הדור השלישי

סורי שלקח לי שנים!!!!!!!!!!
תהנו!!!!

עינייה של מקגנוגל,שכל כך כל כך הבהילו אותי,הדביקו את רגליי לרצפה,ורגליי סירבו לזוז.
ג'יימס היה במצב דומה.הוא נשם בכבדות ונעץ בה עיניים עגולות.
ידי טיילה לאט לאט לעבר השרביט שהיה נעוץ בכיס(שהיה קרוע)השמאלי.
מקנוגל התיישרה,ודיברה לפתע בקול צורם.
מה שהיא אמרה...
היה מוכר לי,מאיזשהו מקום.

"לאחר מותו של השטן,תהיינה מחליף,לא רע פחות מן הקודם...רע יותר מאי פעם...בעל כוחות מן השמיימה...כוחות חזקים יותר מן השמש והיקום...ולו אויב אחד...אויבת...הנולדה...בשלהי החודש הרביעי...
כי איש מהם לא יוכל לחיות כל עוד השני ממשיך להתקיים..."

מוכר.שמעתי את זה פעם.הקול היה צורם וערפילי גם יחד.
אממ.מוזר.
עינייה של מקגנוגל חזרו להיות בצבען המקורי.
"סלחו לי,אני חושבת שנדרמתי,"מלמלה מקגנוגל,ואז חזרה לדמותה המקורית;שפתייה חזרו להתכווץ."בקיצור,עונשכם יהיה מחר-"
"עונשכם?"בהיתי בה,מזועזעת."אבל-זאת הייתה רק אני-"
"לא מעניין אותי,שניכם עברתם על אולי 100 חוקים מבית הספר בבת אחת,ולא הרגתם שני ציפורים במכה אחת,אלא 100.עכשיו,תצאו מכאן,אני פשוט מתביישת.עונשכם יתבצע מחר בערב,בואו אל משרדי בשעה חמש אחרי הצריים.יום טוב."
יצאנו,עדיין המומים ממה שראינו זה עתה.
מאיפה לעזעזל אני מכירה את ה...הפיוט הזה,או מה שזה לא יהיה?!
"ראית-ראית מה קרה לה?"מלמל ג'יימס כשהלכנו לעבר חדר המועדון.
ואז נזכרתי.זה היה כשהייתי בת חמש,כך שלא זכרתי את זה,הזיכרון היה מטוטש...אבל זכרתי שהירח המוזר הזה הלך אליי...
ואמר את מה שאמר.
מה שמקנוגל אמרה,לכל היותר.
"כן..."אמרת בפיזור נפש,וחשבתי על מה שנאמר.
לאחר מותו של השטן...מי זה השטן?רע יותר מן הקודם,עם כוחות שלא יואמנו?יותר חזקים מן השמש והיקום?מי זה,בשם שמיים?
ואז מחשבה חריפה זחלה לי למוח.
כמובן.הלורד וולדמורט.כמו השטן.דימוי מושלם ונכון.מדויק.
זאת אומרת...שאלבוס משרת את ה'שטן' החדש.אממ.טוב לדעת.
עכשיו נעבור לחלק השני.
יש ל'שטן' הזה...אויבת.פעם שעברה זה היה אויב,הארי פוטר,כמובן.עכשיו זה אויבת.
שנולדה בשלהי החודש הרביעי...אממ.אני נולדתי ב-15 לאפריל.
אולי...
לא.זה ממש ממש ממש לא ייתכן.
זאת ממש ממש ממש לא יכולה להיות אני.זה מגוחך.זה אידיוטי.יש עוד מיליונים של אנשים בעולם הזה,וחצי מהם הוא נשים,ורבע מהם הן מכשפות שנולדו באפריל.
זה פשוט מגוחך,כמו שאמרתי.
אבל התת מודע שלי חשב על משהו אחר.
נגיד,רק נגיד,שאני באמת האויבת של ה'שטן'.השטן השני הוא,בכאילו,יורשו של ה'שטן' הראשון,והשטן השני משלים את כל מה שעשה.
ולשטון הראשון היה אויב אחד...הארי פוטר.
אז כמובן שהלורד השני ירצה להרוג אותו.זה כל כך ברור.כמה שזה כואב,זה נכון.
"על מה את חושבת?"שאל ג'יימס.
בלי היסוסים,סיפרתי לו כל מה שהיה לי בראש.
"נכון...זאת אומרת,שהלורד השני ירצה להרוג את אבא שלי"-שנינו התכווצנו-"ולפני זה,להרוג את כל היקר לו.מובן שאת תיהיי אויבתו,כי את בת הזוג של בנו,"הוא חייך חיוך מריר,"חברה של בתו,ובסך הכל ביחסים טובים עם הפוטרים.למרות שאני די מתפלא שזאת לא רוז או ויקטואר,"הוא הרהר."זה הרי הגיון פשוט;שניהם בנות דודות שלי...אחיניות של אבי...זאת הייתה יכולה להיות גם גבריאלה,אחות של דודה שלי,וגם מולי,הבת של ג'ורג'..."הוא שקע בהרהורים.
בלי שהרגשנו,עצרנו.
"טוב,הבנתי פה משהו."אמר ג'יימס,והתחיל לספר על מה שהוא גילה.
"יש סיבות נוספות לכך שהגיוני שאת תיהיי האויבת שלו,והם לא ידועות לאף אחד.לדעתי,מה שמקנוגל אמרה שם,היא נבואה,ולא סתם איזה פיוט מבוים-"
"אני יודעת,"אמרתי לו,וסיפרתי לו על מה שקרה לי כשהייתי בת חמש.
לפתע מישהי יפה מאוד קראה לי מתוך התמונה שהייתה ממולנו;שדה ירק עם שלל פרחים.
"העלמה אווינד?"קראה בקול רך,"המנהלת מבקשת בדחיפות שתבואי למשרד המנהל."
רק עכשיו יצאתי ממנה,היא רוצה לתת לי עוד עונש?!
מחשבה חלחלה למוחי.
דמבלדור.אלבוס דמבלדור.
איתו אני צריכה לדבר,לא איתה.
כנראה שהיא ידעה את זה,אבל הסתירה זאת.
נישקתי את ג'יימס בלחי,והלכתי בצעדים שפופים חזרה למשרד המנהלת.

תוגובת?...

הפרק הקודם		הפרק הבא