר את תקופת הכשרתו שלו, שהוא הורשה לצפות באביו כושף מופתים.
עם זאת, הוא זכר גם את אחותו, שלא הורשתה לצפות כמוהו, וכמה רצה לעזור לה, אך לא רצה שידע אביו שמא לא ילמד אותו.
בין כה וכה, הוא התעניין בהקמת בית ספר זה.
השם רייבנקלו צלצל לו מוכר בראשו, וכשקרא את המילה "טירה" בשנית נזכר בעושרה של המשפחה ובשמועות שליוו אותה, למרות שהאמין רק לקומץ מהן.
הוא הבין, גם אם לא לגמרי, שיש קוסמים ומכשפות צעירים הזקוקים להדרכה מצד אנשים מיומנים.
מלבד זאת, הוא יכל לדמיין את עצמו מלמד, מעניקדים ידע, ואחראי עליהם.

סאלאזר, בעקבות חוסר בדיו ובעת נוצה מתפקד כראוי, הכין את עצמו למסע.
את חיותיו האהובות ביותר הוא לקח בעזרת כלוב מתרחב, מקפיד להרחיק אותם אחד מהשני כדי לא לגרום לאבדות.
הוא ביקש משכנו להאכיל את שאר יצוריו ואיים עליו בקללה ליתר ביטחון.
אחרי שארגן את כל דבריו, עלה על סוסו והתחיל לרכב. אם תושבי העיר היו מופתעים לעזיבתו המהירה של סאלאזר הם לא אמרו דבר.
את המסע הוא לא עשה בקסם, מפחד על בני לוויתו, אך הוא עדיין היה מספק וקצר להפליא.

הפרק הקודם		הפרק הבא