נמחק

פרק 19: ועידת הורים-מורים

בינתיים ...

מהחלון המזרחי של משרד המנהל צפה סוורוס סנייפ בהארי מסתער מהצריף של האגריד בזעם לא אופייני לו, ולאחר זמן קצר הגיעו שלושה חברים ושני אויבים. בפניו של סנייפ היה הבעה מוזרה כשראה את הילדה גריינג'ר רצה אחרי פוטר - משהו מוזר באמצע הדרך בין חיוך ללעג. למען האמת, הוא רצה לתת לילדה נקודות ביד אחת ולקחת אותן ביד השנייה. היא הטילה את המיומנות שלו באמנויות האפל עד גבולן כדי למנוע מקווירל להרוג את הפוטר האחר. לאחר מכן, הנערה פתרה את הבעיה באלגנטיות (גם אם במקרה) פשוט על ידי כך שהפילה את קווירל ושברה את קו הראייה שלו ולאחר מכן על ידי יצירת הסחת דעת עם קסם הלהבה שלה. כמובן, היא השתמשה בלהבות הפעמוניות  נגדו אך למרבה המזל, הלהבות הקסומות בדרך כלל לא יכלו לפגוע ביצורים חיים וגרמו רק לחריכה קלה לשולי גלימותיו של סנייפ. המורה לשיקויים הניח שהיא חשבה שהוא בטעות הגורם לקללה על המטאטא של הפוטר האחר במקום להיות זה שמנסה להציל אותו, אך הוא חשד שהפוטר החכם כבר סיפר לה את מה  שבאמת  קרה. ואולי לא - מהמראה הכועס בצורה שלא אופיינית לו, קרה בבירור משהו שהסעיר את הילד.

הרהוריו של סנייפ על ילדי השנה הראשונה ופעילויותיהם חסמו את ההתקוממויות האידיוטיות של הפוטר הגרוע ביותר, אך רגיעה פתאומית ברמת הטיפשות הכללית מאחוריו גרמה לו להבין שנשאל שאלה.

"אני מבקש את סליחתך, מנהל בית הספר. הייתי שקוע במחשבות."

"שאלתי, סוורוס, אם יש לך מושג מדוע פרופסור קווירל עשוי לכוון את ג'ים פוטר בנסיבות אלה? הוא לא עשה שום צעד נגד הילד עד כה. למה עכשיו?"

"בכנות, אני חושד שזה בגלל ההחלטה הבלתי שקולה לתת לילד לשחק כמחפש למרות גילו הצעיר וחוסר הניסיון שלו," אמר סנייפ וחזר בחוסר ידיעה על התיאוריה של הארי עצמו. "כל העניין הסריח מהעדפה אישית ו כבר מההתחלה, ואם הוא היה מת במשחק הראשון שלו, סביר להניח שיאשימו אותך בכך שאיפשרת לו לשחק. לכל הפחות היית עומד בפני השעיה אפשרית מועד המנהלים. לוציוס מאלפוי, אני בטוח, ישתמש במותו של הילד נגדך בשמחה. כשאתה מחוץ להוגוורטס, לקווירל יהיה סיכוי להגיע לאבן... וזה כמעט משעשע בהתחשב בכך שהאבן עוד לא הועמדה במקומה."

דמבלדור נאנח. "כן, זה היה מרגיז. הראי של ינפתא היה צריך להיות מוכן ומועמד במקומו לפני ה -1 בספטמבר, אך הקשיים לרכוש אותו ממחלקת המסתורין מבלי למשוך תשומת לב מיותרת, קשים מכפי שציפיתי. הוא יימסר במסגרת שבוע, ואעביר את חודש דצמבר בהתאמת ההגנות הקסומות של הטירה. עלינו להיות מוכנים לקווירל בתחילת המחצית השנייה בינואר, אם כי אני חושד שהוא יחכה עד מאוחר יותר בשנה לפני שהוא יעשה את הצעד שלו."

"חודש שלם להתאמת ההגנות, אלבוס?" אמרה לילי פוטר המופתעת.

"זהו חפץ אפל  מאוד, לילי. אחד שבדרך כלל לא הייתי נותן לו להגיע למרחק של אפילו מאה קילומטרים מבית הספר הזה אם הצורך לא היה כל כך גדול. כפי שהוא, אצטרך לבטל כמה מההגנות של בית הספר שנועדו לזהות ולחסום חדירת חפצים אפלים רק בשביל לאפשר את הכניסה, וייתכן שיחלפו שנים עד שההגנות הללו יתפקדו שוב באופן מלא. הלוואי שזה לא היה נחוץ, אבל כולנו יודעים מה עומד על הכף גם עבור ג'ים וגם עבור עולם הקוסמים."

סוורוס ריחרח בבוז. בשלב זה בחייו, היה אכפת לו מעט מעולם הקוסמים, ואף פחות מכך מהפוטר האחר. הוא פשוט רצה לראות את השארית האחרונה של אדון האופל נהרסת לנצח. ואז, כל חובותיו הישנים יפרעו, והוא יכול סוף סוף להתחיל לחפש לעצמו חיים חדשים. ברזיל, אולי.

"משמח לדעת שכולנו סידרנו את סדר העדיפויות שלנו", אמר בזלזול. "ג'ים פוטר ראשון, ושאר העולם השני. הו, אבל, אני שוכח. אני מניח שהארי פוטר יגיע למקום השלישי ברגע שיטפלו בכולם על פני כדור הארץ."

"למה זה לא מפתיע אותי, סוורמאוס, לדעת שלקחת את הארי מתחת לכנף שלך. אין פלא שהוא הפך רע," אמר ג'יימס בלעג. סנייפ גלגל את עיניו, אבל מקגונגל רתחה.

"ג'יימס צ'ארלוס פוטר! למרות שאני מכבד את מעמדך כהילאי ולורד בקסמהדרין, אני אומרת לך כאן ועכשיו שאם  אי פעם  אשמע את הכינוי המגעיל הזה אני אשנה אותך לעכבר ואשאיר אותך לגברת נוריס  למצוא ! "

פוטר בלע. "סליחה, פרופסור מקגונגל."

"אל תתנצל בפני! תתנצל בפני האיש שלצערי ובושתי איפשרתי לך להטריד ולהציק במשך שבע שנים! ובכשאתה בעניין, אתה תתנצל בפני הבן השני שלך, זה שאתה חושב שהוא 'הפך לרע' רק בגלל מיקומו בסלית'רין למרות הגבורה יוצאת הדופן שכבר הפגין בלבוא לעזרה ליורש לונגבוטום. ואני צריך להזכיר לך, זה  הבן  הגריפינדור שלך שהרגיש צורך להשתמש במילה 'בוצדמית' נגד חברתו לבית! "

"מינרווה," קטעה לילי, "אף אחד לא היה נבוך מזה יותר ממני, וכך גם לגבי הצרחן המגוחך הזה שג'יימס ואני דיברנו עליו באריכות. ושנינו מצטערים מאוד על הנסיבות שבהן גדל הארי. אבל בהתחשב במיון שלו וביחסיו לג'ים, אני מסכים עם ג'יימס שיש לנו סיבות לדאוג מהארי ומהאפשרות שהוא יימשך ל... אידיאולוגיות אפלות יותר."

"אז תרשי לי בטובך להפיל את החששות המגוחכים האלה, ליידי פוטר," אמר סנייפ בבוז. "שני החברים הטובים ביותר של הארי הם, שניהם, ילידת מוגלגים והמועמד הפוטנציאלי השלישי לנבואה. הוא דחה בעקביות פיתויים לידידות מילדי אוכלי מוות למעט תיאודור נוט, עוד ילד שעבר התעללות ושמתעב את אביו איתו נקשר. מערכת היחסים שלו עם יורש מאלפוי היא עוינות גלויה. הוא אחד מאלה העומדים מאחורי קבוצת מחקר המורכבת מתלמידי בית בכל בית, אך הוא עד כה הסלית'רין היחיד שהיה מעורב. הוא  מיד  הסיק שקווירל עומד מאחורי תקרית הטרול ואז  מיד  הביא את חשדותיו אלי.  שום דבר בהתנהלותו עד היום לא מעיד על התנהגות אנטי חברתית. אם הארי פוטר  אי פעם  יהפוך לקוסם אפל, זה בגלל מה  ששניכם  גרמתם לו עם מעשיכם שלכם. בנוסף לנטישה של בנכם עם מוגלגים מתעללים, הוא מודע היטב למאמציו המתמשכים של לורד פוטר להתנער ממנו, וזה מוצדק לחלוטין שהוא מניח את הגרוע מכל בתוכניותכם להמשך בריאותו והישרדותו אם יאבד את ההגנות הניתנות לו בגלל מעמד היורש שלו."

"סוורוס, בבקשה," אמר דמבלדור. "כולנו מוטרדים ומודאגים מהאופן שבו הדרסלים התייחסו להארי. אבל אתה גורם לזה להישמע כמעט כאילו ג'יימס מתכנן את מותו של הארי!"

סנייפ נעץ מבט קר במנהל במשך כמה שניות. לאחר מכן, הוא משך את שרביטו וזימן תיק ממשרדו אל שולחנו של דמבלדור. "התיעוד הרפואי של הילד. אין לנו מושג על מלוא היקף ההתעללות שלו, כיוון שילדי קוסמים עמידים יותר לתת תזונה מאשר ילדים מוגלגים והם גם מרפאים חבורות מהר יותר. עם זאת, הילד נלקח לבית החולים בשלוש הזדמנויות נפרדות פציעות חמורות שנגרמו על ידי קרובי משפחתו.  באופן מוזר , "אמר בציניות," אף אחד מהרופאים המטפלים בו לא העביר את דיווחי האירוע לרשויות המוגלגיות הרלוונטיות, למרות החוקים ההופכים אותם לפושעים אם הם נכשלים בחובת הדיווח שלהם. אם הייתי נוטה ליצור תיאוריות קונספירציה, אני  תוהה אם מישהו השקיע זמן בלהשכיח את כל הרופאים והאחיות כדי שהרשויות המוגלגיות לא יסתכלו יותר מדי על הסדרי החיים של הארי פוטר."

"האם אתה מציע  ברצינות שידענו  שהארי עבר התעללות פיזית וכיסינו את זה באופן פעיל?" שאל ג'יימס בחוסר אמון.

סנייפ בחן את ציפורניו בשעמום לכאורה. "אני לא מציע שום דבר בכלל, לורד פוטר, כפי שהייתי עסוק למדי כאן בהוגוורטס ולא הייתה לי הזדמנות לחקור את העניין לשביעות רצוני. כשיהיה לי את הזמן, אני  כן ינצל את ההזדמנות לראיין מורים לשעבר שלו כמו גם רופאים שבדקו את הילד לאחר פציעתו. ואם אני  כן  אמצא סימנים של חבלה בזיכרונם, אני  כן אפנה למחלחה לרווחה של ילדים קסומים." הוא הסתובב וירה אל המנהל מבט זועם. "ואני גם אעריך מחדש את הקשר שלי עם בית הספר הזה. יש לו היסטוריה של התעלמות מפשעים של תלמידים מועדפים מסוימים שקיוויתי שנגמרה."

"איך אתה מעז-!" ג'יימס התחיל לפני שדמבלדור קטע אותו בחדות. הזקן נראה כמעט המום מהרמזים של סנייפ, במיוחד אלה על בית הספר שכל הנוכחים ידעו שהם נכונים. הטייתו שלו כלפי גריפינדור ונגד סלית'רין אפשרה לבריונות של הקונדסאים כלפי סנייפ הצעיר במשך שנים ובסופו של דבר אפשרה לסיריוס בלאק להתחמק מהעמדה לדין פלילי על מה שבדיעבד, ככל הנראה, היה ניסיון רצח מכוון לסנייפ. ההעדפה הזו כמעט הובילה לתוצאות הרות אסון רק כמה שנים לאחר מכן כשבלאק החליף צד ובגד בפוטרים.

"סוורוס," אמר, "אם זה יספק את חששותיך, יש לך חופשה להקדיש זמן רב ככל שתרצה בקיץ הבא כדי לחקור את חיי ביתו של הארי הצעיר לשביעות רצונך. כמי שזיהה את הארי כסקיב וגם מי שיעץ לפוטרים למקם אותו אצל קרובי משפחתו המוגלגים, אני מוכן לקבל הרבה מהאשמה בסבל שלו,  אבל  אני לא מאמין שתמצא שזה מכוון מצד מישהו כאן. אני גם לא חושב שתמצא משהו מרושע כמו מזימה להסתיר באופן אקטיבי את ההתעללות שעבר."

"אני בהחלט מקווה שלא, המנהל. אבל אני לא סומך על צירופי מקרים, במיוחד כשההימור כל כך גבוה. הארי פוטר ונוויל לונגבוטום הם שני המועמדים האלטרנטיביים שמסוגלים להגשים את הנבואה אם הילד שנשאר בחיים נכשל. ולא רק שניהם היו נתונים להתנהגות פוגענית מקרובי משפחה, שניהם זוהו גם בטעות כסקיבים למרות שהפגינו כוח קסום ניכר שכל עולם הקוסמים איכשהו פספס בקילומטרים, הישג יוצא דופן. ובמקרה של הארי פוטר, התיק המשמעתי שלו מתאר תקרית המעידה על כך שהתחמק פעם מכנופית הבריונים של בן דודו על ידי התעתקות לראש בניין במרחק של קילומטר וחצי משם."

"זה בלתי אפשרי," אמר ג'יימס בפשטות.

"לא, רק נדיר להפליא. פחות מאחוז אחד מילדי הקוסמים עברו אירועים מאומתים של התעתקות מקרית או זימון חפץ מטווח ארוך. וברוב המקרים שאושרו, הילד גדל להיות מכשפה או קוסם בעל עוצמה יוצאת דופן."

"איך הילד מסתדר מבחינה לימודית, סוורוס? אני יודעת שהוא התלמיד המוביל מבין הסלית'רינים בשינוי צורה," אמרה מקגונגל.

"הוא בקלות הסלית'רין עם הציונים הגבוהים ביותר בשנה שלו ובעקביות בין חמשת הראשונים בכל השנים הראשונות. הילדה גריינג'ר שולטת בכל כיתה בה היא נמצאת למעט תורת הצמחים, שבו ללונגבוטום ללא ספק יש יתרון לא הוגן בשל ההיסטוריה המשפחתית שלו, אבל אף אחד אחר לא עוקף בעקביות את הארי בכל כיתה. הייתה לו התחלה גסה בכמה שיעורים, כמובן, בעיקר בגלל שהוא גודל על ידי מוגלגים. אני בטוח שהוא היה מצליח יותר בהתחלה אם הוא קיבל את ההכנה המוקדמת שילדים קסומים לוקחים כמובן מאליו." ג'יימס התקשח מהעלבון המשתמע. "אכן שמתי לב לפרט מעניין בתיקים האקדמיים שלו. כשהארי היה בשנה השלישית שלו בבית ספר יסודי מוגלגי, הוא קיבל מבחן IQ שהעריך את מנת המשכל שלו כלפחות 140. בית הספר שלח מכתב לדרסלים שהציע לילד את ההזדמנות להשתתף בתוכנית למידה מואצת לתלמידים מחוננים. הדרסלים סירבו... לאחר שהשאירו את הילד מחוץ לבית הספר במשך שבוע שלם, לכאורה בגלל מחלה. לאחר שחזר, ציוניו ירדו באופן סדיר, ובמשך ימי לימודיו בבית הספר היסודי, עד סוף כל שנה, הוא סיים בעקביות בדיוק  חצי מתחת לציון של בן דודו דאדלי הלא מוצלח."

מקגונגל עצמה את עיניה ולחשה. "ילד אינטליגנטי במיוחד, שעבר התעללות בידי קרובי משפחתו וסביר להניח שאיימו עליו אם יציג את בנם האיטי רע בציוניו. זה פלא שהוא מעולם לא פוצץ את ביתו או את בית ספרו בקסם מקרי."

"מה שמעלה עוד שאלה," אמר סנייפ. "ההבנה שלי תמיד הייתה שהארי הוצב אצל קרובי משפחתו המוגלגים מכיוון שהאמינו שהוא סקיב. הייתי מאוד רוצה לדעת איך קביעה זו נעשתה בהתחשב בכך שבגיל שמונה עשר חודשים קסם מקרי עדיין נדיר. אפילו קריאה מזדמנת של רישומי בית הספר שלו מצביעה על לפחות שני תקריות נוספות המצביעות על קסם מקרי מלבד זה שכבר הוזכר, ואין לנו מושג כמה פעמים זה קרה בתוך הבית."

דמבלדור נאנח. "אין לי תשובה לזה, סוורוס. מספר בדיקות בוצעו בסנט מונגו מיד לאחר ההתקפה של וולדמורט שהצביעו על כך שהליבה הקסומה שלו כמעט ולא הייתה קיימת. בהתחלה זה של ג'ים היה חלש לא פחות, אבל הוא התאושש במהירות בתוך כמה ימים. הארי לא עשה זאת, או לפחות, לא במשך מספר החודשים שבהם הוא הוחזק עם משפחתו." הזקן היסס. "אני חייב להיות כנה איתך. חלק מהסיבה שחשבתי שזה נבון להפריד בין שני הנערים היא שחששתי שג'ים איכשהו סחט את הארי מהקסם שלו דרך קשר התאומים שהם חלקו כשהדף את ההתקפה של וולדמורט. יריבות האחים  בין קוסם מפורסם וחזק לאחיו הסקיב הייתה גרועה מספיק, אבל אם יתברר שהארי הוא בעצם סקיב  בגלל ג'ים, אני לא יכול לדמיין אילו רגשות שנאה זה היה מעורר בו."

"השאלה אם הארי פוטר הוא סקיב או לא נענתה. הוא בדרך להיות קוסם אדיר." סנייפ פנה אל לילי וג'יימס. "אתם צריכים לעבור לשאלה אם אתם רוצים שהוא יהיה חלק מהמשפחה שלכם שוב או שבמקום זאת אתם רוצים להמשיך את האנטגוניזם הנוכחי וחסר ההגיון שלכם. יש לי מעט אופטימיות לגבי זה, במיוחד אם אתם עדיין מתעקשים להשאיר אותו עם הדרסלים... באופן אישי, במקומו של הארי, הייתי שונא אותכם עד מותי בגלל עלבון כזה. אבל לכל הפחות, תפסיק לנסות לגנוב את ירושת הילד."

"אף סלית'רין מעולם לא החזיק במושב פוטר בקסמהדרין," אמר ג'יימס בכעס שקט. "ואף סלית'רין לעולם לא יעשה זאת."

 "אז לא היית חכם להפקיר את היורש העתיד שלך במשך עשר שנים לסביבה שבה רק ערכי סלית'רין יכלו לעזור לו לשרוד," השיב סנייפ בבוז.

"נראה שאנחנו תקועים, אלבוס," אמרה מקגונגל. "האם יש עוד על מה לדון? אם לא, הייתי רוצה לחזור למגורים שלי," היא הביטה לעבר ג'יימס בהבעה קפואה, "ולחשוב על הכישלונות שלי כמורה." אוזניו של פוטר נהיו אדומות מתוכחה.

כשהתברר שלא נותרו עוד דברים לומר, ארבעת האחרים עזבו את דמבלדור לבדו עם מחשבותיו. סוורוס סנייפ כמעט הגיע לצינוק כשקול מאחוריו קרא לו. זאת הייתה לילי.

"מה אני יכול לעשות עבורך, ליידי פוטר?" אמר בעייפות.

"אתה יכול להתחיל לקרוא לי לילי, סוורוס. לא משנה מה קרה בינינו בעבר, אנחנו עמיתים עכשיו ויכולים לפחות להיות אזרחיים אחד כלפי השני."

סנייפ נאנח. באופן מוזר, הוא גילה שהוא לא יכול אפילו להתאמץ לשים על פניו לעג ראוי.

"לא היינו ביחסי דיבור אזרחיים מאז 1976,  לילי . אני מוצא שזה מעניין שאת מחפשת את חברותי מחדש רק לאחר שבנך נתפס מעליב ילידת מוגלגים ברגע של כעס באמצעות אותה השמצה מטהרת דם שעלתה לי בחברות האמיתית הראשונה שלי. "

היא הסיטה את מבטה לרגע וענתה בשקט. "כן, בסדר. ג'ים התפרץ בכעס ואמר את הדבר הכי גרוע ושנוא שהוא יכול היה לחשוב עליו. בדיוק כמוך. ואני צבועה על כך שניסיתי להבין את ג'ים  כשאותך נטשתי בגלל זה. ו... אני מצטערת. אני יודעת שזה לא אומר הרבה עכשיו. אבל עכשיו אני מבינה טוב יותר את הלחצים שהייתם בהם כסלית'רין, כמו גם את ההקרבות הרבות שחסחת למשפחתי, גם אם ג'יימס עקשן מכדי לראות אותם. הייתי צריך לסלוח לך לפני שנים אבל לא עשיתי את זה בגלל ש..." היא היססה.

"טוב, אני מניחה ש... בגלל שאומץ הגריפינדור שלי הכשיל אותי. אבל אני מתנצל עכשיו. אני מצטער שניתקתי אותך והתעלמתי ממך כל השנים האלה. ו... אני מתגעגעת לחבר שלי."

הוא בהה בה מספר שניות. "תתגברי על זה," אמר לבסוף בסופיות קרה. "עכשיו, למה אתה באמת כאן?"

היא בלעה. "כשאתה מסתכל על המצב של הארי עם... עם פטוניה, בבקשה יתידע אותי מה אתה מוצא. אני יודעת שאתה חושב שאני או טיפשה או מפלצת על כך שהשארתי איתה את הארי, אבל מעולם לא דמיינתי שזה יהיה כך."

"אף פעם לא דמיינת...?! לילי, את זוכרת כשהיינו בני שמונה ופטוניה כינתה אותנו  פריקים  כי יכולנו להפוך פרחי שן הארי לפרפרים? זה מה שהארי חשב  שקוראים  לו עד גיל שש - פריק! איך בכלל יכולת לחשוב שזה מקובל להשאיר אותו עם היצורה הזה?! "

"חשבתי שהיא השתנתה!" קראה לילי וקולה נשבר. "לא סתם זרקתי אותו על סף דלתה בלילה, סוורוס! אחרי שסיימתי את הלימודים כתבתי לה והתפייסנו! אפילו התכתבנו במשך כל הזמן ששנינו היו בהריון. אני אישית הלכתי לביתה ושמתי הגנות קסומות עליו אחרי שדאדלי נולד למקרה שאוכלי המוות יגלו שהיא קשורה אלי. כשהבאנו אליהם את הארי, בעלה לא היה מרוצה מכך וברור שהיא עדיין לא מרגישה בנוח עם קסם, אבל היא  הסכימה ברצון  לקחת את הארי והבטיחה להודיע לי אם יציג קסם מקרי אי פעם. מסרתי לה אותו, והיא  הבטיחה  לדאוג לו כאילו הוא שלה! "

 היא התקדמה כמה צעדים. סוורוס התנגד לדחף להתרחק ממנה. "זה עדיין לא מסביר מדוע לא בדקת אותו לפחות ! " הוא התיז מפיו.

היא פלטה יבבה לפני שהחזיקה בעצמה. "לא יכולנו, סוורוס! לא העזנו. אחרי שג'ים ניצח את אתה יודע מי, הייתי בטוח שזה רק עניין של זמן עד שאוכלי המוות יבואו אחרינו כנקמה. רק ימים לאחר מכן פרנק ואליס לונגבוטום היו... ובכן, אתה יודע מה קרה להם. פחדתי שאם הארי יגדל בעולם הקוסמים בלי קסם משלו, זה היה בלתי נמנע שקוסמים אפלים או טהורי דם ילכו אחריו, בין אם להשתמש בו כדרך לפגוע בג'ים או לסחוט אותנו או פשוט בגלל שנעלבו מכך שנולד סקיב ל'בית הפוטרים המהוללים! ' זה כבר היה מספיק גרוע כמה אנשים הסתכלו עלינו מלמעלה כי  בוגד הדם ג'יימס פוטר  הלך והתחתן עם בוצדמית מטונפת! "

קולה היה מלא מרגש כשהיא נאבקה להמשיך. "איבדתי את ההורים שלי לאוכלי המוות, סב! אתה יודע כמה נורא מותם היה! הדברים שהחיות האלה עשו להם לפני  ששרפו אותם חיים ! בדיוק כמו שאתה יודע כמה אכזריים יכולים להיות אוכלי המוות לסקיבים שנפלו לידיהם... לא יכולתי לסבול לאבד בן ככה! "

סנייפ שתק כשלילי עצרה כדי להחזיר לעצמה את השליטה בעצמה. לבסוף, המשיכה.

"וכל מה שהיה  לפני  שאלבוס תיאר שכשג'ים יכול היה להביס את אתה יודע מי רק בגלל שהוא הוציא את הקסם מהארי ואולי גם את כוח חייו. הארי פשוט לא  בטוח  איתנו, ואם ויתור עליו יספק את הביטחון הזה, הייתי מוכנה לעשות בדיוק את זה. לא משנה כמה כואב למסור אותו."

סנייפ בחן אותה, תוך כדי שימוש בהיבטים פסיביים של ביאור הגנה כדי לקבוע אם היא אומרת אמת.

"עדיין לא ענית על השאלה שלי, לילי. למה מעולם לא בדקת אותו?"

היא ניגבה דמעה בדרך ונשמה עמוק. "שתי סיבות. ראשית, פטוניה התעקשה על כך. היא שנאה קסמים, אבל ורנון נבהל מזה, והיא חשבה שקוסמים שיבואו לבקר יעצבנו אותו יותר מדי, מה שיאיים על נישואיהם. ובחוסר רצון הסכמתי. למעשה... "

היא הביטה מטה אל הרצפה. "בבקשה אל תספר את זה לג'יימס, אבל... עודדתי את פטוניה לספר להארי שמתנו בתאונה. חשבתי שזה יעזור לו לקבל את הדרסלים כמשפחתו האמיתית ולשכוח מהוריו." ואז, פניה התקשו. " ברור שהקישוטים הקטנים שג'יימס היה סוחר סמים ואני זונה והרגנו את עצמנו בתאונת נהיגה בשכרות שג'יימס גרם לה  לא היו חלק מהתוכנית!"

"והסיבה השנייה?" שאל סנייפ.

"פחדתי שאם אראה את הארי, אני אשבר. הייתי חוטפת אותו ומחזירה אותו לעולם שלנו ו... ואז...  הייתי גורמת למותו!"

לילי הביטה עמוק בעיניו של סוורוס בהבעה מתחננת.

"סוורוס, תגלה מה קרה. תגלה מה גרם לה להתנהג בצורה כל כך אכזרית כלפי בני. גלה כיצד אחותי וכל משפחתה הפכו  למפלצות!"

 "תאמיני לי, לילי. אני מתכוון לעשות את זה. אבל שאלה אחרונה: הסברת מדוע לא ביקרת את הארי בזמן שהיה עם המוגלגים. אבל למען מרלין! מדוע לא פנית אליו מאז שקיבל את מכתבו ! נתת לג'יימס ללכת לפגוש אותו  לבד  בזמן שעשית תירוץ קלוש להימנע ממנו. למה? "

היא משכה באפה ושפשפה דמעה נוספת, כשפניה קיבלו מראה של התפטרות שבורה.

"כי ידעתי שהוא ישנא אותנו. עוד לפני שנודע לי על ההתעללות, ידעתי שהוא ישנא אותנו על כך שעזבנו אותו עם משפחה אחרת בזמן שהתמקדנו בגידול אחיו התאום במקום. אהבתי את אמא ואבא שלי, סב. אבל אם אי פעם היו עושים לי את מה שעשינו להארי מבלי ידיעה, אפילו מהסיבות הטובות ביותר, הייתי מתעבת אותם בגלל זה ומעולם לא הייתי סולחת להם. אתה יודע איך אני, סוורוס, ואיך פטוניה. אמא הייתה אותו הדבר לאנשים שעשו לה עוול. לפוטרים יכול להיות זעם וחוסר בכל מחשבה הגיונית, כפי שבעלי היקר הוכיח עם הצרחן המטופש הזה. אבל  אוונס?  אנחנו יודעים לשאת  טינה! ומהאופן שבו הוא דיבר אלינו כאשר נתן את צו ההרחקה הזה - עוד סיבה להתרחק מכיוון שזה ברור מה שהוא רוצה - אני יודעת שהארי יכול לשאת טינה כמו אוונס!"

סנייפ נאנח. "בסדר. נגד רצוני, כל דבר שאני מגלה שאני אשתף עם המנהל, אשתף גם אותך."

היא הנהנה. לאחר היסוס קצר, הוא דיבר פעם נוספת.

"אבל תעני לי על שאלה אחרונה, לילי. אם היית צריכה לבחור, כרגע, בין הארי לג'ים, בידיעה כיצד התעללו באחד באכזריות ואת השני פינקו כמעט עד כדי הרס, איזו בחירה היית עושה היום? את מי היית בוחרת לשמור? "

הצבע התנקז מפניה, וכשהיא דיברה, זה היה בהתפטרות מוחלטת.

"אין ברירה, סוורוס, ואתה יודע את זה. ג'ים הוא הילד שנשאר בחיים, ילד הנבואה. ואם הוא נכשל, אז כל העולם ייפול לאדון האופל,  כולל הארי . הייתי יכולה להרוג את עצמי כדי לחסוך את הבנים שלי ממה שקרה באותו לילה, אבל זו לא הייתה אופציה שקיבלתי. אז כן, עכשיו, אני חייבת להיות אמא של ג'ים בראש ובראשונה, כי אם ג'ים ייכשל, כנראה שאאבד את שניהם. שנינו יודעים שלא הייתה לי שום בחירה אמיתית בכל הנוגע לשני בני מאז 1981."

הוא הביט בה וצחק בחושך. "לא, אני מניח שלא. למרות שאני חייב לומר, לילי, אני יכול לראות דבר חיובי אחד הנובע מאיך שטיפלו בהארי פוטר בעשור האחרון."

"אה?" אמרה כמעט בתקווה.

"כן. עברו עשרים שנה מאז שאת ואני התמיינו לבתים שונים. ולבסוף, אני יכול סוף סוף לומר את האמת... אני התגברתי עליך."

ועם זה, הוא הסתובב והלך.

 ההערות שלי:

1). אנשים, בבקשה, תכתבו את מה שאתם רוצים בפרק 17[לפי ההערה שם]. רק שני אנשים עשו את זה, זה חשוב ולוקח רק שנייה. תעשו את זה עכשיו.